מי המנהל הכי לחוץ בעיר?

לחץ הוא חלק בלתי נפרד מחיי המנהל. שינויים בתנאי השוק יוצרים בעיות, שעליהן צריך לתת את הדעת. כניסת מתחרים לתחום הפעילות מחייבת מתן מענה, עובדים חיוניים עשויים לפרוש, ועל כך נוסף הצורך המתמיד לתקן את הטעוית המהוות חלק בלתי נפרד משגרת העבודה של כל ארגון.

כל מנהל מגיב באופן שונה לאירועים שונים. מה שיכול לגרום למנהל אחד חרדה, לא יטריד כלל מנהל אחר. מנהלים מסוימים ייכנסו ללחץ בגלל קידום לתפקיד בכיר, ואילו אחרים מתקשים להתמודד עם טעויות או אובדן נתח שוק.

כך או כך, אין מנהל או מנהיג שלא מתמודד עם מצבי לחץ, והשאלה היא כיצד הוא עושה זאת, ואילו סימנים הוא משדר לסובבים אותו - לעמיתיו ולעובדיו.

כמנהל, עליך לדעת שהעובדים מתבוננים ובוחנים אותך ללא הפסק, ובמיוחד בעיתות משבר. עובדיך יודעים שבזמנים אלו הם יכולים ללמוד הרבה על אישיותך ואופייך. האם אתה לוקח אחריות על טעויות או מטיל את האשמה על מישהו אחר? האם אתה תומך בעובדיך, או מוציא עליהם את הלחץ שצברת? האם יש לך משמעות עצמית המאפשרת לך לשמור על רוגע במצבי חירום, או שאתה מאבד את העשתונות? האם אתה נאמן לעקרונותיך, או משנה את התנהגותך בהתאם למצב הרוח?

יתר על כן, אובדן שליטה מצידכם מתפרש באופן הרבה יותר חמור אצל הכפופים אליכם. בניגוד אליכם, הם אינם מחזיקים בידע מקיף על המתרחש בחברה - הם ניזונים משמועות. בנסיבות כאלו, כל סימן של לחץ מצידכם, עלול להתפרש כסכנה לעתיד החברה, ולעתידם המקצועי.

במהלך הקריירה המקצועית שלי, פגשתי מנהלים רבים בעלי יכולות ניהול מרשימות, אשר לא הצליחו להתמודד עם מצבי לחץ, והגיבו באובדן שליטה טוטאלי, שיצר בלבול וחרדה בכל שורות הארגון.

אחד המנכ"לים שעימו עבדתי, היה מתוסכל מחוסר יכולתו ליצור תרבות של אחריות אישית ועבודת צוות בחברה שאותה ניהל. כאשר ראיינתי את חברי ההנהלה ועובדיה, הם הצביעו שוב ושוב על חוסר יכולתו להתמודד עם כשלונות - על התקפי זעם, על ביקורת קטלנית שהטיל בכל אנשי החברה. התנהגות זו יצרה אווירת נכאים בחברה ותרבות של חיפוש אשמים. אפיזודות הזעם של המנכ"ל לימדו את עובדי החברה, שבמקרה של כשלון, כדאי להם למצוא שעיר לעזאזל. זו התרבות הארגונית שהשריש המנכ"ל בחברה.

כאשר שיתפתי את המנכ"ל בממצאי הראיונות, הוא הבין שהתנהגותו במצבי לחץ, היתה הרבה יותר משמעותית מאשר נאומיו על החשיבות של עבודת צוות, כבוד הדדי ואחריות אישית. מעבר לכך, הוא הבין שכשלונות מקצועיים גרומים לעובדיו לרגשות תסכול וחוסר מוטיבציה, ותפקידו במצבים אלה הוא לעודד אותם - לטפוח על כתפם, ולא לבעוט בישבנם.

כמנהלים בכירים, אתם צריכים להפנים שאתם מהווים דוגמא ומודל לחיקוי עבור עובדיכם. אם תגנו על עצמכם באופן אינסטנקטיבי מפני כל אשמה, ותיקחו לעצמכם את הקרדיט על כל הצלחה, כך ינהגו גם עובדיכם.

עליכם לפתח מודעות עצמית, ולזהות את הסיטואציות שגורמות לכם ללחץ ולחרדה.זאת, כדי שתוכלו להגיב באופן שימנע שליחת מסרים משתקים לאנשים הכפופים לכם.

משמעותה של בגרות ניהולית היא לקיחת אחריות מלאה גם במצבי לחץ קשים. עליכם ללמוד ולזהות את הנסיבות הגורמות לכם ללחץ ולחרדה. כך, שכאשר הבעיות יופיעו תוכלו להגיב באחריות ובשיקול דעת. אם תנהגו כך, תוכלו לצפות שעובדיכם ילמדו מכם כיצד להתמודד עם קשיים - לא בפאניקה, אלא ברוגע ומתוך מחשבה.

בהצלחה.

• ליאורה ליפץ היא מנכ"ל חברת GBE-SUCCESS למצויינות בעסקים. יועצת אסטרטגית ומאמנת למצוינות עסקית בכירים, הנהלות וחברות. בעלת 20 שנות ניסיון ניהול בחברות מובילות, ובהן אסם-נסטלה ושטראוס-עלית. בוגרת כלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. מוסמכת The Coaching Training Institute US.
• הדברים הכתובים במאמריה של ליאורה ליפץ מבוססים על נסיון ניהולי וידע מצטבר עתיר שנים בתפקידים בכירים בשוק הישראלי ואין בהם משום המלצה לגבי האופן שבו אדם צריך להתנהל במקום עבודתו ובכלל. לפיכך, אין הנאמר מהווה בכל דרך, תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה.
• לקשר עם ליאורה ליפץ יש לכתוב לדוא"ל lipetzl@gmail.com