קובי בראיינט מגיע לעיר? תשכחו ממקומות פנויים

מייקל ג'ורדן הפך בזמנו את המשחקים של שיקגו בולס לחווייה בכל עיר אליהם הגיע, עם אולמות שרשמו תפוסה מלאה ומחירי כרטיסים שהוקפצו אוטומטית עם הגעתו. בשנתיים האחרונות מי שממלא באופן מושלם את תפקיד הקרקס הנודד הם שני שחקנים - קובי בראיינט (לייקרס) ולברון ג'יימס (קליבלנד). כשגם כאן בראיינט עדיין נחשב לאייקון גדול יותר.

ב-29 משחקי החוץ של הלייקרס ובראיינט העונה, התפוסה הממוצעת באולמות עומדת על 100.5% וכמות ממוצעת של 19,397 צופים בממוצע למשחק. התפוסה המקסימלית פלוס נובעת מהעובדה שבחלק מהמשחקים אליהם מגיעים הלייקרס מוכרת הקבוצה המארחת כרטיסי עמידה, בנוסף לתפוסה המקסימלית של האולם.

המשמעות: בכל משחק אליו מגיע קובי בראיינט לעיר מסוימת, עולה כמות הקהל בכל ערב נתון בממוצע ב-15% (עלייה של 2,333 צופים בכל משחק חוץ של הלייקרס). התפוסה במשחקי חוץ אליהם מגיעים לברון וקליבלנד עומדת על 99.5% (עלייה של 1,893 צופים בממוצע).

מיאמי היט היא דוגמה נוספת לכך שלפחות עבור הקהל, ה-‏NBA‏ היא ליגה של כוכבים: למרות חוסר הצלחה שלה העונה, בזכות דוויין ווייד - ההיט הם עדיין אטרקציה גדולה בכל מקום אליו הם מגיעים - עם תפוסה של 94.2%. הטריו הגדול של בוסטון סלטיקס (גארנט, פירס, ריי אלן) נתפסים הרבה פחות אטרקטיביים עבור הקהל במשחקי חוץ, עם תפוסה של 92.9% ו-937 צופים בממוצע יותר ממשחק "רגיל".

והקבוצה הכי פחות אטרקטיבית? מינסוטה טימברוולבס, שבמשחקי חוץ מושכת רק 15,913 (1,151 צופים פחות ממשחק "רגיל").