תלונות נגד גוגל: הענשת מתחרים וניפוח מחירי פרסום

הרשות המפקחת על התחרות בנציבות האירופית פתחה בחקירה ראשונית של התנהלות גוגל בשוק מנועי החיפוש ושוק הפרסום במנועי חיפוש.

ענקית החיפוש המקוון מסרה בהודעה כי החקירה החלה לפני כשבועיים, והיא בוחנת טענות שהועלו נגדה בנוגע לשיטת ענישה לכאורה שהיא מפעילה כנגד מתחרות, באמצעות הורדה בדירוג של מודעות פרסום מקוונות שלהן. טענה נוספת שהושמעה נגד גוגל היא כי החברה מנצלת את שליטתה בשוק הפרסום המקוון כדי לגבות תעריפים גבוהים במיוחד ללא הנמקה.

בפוסט שהועלה אמש לבלוג הרשמי של גוגל ניסתה החברה להציג את פתיחת החקירה כתוצאה של צרות עין מצד מתחרותיה, שהגישו את התלונות לנציבות. "מדובר בדבר שעלינו להתמודד עמו כחברה גדולה ומובילה", כתבה ג'וליאן הולץ, יועצת התחרות של גוגל לאירופה, אפריקה והמזרח התיכון.

גוגל כבר זכתה לתשומת לב מצד רשויות ההגבלים העסקיים באירופה ובארה"ב, אך הצליחה עד כה להימנע מחקירה רשמית על-ידי אחד הגופים הללו בנוגע למנוע החיפוש שלה ולמודעות החיפוש המקוונות שהיא מוכרת. זאת, למרות שגורמים רשמיים טענו מספר פעמים כי חקירה בנושא היה הכרחית.

לטענת גוגל, החקירה שמבצעות הרשויות בבריסל, נפתחה בעקבות שלוש תלונות שהוגשו נגדה לנציבות, כאשר אחת מהן הוגשה על-ידי יריבתה מיקרוסופט. למעשה, התלונה המוזכרת הוגשה על ידי חברת אינטרנט בשם צ'או (Ciao), שנרכשה לאחרונה על-ידי ענקית התוכנה, ודומה בתוכנה לתלונה שהוגשה לרשות ההגבלים העסקיים בגרמניה. התלונה של צ'או, שכיום מהווה חלק ממנוע החיפוש של מיקרוסופט - בינג, מתמקדת במנגנון הפרסום המקוון אותו מפעילה גוגל.

גוגל טוענת כי שיטת התמחור של מודעות הפרסום אותן היא מוכרת אינה מושפעת מהיותה מונופול בתחום, זאת מכיוון שמדובר בשיטה של 'מכירה פומבית' של שטחי פרסום. אך מספר חברות טוענות נגדה כי העובדה שגוגל קובעת מחיר מינימום להצעה מהווה ניצול לרעה של מעמדה הדומיננטי בשוק. נתחה של גוגל בשוק הפרסום המקוון באירופה עומד על כ-90%, והוא גבוה אף יותר מנתחה בשוק זה בארה"ב העומד על כ-80%.

לא מושלמים

גוגל ציינה בהודעתה כי שתי התלונות האחרות שהוגשו נגדה בבריסל נוגעות לשיטה שבאמצעותה קובעת החברה את דירוג מידת הבולטות של המודעות בעמוד האינטרנט בו הן מתפרסמות. התלונות הוגשו על-ידי חברת השוואת מחירים בריטית בשם Foundem, ומנוע חיפוש צרפתי בשם ejustice.fr, המתמחה בתחום החוק והמשפט. שתי החברות טענו כי גוגל נהגה באופן לא הוגן כשהעניקה למודעות הפרסום שלהן מיקום נסתר מהעין יחסית למודעות פרסום אחרות. גוגל הכחישה כי הייתה כוונת זדון במיקום שניתן למודעות הפרסום של שתי החברות, ולראיה הציגה מיקומי מודעות של חברות אחרות שעשויות להתחרות בה ושמודעות הפרסום שלהן זכו למיקום בולט לעין.

"אנו מבינים עד כמה מיקום בולט לעין של המודעות חשוב למפרסמים, בשל היחס הישיר בין מיקום המודעה למידת תשומת הלב והתנועה שהיא מושכת", כתבה הולץ בפוסט. לדבריה, "אנו הראשונים להודות ששיטת הדירוג שלנו אינה מושלמת, אך יש לזכור שמדובר בבעיה מאוד מורכבת בתחום מדעי המחשב".

הקנס המקסימלי שהנציבות יכולה להטיל במקרה של תביעת הגבלים עסקיים הוא 10% מהמחזור השנתי של החברה. במקרה של גוגל, הסכום יכול להגיע ל-2.3 מיליארד דולר, בהתבסס על הכנסותיה ב-2009. בשנה שעברה הטילה הנציבות קנס בסך 1.06 מיליארד אירו על אינטל, כ-4.15% מהמחזור של החברה ב-2008, במסגרת תביעת הגבלים עסקיים. הנציבות האירופית מנהלת מערכה ארוכת שנים נגד מיקרוסופט בנושאי הגבלים עסקיים שונים. במהלך השנים הטילה המפקחת על התחרות בנציבות, נילי קרואס, על מיקרוסופט קנס בהיקף של חצי מיליארד אירו, ובהמשך הוטלו עליה קנסות נוספים עקב אי ציות לפסיקות הנציבות. ההתפתחות האחרונה בפרשה הייתה בדצמבר 2009, אז הסכימה מיקרוסופט להציע למשתמשים בחירה בין 12 דפדפנים במערכת ההפעלה חלונות מתוצרתה.