שינויים בחוקי הטבע

שור של מחלוקת בין ישראל לארה"ב הסתיים בשבוע שעבר בהודעה חגיגית של שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר. לאחר משא ומתן ארוך, הגיעו שתי המדינות לסיכום שסיים את המחלוקת הנוגעת לקניין הרוחני בתחום התרופות. בכך, מסתיימת סאגה ארוכה שבמסגרתה נכללה ישראל ב"רשימה שחורה" של מדינות שלא מכבדות קניין רוחני, והואשמה בכך שהיא מרתיעה חברות תרופות בינלאומיות, ושומרת רק על האינטרסים של חברות הגנריקה, ובראשן טבע.

על מה בעצם הייתה המחלוקת? בגדול, החברות האינובטיביות, אלה שמייצרות את התרופות המקוריות, מעוניינות להאריך ככל האפשר את תקופת הבלעדיות שמעניקים הפטנטים לתרופה חדשה. מנגד, החברות הגנריות, שמייצרות תרופות זהות למקוריות שמשווקות לאחר שהפטנט פג - רוצות שהבלעדיות תפוג כמה שיותר מוקדם. שני נושאים עמדו בלב המחלוקת, ושניהם, כפי שפורסם ב"גלובס", נפתרו בוויתור ישראלי מסוים.

הנושא הראשון הוא הבלעדיות על המידע. בעקבות ההסכמות תיקים שמגישות החברות האינובטיביות למשרד הבריאות יהיו חסויים במשך שש וחצי שנים, במקום חמש וחצי (עם סייגים במקרים מסוימים). החברות הגנריות צריכות גישה לתיקים הללו לצורך הבקשה לפיתוח תרופות גנריות.

בנושא השני ישתנה המצב הקיים לפיו פקיעת פטנט של תרופה בישראל, היא עם פקיעתו באחת מ-21 מדינות. הרשימה צומצמה והפטנט יפקע רק עם פקיעתו באחת משש מדינות גדולות. ההסכם מסיר מכשול רציני לכניסת ישראל ל-OECD.

גורם במשרד התמ"ת טען היום, שלא במפתיע, כי ההסכם שהושג הוא טוב, וכולם צריכים להיות מרוצים ממנו. להערכתו, לא צפויה בעיה להעביר בחקיקה את עקרונות ההסכם. "הכוונה הייתה לאזן בין כל האינטרסים של התעשייה ושל הצרכן", אומר הגורם. "מדובר בוויכוח שהעיב על היחסים עם ארה"ב והייתה נקודת זמן טובה לסיומו".

שני הצדדים מרוצים

אז בתמ"ת מרוצים, אבל מה חושבים בתעשיית התרופות המקומית? בישראל פועלת היום חברת התרופות הגנריות הגדולה ביותר בעולם, טבע. חברות גנריות נוספות שפעילות בארץ הן פריגו, חברה אמריקנית במקור שרכשה לפני מספר שנים את אגיס הישראלית, ותרו. האם הפשרה תשפיע כעת על מצבן? ומה תהיה השפעתה על חברות הפארמה הגדולות שיש להן נציגויות בארץ?

בסך הכול, נראה ששני הצדדים המעורבים שבעי רצון, מההסכם. "ההסכמות הן כאלה שבהחלט ניתן לחיות איתן", אומר גורם המעורה בתחום. "העקרונות מהחוק הישראלי מ-1998, שחודשו ב-2005, נשמרו בסך הכול גם בהסכם החדש", הוא אומר. חוק הפטנטים הזה, אגב, מכונה לעיתים "חוק טבע" - רמז לכך שהוא מגן בעיקר על האינטרסים של החברה.

אחד החששות היה שהשינויים שדרשה ארה"ב יובילו להעברת ייצור גנרי מישראל למדינות אחרות. לטבע, למשל, יש עשרות מפעלים ברחבי העולם והיא יכולה בקלות יחסית להסיט את הייצור לחו"ל. לדברי הגורם, ההסכם החדש ישפיע רק "בשולי השוליים" על הייצור בישראל.

טענה נוספת שהושמעה נגד קבלת הדרישות האמריקניות הייתה שתהיה פגיעה בצרכן הישראלי, מכיוון שכל שנת בלעדיות נוספת בהגנה על התרופות עולה 150 מיליארד שקל. גם בנושא זה, סבור אותו גורם, השפעת ההסכם תהיה שולית מאוד.

למצוא את נקודת האיזון

ארגון הגג של חברות תרופות המקור בישראל הוא פארמה ישראל, שמאגד 15 חברות רב-לאומיות. מנכ"ל הארגון, גיא גורצקי, מברך על ההסכם, שלהערכתו מבטא נקודת איזון ראויה, ומציין שהוא מקווה שההסכם יתורגם בהקדם לחקיקה.

"פיתוח תרופה לוקח 8-12 שנה בעלות של 1-1.3 מיליארד דולר", הוא אומר. "ההשקעה אדירה והסיכון אימתני, כי רק אחת מ-5,000 מולקולות שנכנסת למעבדה מגיעה בסוף התהליך להיות תרופה". לדברי גרוצקי, בישראל ובעולם מבינים את הצורך לעודד את פיתוח התרופות המקוריות, ומעניקים תקופת בלעדיות בשיווק כדי שהחברות המפתחות יקבלו החזר על ההשקעה, ויהיה להן תמריץ לפתח מוצרים נוספים.

חברות התרופות הגדולות טענו בעבר ששינוי שיאריך את תקופת הבלעדיות בשיווק התרופות עשוי להגדיל את פעילותן בארץ, וזה יתבטא בהשקעות רבות יותר ובעריכת ניסויים קליניים בישראל. גורצקי מעריך שכך אכן יהיה. "ברור ששיפור הסביבה והפיכתה לתומכת יותר לתעשייה מקורית, תיצור כר פורה לכניסה של תעשיות נוספות, חברות נוספות וגידול המו"פ בישראל. זה נכון בכל העולם".