הלוך הלכה הקורלציה

בשבועות האחרונים, הרחבתי קצת על האספקט הפונדמנטלי של מהות המשבר הכלכלי, ולמה לדעתי לא סופו לא הגיע עדיין. הפעם אחזור "למקורות", אל ניתוח טכני המבטא את המצב במדדים ובמטבעות העיקריים, שאליהם התייחסתי בסקירות הפונטמנטליות הקודמות, והן להרחיב במקצת על נושא מאוד מעניין הנקרא "קורלציה".

לפני שנגיע לכול אלו, כמה מילים על העלאת הריבית מצד בנימין ברננקי, ראש הפד', אשר הגיעה ממש ימים ספורים אחרי פרסום הסקירה הקודמת:

1. העובדה שהמהלך נעשה בחמישי בלילה, אחרי סגירת המסחר בארה"ב, מלמדת על חשש הפדרל ריזרב מתגובת השווקים הפיננסיים, וכמה חשוב לו להשאירם במגמה עולה, כדי להציג תמונה חיובית של תהליך יציאת הכלכלה מן המשבר.
   
2. מערכת ההסברה של הממשל עבדה ביום שישי שעות נוספות, כדי לשכנע שהצעד אינו מהווה שינוי כלשהו במדיניות, וש"ההרחבה" תמשך עוד זמן רב.
   
3. לדעתי, שינוי ריבית הוא שינוי ריבית, וחשיבות הצעד אינה ב-0.25% ריבית שעלתה עבור המוסדות הבאים ישירות לדוכן הכסף של הפד', אלא בעצם העובדה שחל שינוי, כי כמו במתנות שנותנים ומקבלים: "העיקר הכוונה".
   
4. אם נצרף את אי הצלחת המכרזים האחרונים של האג"ח השוטף (האם האסייתים כבר לא כל כך מוכנים לקנות אותם בריבית כה נמוכה?), את ה"רעשים" מצד מודי'ס, ואחרים, בדבר הדירוג של ארה"ב, והמחויבות ההצהרתית של אובמה, וממשלתו, לקצץ בגירעונות, נקבל רקע שחייב את הפד להראות שגם הוא מוכן, למרות עומק האבטלה הקיים (כ-10%) להתחיל לחשוב בכיוון אותה Exit Strategy מפורסמת.
   
5. האם ממחר נראה עליות ריבית רצופות, וצמצום תקציבי? ממש לא. אבל זכרו שזו רק תחילת התהליך המחויב מציאות. (פישר שלנו, והבנק האוסטרלי, היו הראשונים ללכת בדרך זו).

ועכשיו, הבה נסתכל על מצב שני מדדים: S&P500, המייצג את השוק האמריקני, ומדד ת"א 25 המייצג את שוק המניות שלנו. לפניכם גרפים שבועיים של שניהם המציגים את אותה התקופה ,מתחילת 2009 ועד היום:

1. ממבט כללי ושטחי נראה שהמדדים עלו יפה מאז מרץ 2009. באפריל, ציינתי את תחילת שלב B בשניהם (ברמת 713 בת"א 25 ו-804 ב-S&P), אם כי לא יכולתי לנחש את עומק המהלך.
   בדרך כלל, תיקון טכני מתקן בין שליש לשני שליש מגל המגמה הקודמת, אבל הנה עברה כמעט שנה מאז, ובאמריקאי נושקים רק לקצת יותר מ-50% של כל ירידת שלב A (בין השנים 2007 ו-2009), ובארץ, אנחנו כמעט ומגיעים לשיא של כל הזמנים.
   
   
2. בשניהם אנו רואים יתד עולה מאוד ארוכה (קוים כחולים), אשר שלטה רוב הזמן בתנועת המחיר בשני המדדים. כמו כן, מסומנים השיאים, והשפלים, המשמעותיים באליפסות כתומות, וזאת כדי להדגיש את נושא המגמה השלטת בשניהם: היא עדיין עולה!
   
3. אין שום שינוי בהגדרה הרשמית הזו, כי מגמה עולה היא שני שיאים ושפלים עולים או יותר, וכך זה עדיין קורה, מאז תחילת מרץ 2009 ועד היום.
   
4. אבל בשבוע שהחל ב-22-10-2010 נפל דבר. S$P שבר מטה את הגבול התחתון של היתד, וכמעט מייד אחר כך חצה מטה את הממוצע הנע 18 שבועות. לעומת זאת, באותו זמן המדד הישראלי אמנם ירד לקראת גבול היתד שלו, אבל לא שבר אותה, ולא חצה את הממוצע הנע. (בשניהם 2 סגול ו-קו תאריך מסומן 22-01-2010).
   
5. שימו לב לעוד דבר מעניין שקרה כאשר התרחשה תנועה זו: מתנדי המומנטום (RSI ו-STOC) חזרו ממצב קניות היתר, אבל במדד ת"א 25 ה-RSI לא ירד מתחת לרמת 50 החשובה כל כך, וחיזק את ההשערה בדבר מגמה עולה. במדד האמריקאי זה כן קרה - הRSI ירד.
   
6. נוסיף לכך גם את התנהגות המחזורים היורדים בארה"ב, לעומת היציבות שבהם בארץ ונקבל עוד גורם מעניין המחזק את החולשה היחסית של העלייה בארה"ב.
   
7. לסיכום שני מדדים אלו נאמר, שאמנם קיימת קורלציה במגמה הכללית בשני השווקים, אבל הישראלי (מפאת נתוני הכלכלה הטובים יותר, הנזילות, והגודל הקטנים בהרבה בו), מראה סימני חוזק משמעותיים מאוד.
   השעות, וימי המסחר, השונים תורמים גם הם את חלקם לשוני בין שני המדדים.
   ציירתי בשניהם סרגלי פיבונצ"י, המצביעים על רמות מחיר אפשריות, אם תתחיל מגמה יורדת. שימו לב, שרמות אלו קרובות מאוד לשיאים ולשפלים שנוצרו בדרך מעלה.

הנה עוד דוגמא מעניינת לשני נכסים פיננסיים, אשר אמורים להיות בקורלציה מלאה, אך מתגלים ביניהם שוני ואף מהותי יותר מאשר ת"א25 ו-S&P.

להלן גרפים שבועיים של זוגות המטבעות דולר/שקל ודולר/יורו. לצורך הניתוח, הפכתי את הזוג יורו-דולר על צירו, בכדי להציג את הכיוון האחיד של הדולר האמריקאי לגבי שניהם:

כאן הכיוון הכללי פחות ברור ויציב. אמנם שיא הדולר כנגד האירו בנובמבר 2008 התעכב במקצת, והורגש בדולר-שקל רק באפריל 2009, אבל מאז נרשמת למטבע האמריקאי ירידה מתמדת בשתי הזירות. וזאת, עד שבוע המסחר שהחל ב-27-11-2009.

בשבוע זה, הדולר/ אירו החל יוצא לאיטו מבסיס התייצבות (מיני תחתית כפולה), ומתחיל לעלות באופן מובהק עד ימים אלו. במהלך זה, נוצרה מגמה עולה (שיאים-שפלים), והמחיר נשלט בצורה חזקה מאוד על ידי תעלה צרה מאוד. לעומת זאת, בדולר/שקל, לא רק שלא נוצרה מגמה עולה, אלא נמשכה היורדת, וזאת במסגרת יתד יורדת מאוד רחבה. (בשניהם 2 סגול ו-קו תאריך מסומן של ה-27-11-2009)

את ההבדל הגדול בשני הזוגות גם ניתן לראות בהתנהגות מתנדי המומנטום. בגדול, כאשר הדולר בעולם התחזק, העליות בישראל היו מאוד מתונות, אם בכלל, וכאשר הדולר תיקן בעולם, הירידות היו כאן משמעותיות ביותר.

למה שקורה יש הרבה הסברים, שכמעט כולם קשורים לפוזיציות גופים גדולים במטבע שלנו, ולמאבק בנק ישראל לשמירה על יציבות המטבע, משיקולי משק כלליים, אבל העובדה היא אחת: הקורלציה ש"הייתה צריכה להיות" איננה, ומי שסוחר, או סחר, בתקופה האחרונה על פיה נתקל בקשיים ואפשר שאף ספג הפסדים כבדים.

מה ניתן ללמוד משתי השוואות אלו:

קורלציות הן חשובות, ומעניינות, אבל אסור לסחור על פיהן. למרות כיוון כללי דומה, אנו יכולים לקבל, בעוצמה יתרה, שתתבטא בקיום, או אי קיום, אירועים טכניים המשנים את התמונה הטכנית בנכסים שאמורים להיות בקורלציה.

ולפעמים זה פשוט לא עובד: משהו שהיה צריך להתנהג בצורה מסוימת, לא עושה זאת מסיבות שונות. על כן, אני חוזר וממליץ לשואלים אותי בעניין זה, לנתח כל נכס בנפרד על פי אירועיו, ומצביו הטכניים הספציפיים, ולשמור את הקורלציות כרקע, יחד עם הניתוח הכלכלי הפונדמנטלי, גלי אליוט, מחזוריות עונתיות ועוד.

• ניתן ליצור קשר במייל Moshe.Shalom@gmail.com.
• משה שלום הוא מנתח טכני בכיר ועשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המעוניינים להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת אתראות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכולים לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com עם "אני מעוניין להצטרף" בנושא או בתוכן.