לפני כחודש וחצי גרמה הפצת מניות שמחזיקה המדינה בבנק
דיסקונט לנפילת המניה. כעת, בוחן
משרד האוצר מספר חלופות יצירתיות להמשך מכירת מניות הבנק. המדינה עדיין מחזיקה ב-20% ממניות בנק דיסקונט בשווי של 1.7 מיליארד שקל, ובכוונתה לסיים את מכירתן עד סוף השנה.
ל"גלובס" נודע, כי בין היתר נבדקת האפשרות להשתמש במניית דיסקונט כרכיב ההמרה לרוכשים אג"ח ממשלתיות. הכוונה היא להעניק לרוכשים בהנפקות האג"ח של המדינה אפשרות לרכישת מניית דיסקונט, ובשיטה זו תוכל המדינה למכור את החזקותיה בבנק מבלי להשפיע על מחיר המניה. כן, תוכל המדינה להקטין בדרך זו את עלות גיוס האג"ח.
אם יבחר משרד האוצר בשיטה זו, המדינה תנפיק אג"ח, שתהיה למעשה אג"ח להמרה, אשר תעניק לרוכשים אפשרות לקבל בתנאים מסוימים מניית דיסקונט. תנאי כזה יכול להיות עליית המניה מעל שער מסוים. במקרה זה, יוכל המחזיק באג"ח המדינה לקבל לרשותו את המניה במחיר מופחת, כשההפרש יקוזז מתשלומי הריבית ו/או הקרן שהמדינה צריכה להעביר לבעלי האג"ח.
מכירת מניות דיסקונט נמצאת באחריות החשב הכללי באוצר שוקי אורן, ותמורתה מיועדת, כמו בכל הפרטה, לצמצום החוב הממשלתי. כזכור, לאחר שמכרה בינואר 5% מהמניות, התחייבה המדינה לא למכור מניות נוספות של דיסקונט במשך 90 יום המסתיימים ב-14 באפריל. אולם, במשרד האוצר חוששים ממכירה מתמשכת שתפעיל לחץ גדול על מחיר מניית דיסקונט, שכן שיעור המניות שיימכרו הוא 40% מהסחורה הצפה של הבנק.
שתי חלופות נוספות למכירה
החלופה הסטנדרטית שנוקטת המדינה בשנים האחרונות להפצת מניות היא מכירת חבילות של 5% מהמניות לגוף, בדרך כלל בנק השקעות זר, שיפיץ אותן ללקוחותיו. החיסרון הוא מרחק הזמן המתבקש בין הפצה להפצה, הפגיעה בשער המניה, ובהתאם בתמורה שתקבל המדינה.
בעיה נוספת היא שיעור ההחזקות הגבוה במניה אליו הגיעו חלק מהגופים המוסדיים הישראליים, אשר אינו מאפשר להם כבר להשתתף בצורה משמעותית בהפצה נוספת.
ואכן, במהלך ההפצה האחרונה, אותה רכש דויטשה בנק, צנחה המניה ב-4.7%. עקב כך, לא מימש דויטשה אופציה שניתנה לו לרכישת מניות נוספות, ומכר את המניות שרכש מהמדינה במחיר נמוך במקצת מהמחיר בו קנה.
מלבד האפשרות של שימוש במניית דיסקונט כסוכריה לרוכשי אג"ח ממשלתיות, באוצר בוחנים שתי חלופות נוספות. הראשונה היא עריכת "רוד שואו" ומכירה ישירה לגופים בחו"ל, דרך באמצעותה מתגברים על בעיית ההחזקות של גופים ישראליים ומגדילים את פיזור ההחזקות במניה.
חלופה נוספת היא פרסום תשקיף שיאפשר הצעת מכר לציבור של מניות המדינה. היתרון בשיטה זו הוא היכולת למכור שיעור גבוה של מניות בפיזור גבוה, בבת אחת וגם לאנשים פרטיים. החיסרון הוא העומס הרב בהכנת תשקיף ומשך הזמן הכרוך בכך.
בינתיים, ההנפקה בדיסקונט מתעכבת
דיסקונט נמצא בבעלות קבוצת ברונפמן-שראן, המחזיקה 26% מהמניות. לאחר לחצים כבדים של בנק ישראל נאותו בעלי השליטה לערוך הנפקת זכויות והנפקת מניות, שמטרתן להזרים לבנק סכום של 400 מיליון שקל המהווים כ-4.5% מהמניות. עם זאת, ההנפקה מתעכבת ונראה כי לא תתרחש לפני אפריל, במקרה הטוב.
המדינה אינה חייבת לתאם את מהלכיה במכירת המניות שברשותה עם בנק דיסקונט או עם בעלי השליטה בו, ובשוק ההון חוששים שמכירת מניותה והנפקת הזכויות ייצרו עודף היצע ולחץ גדול כלפי מטה על מחיר המניה.
גורמים בשוק ההון העריכו כי הפצת מניות המדינה תפגע ביכולת של דיסקונט לערוך את הנפקת הזכויות והנפקת המניות המתוכננת במחיר מתאים. "אם המדינה מתכוונת למכור השנה עוד 20%, ייווצר לחץ טכני על המניה, ועדיף לחכות ולא להשתתף בהנפקת דיסקונט", טוענים מוסדיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.