טבע לא תסתדר בחוץ לארץ

ד"ר דפנה פפר היא כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים - אור יהודה

בימים אלה נפוצו שמועות וידיעות אודות האפשרות שהמטה הניהולי של טבע יועתק לארה"ב בגלל מחלת היו"ר אלי הורוביץ. למדנו שפיליפ פרוסט המחזיק בכ-1.7% ממניות טבע עשוי להתמנות ליו"ר. פרוסט מחזיק גם בנתח משמעותי במניות פרוטליקס ומכר לטבע את חברת איווקס וכך הפך לבעל מניות בטבע. פרוסט מרכז כנראה קבוצת משקיעים בארה"ב שאחזקותיה בטבע מגיעות לכ-4.5%.

איני מצויה במחלת הורוביץ. אני מאחלת לו החלמה מהירה וחזרה לתפקיד. מהיכרותנו הרחוקה ומשמיעת הרצאותיו בעבר, מדובר במנהל המוכשר ביותר שפועל בזירה העסקית בישראל. הורוביץ ידע לנווט את טבע מאוסף חברות לתאגיד ענק במושגים בינלאומיים. המיזוגים והרכישות מכל ההיבטים, חלקם בסיוע דן זיסקינד שחזר לאחרונה לדירקטוריון טבע, היו בית ספר לניהול איכותי משובח.

הורוביץ יצק לטבע אופי שונה ממתחרותיו כעשר חברות תרופות גנריות אחרות בעולם ובארה"ב. אופי שהתבסס על חוצפה יצירתית ומינוף פיננסי שנראה מורכב ולעיתים מסוכן. ברכישות כמו באר ואיווקס הסינרגיה פעלה תוך זמן קצר וסל המוצרים שנרכש הכניס את טבע לתחומים חדשים (משאפים ועוד) שהיו השלמה לסל המוצרים הקיים. לצד אוגמנטין גנרי החברה מכרה קופקסון אתי שפותח במכון וייצמן ואזילקט אתי שהחל לתפוס נתח שוק.

טבע בניהולו של הורוביץ כיו"ר ידעה להפיץ כמות עצומה של תרופה יומיים לפני דיון משפטי שהיה אוסר לשווק את אותה תרופה. טבע היא סוג של חוצפה ישראלית שהשתלבה באלגנטיות בקרב הגופים המוסדיים בוול סטריט לצד גופי הרגולציה בראשות FDA.

החוצפה היא הנכס

אחד הנכסים המרכזיים של טבע היא יכולת הניהול. זו הסיבה שהחברה לא הסתבכה מעולם בבעיות מהותיות וידעה לתת פייט הגון למתחרותיה. תורת ניהול הסיכונים של טבע ראויה ללימוד באקדמיות המובילות בעולם והם מודל לחיקוי בתאגידי ענק. הגופים הפיננסיים בארץ ובעולם עמדו בתור כדי להעניק אשראי לחברה. הנפקות של טבע זכו להתלהבות. הרכישות הגדולות כאמור התגלו כמציאות. רווחי טבע צמחו בקביעות תזרים המזומנים שלה חזק.

החוצפה הישראלית שיחקה תפקיד מרכזי באיכות הניהול. אין צורך לדבר על ציונות אבל טבע היא התגשמות הציונות. החברה יכלה לעשות בעשורים החולפים אקזיטים עם רווחי הון אדירים אבל ההנהלה ביקשה להוכיח שאפשר וצריך לבנות חברת ענק שבסיסה בישראל.

ביקשה והוכיחה

אין לי מאומה נגד פיליפ פרוסט ומשקיעים אמריקאיים מכובדים אחרים שמחזיקים חבילות מניות בטבע. רובם יהודים שתרמו למדינה וסייעו להורוביץ ולשלמה ינאי המנכ"ל לבצר את מעמדה של טבע.

קשה להסביר למשקיעים אלה, המורגלים בניהול שמרני ללא חוצפה ישראלית, שטבע בבסיס פועלת עפ"י תרבות ישראלית עם מוטיבים אמריקאיים בולטים. פרוסט וחבריו יתקשו מעט להבין למה צריכים לפעול בפ"ת ולא במנהטן במיוחד בעידן של תקשורת זריזה ומתקדמת. שלמה ינאי צריך לשבת בפ"ת ולהרגיש את הלב של טבע פועם ולא בשיחות וידאו - אודיו מניו יורק

התרבות הניהולית של טבע התפתחה מעבר לאוקיינוס אבל השורשים נשארו עמוק בפ"ת. לכן יואיל בטובו פרוסט למרות גילו המתקדם להגיע לישראל לישיבות דירקטוריון ולא להביא את הדירקטוריון וההנהלה אליו.

עכשיו נשאר לקוות שהורוביץ יתאושש מהמחלה ושיגרת הניהול של טבע תישאר כמימים ימימה. אם יהיה תרחיש אחר חובה לזכור שהסצנריו שעבד שנים רבות בהצלחה מרשימה אינו זקוק לשום שינוי.