המשימה שנטל על עצמו מנכ"ל AIG רוברט בן-משה בחודש אוגוסט האחרון, כאשר מונה לתפקיד, מתגלה כקשה במיוחד. ענקית הביטוח האמריקנית דיווחה היום על הפסד עמוק יותר מהתחזיות המוקדמות, בעיקר משום שנאלצה להמשיך להחזיר את כספי הסיוע של הממשל ולהגדיל את הרזרבות שלה כנגד הביטוחים המסחריים שהיא מספקת. המניה, כמובן, הגיבה בנפילה של כ-5% במסחר המוקדם בוול סטריט.
AIG הפסידה 8.9 מיליארד דלר ברבעון הרביעי של 2009, קרי 65.51 דולר למניה. ההפסד אמנם הצטמצם בהשוואה להפסד העתק שרשמה ברבעון המקביל ב-2008 (61.7 מיליארד דולר, שהיה ההפסד הגדול ביותר שהציגה חברה אמריקנית אי פעם), אך האנליסטים ציפו לתוצאות טובות יותר, ומכאן אכזבת השוק. ההפסד התפעולי של החברה הסתכם ב-53.23 דולר למניה, הרבה מעל תחזיות האנליסטים שעמדו על 3.94 דולר למניה.
ביום שבו קרס ליהמן ברדרס, ניצבה גם AIG על סף התמוטטות. אלא שבניגוד לליהמן, הפדרל ריזרב נחלץ לעזרתה של AIG וכעת, עם יציאתה לדרך של ההתאוששות הכלכלית, הוא דורש את כספי הסיוע בחזרה. AIG חייבת לממשל סכום עתק של 182 מיליארד דולר. על מנת לעמוד במשימה, הכריז בן-משה כי החברה "גדולה מדי", כלומר אותת כי בכוונתו למכור חלק מחטיבותיה.
ברבעון הרביעי החברה החזירה ל'פד' 6.7 מיליארד דולר בלבד. במקביל, היא שמה בצד 1.8 מיליארד דולר נוספים כדי לעמוד בדרישות הממשל להגדלת הרזרבות כנגד הביטוחים המסחריים שהיא מספקת. הצרות של AIG באות כמובן לידי ביטוי במניה, שכן בשנת 2008 היא צנחה ב-97% ואת שנת 2009 סגרה בירידה של 4.5%.
אך הצרות של AIG לא מסתכמות כאן. החברה הפחידה את המשקיעים שכן רואי החשבון שלה הצמידו בדו"חות הכספיים הערת "עסק חי", כלומר חשש לפשיטת רגל של החברה. המשמעות: ייתכן ש-AIG לא תוכל להמשיך להתקיים עם נטל החוב הרובץ מעל ראשה. מכאן נפתחת בורסת ההימורים באשר לעתידה של AIG, כאשר האפשרויות נעות משמיטת חובות על ידי הממשל ועד הסדר חוב או אף פירוק החברה.
"ישנו ספק מהותי באשר ליכולתה של החברה להמשיך להתקיים כעסק חי", נכתב בדו"חות. הערה זו מחקה את העליות שרשמו החוזים העתידיים על מדדי המניות בוול סטריט, כמו גם מיתנה את העליות באירופה.
גם הפעם AIG מתחמקת מהמשקיעים ולא תקיים שיחת ועידה לאחר פרסום הדו"חות, זה רבעון שלישי ברציפות. מאז חילוצה על ידי הממשל מהווה החברה מוקד קבוע למשיכת אש מכיוון התקשורת האמריקנית, בשל רצונה לחלק בונוסים לעובדיה בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בכל פעם. מה שמעורר את חמתו של הציבור האמריקני הוא העובדה שהחברה רוצה לחלק את הבונוסים בעיקר לעובדי החטיבה הפיננסית של החברה, אותה חטיבה שהביאה לקריסתה. הממשל הגביל את השכר של עובדי AIG לחצי מיליון דולר בשנה, ובתגובה לכך יותר מ-60 מנהלי כבר עזבו אותה מאז החילוץ, לטובת חברות מתחרות. גם נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל, שכיהן כסגן יו"ר AIG, עזב את החברה לטובת JP מורגן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
