מי צריך היי-טק כשיש פלייטק

אולי מספיק להיות כה שליליים, הטיחו בנו (שוב) השבוע. הבטחתם לזרוק מילה טובה מדי פעם ולא רק להטיח בוץ. מה קרה, שאלו אותנו, מאז הטור המפרגן על שאול שני, אתם מתקשים לחבר שני משפטים חיוביים על אנשים, הגיע הזמן גם לאנרגיות כאלו.

ובכן, חשבנו והתחבטנו, ואפילו מצאנו. הסיפור של המפורגן השבוע הוא סיפור שמתגלגל כבר כמה שנים במדורי הכלכלה, במיוחד במדורי "שוק ההון", אבל הוא עדיין אחד הסיפורים המדהימים על יוזמה עסקית בעשור האחרון. להערכתנו, מדובר בסיפור ההתעשרות הכי מהיר והכי גדול בעשור האחרון, והנה הוא, על קצה המזלג, בכמה נקודות.

2001-2002 יאיר פודים, איציק שרם, אביגדור קלנר, פרדי רובינסון, איתן אלדר ורועי גיל זוכרים ודאי היטב עסקה יחסית קטנה שביצעו אי אז. הם מכרו את מניותיהם בחברה ציבורית וקיקיונית יחסית בשם נ.א.ב לטדי שגיא, לפי שווי כ-70-80 מיליון שקל. שגיא מחק את מניותיה של נ.א.ב מהמסחר, בדרך שמאפיינת אותו בעסקים: בלי שותפים ובלי חשיפה.

בפורטפוליו של נ.א.ב הציבורית הסתתרה חברה אלמונית, פלייטק שמה, שהיום נסחרת בבורסה בלונדון לפי שווי של כ-1.8 מיליארד דולר - סכום גדול יותר מאסם ומשטראוס, למשל.

קבוצת שרם ומילומור של רובינסון התגלגלו בשנתיים האחרונות לבתי המשפט בגלל הסתבכויות עסקיות ואי-יכולת לשלם חובות. בחוכמה שבדיעבד, הצרות הללו היו נחסכות מהם אם היו ממשיכים להחזיק את מניותיהם בנ.א.ב, המוערכות היום בכמה עשרות מיליוני דולרים לפחות, אם לא מאות. איתן אלדר נותר עד היום חברו הטוב ביותר של שגיא ("כמו אחים", אומרים עליהם, "יש בן אדם אחד שאני מעריץ, והוא איתן אלדר", אמר שגיא בעבר). גם עופר נמרודי, הבעלים של "מעריב", נמצא במעגל הקרוב לשגיא.

1996 שגיא נכנס לכלא ל-9 חודשים במסגרת עסקת טיעון בפרשת הדיסקונטאים, באשמה של הרצת אג"ח. הרווח של שגיא היה אז זניח, כמה מאות אלפי שקלים, די מצחיק בהשוואה לסכומים שהוא מגלגל כעת.

שלוש שנים מאוחר יותר הוא מקים את פלייטק, שהפכה לחברה הגדולה ביותר בתחומה. פלייטק מפתחת פלטפורמות מבוססות תוכנה עבור חברות שמפעילות אתרי הימורים מקוונים.

היא מספקת לאתרי ההימורים פלטפורמה שעל גביה יכול המפעיל לספק משחקים שונים - מפוקר, דרך בינגו ועד משחקי קזינו למיניהם. זה בעצם סוד ההצלחה של פלייטק - היא מעין One stop shop, וכך היא שומרת על לקוחותיה. בקיצור, פלייטק כבשה את ענף התוכנות למפעילי אתרי הימורים מקוונים. באנלוגיה, היא כמו צ'ק פוינט של תוכנות האבטחה ברשת.

לענף ההימורים יצא אולי שם רע, וליזמיו יצאו מוניטין שליליים, אבל הוא ענף שגלגל בשנת 2007 כ-15 מיליארד דולר וצפוי לגלגל ב-2012 כ-24 מיליארד דולר. זה שוק אדיר עם רווחיות אדירה. הכנסותיה של פלייטק השנה צפויות לעמוד על כ-140 מיליון דולר ורווחיה על כ-100 מיליון דולר. אתם מכירים עוד חברה עם שיעורי רווחיות כאלו?

שגיא בחר להקים את החברה מחוץ לישראל - פלייטק יושבת באיי הבתולה, ומרכז הפיתוח הכי גדול שלה נמצא באסטוניה. החברה מעסיקה קרוב ל-800 עובדים ועד ההנפקה בלונדון היתה בשליטתו כמעט המלאה (80%) של שגיא. שאר המניות הוחזקו על ידי המתכנת אלעד כהן (10%, "המוח" שמאחורי פלייטק) ומנהלים ועובדים (10% הנותרים).

2006 שגיא מנפיק את פלייטק בלונדון לפי שווי של מיליארד דולר. ההנפקה כללה גיוס של כ-460 מיליון דולר, רובו כהצעת מכר של בעלי המניות (כלומר, כסף שמגיע לכיס של בעלי השליטה ולא לקופת החברה). אלעד כהן משלשל לכיסו קרוב ל-100 מיליון דולר ופורש מאוחר יותר מהחברה. שגיא משלשל לכיסו כ-300 מיליון דולר.

2008 החברה ממהרת להכות בברזל בעודו חם ויוצאת להנפקה שנייה, שבה היא מגייסת כ-200 מיליון דולר, הפעם לקופתה בלבד. לקופתה? לא בדיוק. לאחר ההנפקה ביצעה פלייטק עסקה מורכבת - היא רוכשת ארבע חברות בתחומה, ששתיים מהן היו בבעלות שגיא (בעיקר חברות ששיווקו הימורים באינטרנט), תמורת 250 מיליון דולר.

ההערכות הן כי רוב הסכום זרם לכיסו של שגיא. מיד לאחר מכן, פלייטק מוכרת אותן ל"ויליאם היל", אחת מהחברות הגדולות באנגליה להימורים, תמורת החזקה של קרוב ל-30% במיזם האונליין של החברה הבריטית. התוצאה: מרבית הכסף שגויס זרם למעשה לכיסו של שגיא בלי שהוא ידולל בחברה.

2010 שגיא מחזיק היום בכ-40% מפלייטק, במניות ששוות על הנייר כ-750 מיליון דולר ובכ-500 מיליון דולר (ברוטו) שיושבים בחשבון הבנק שלו. אם מביאים בחשבון דיבידנדים שחילקה החברה, האופן שבו הוא מנהל את כספו ונכסים אחרים שבבעלותו, הוא שווה הרבה יותר. לשגיא יש דירות בקפריסין, לונדון ות"א; אתרי אינטרנט למסחר מקוון במט"ח; ונכסי נדל"ן כמו רשת של בתי מלון בגרמניה, הכוללת 20 בתי מלון ברמה של שלושה עד ארבעה כוכבים. ההערכות הן ששגיא שווה היום בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר, והוא בן 38 בלבד. זה לבטח סיפור ההתעשרות הגדול ביותר בעשור האחרון.

נכון שעיסוק בהימורים נשמע רע ואפל (ומה זה בדיוק הפיס אם לא הימור חוקי? ומה עם כל תעשיית ההימורים החוקית לחלוטין באירופה?); נכון שהיוזמה של שגיא לא תרמה דבר למשק הישראלי - לא בתעסוקה ולא במסים (בדיוק כמו שאול שני) - אבל אין זה מפחית מאום מההצלחה של שגיא.

אנשים מסוג שגיא, אחרי שהרוויחו כל כך הרבה כסף, עד שהם טובעים בערימות דולרים, מחפשים דרך ללב הקונצנזוס. אצל שגיא הדבר בולט במיוחד על רקע הכתם שדבק בו בפרשת הדיסקונטאים.

בחזרה לישראל

אנשים מסוגו מחפשים הערכה, הם מחפשים כבוד, הם מחפשים הכרה. זו בדיוק הסיבה ששגיא מסתובב בשנה האחרונה די הרבה בישראל ורוצה לנצל את החוק לתושבים חוזרים. הוא מצטלם עם בר רפאלי, מקבל אות מאוניברסיטת חיפה, רוכש שתי קומות במגדל פלטינום בתל אביב, והוא בדרך להסדר עם מס הכנסה.

משפחתו נטועה עמוק בהוויה הישראלית: סבו הוא הבעלים של גן האירועים "קאסה דל סול" במושב גנות, אביו עוסק בנדל"ן ומימון, ואילו דודו הוא היבואן קפה לוואצה לישראל.

בשביל כבוד, הערכה והכרה, נראה ששגיא יבצע איזושהי השקעה בישראל. אבל כל אלו שמחכים לאיזשהו גאידמק שיפזר את כספו לכל רוח במחירים מנופחים, שישכחו מזה.

שגיא קשוח בניהול משא ומתן, איש פיקח וחריף שרוצה לעשות עוד ועוד כסף ומתמקח על כל סנט. לא נראה לנו שהוא האיש שיפזר עשרות מיליונים על קבוצת כדורגל רק בשביל לקבל פרסום.

eli@globes.co.il