פרי: "יונס ראוי לשכר שהוא מקבל ולא צריך להתחבא או להתנצל"

בנק מזרחי טפחות, בניהולו של אלי יונס, הרוויח 530 מיליון שקל בשנת 2009. מדובר אמנם בקיטון של 12% בהשוואה לרווח ב-2008, אולם קיטון זה נבע בגלל הפרשה חד פעמית של 100 מיליון שקל שהפריש הבנק בשל תוכנית פרישה מרצון של עובדים. כזכור, הבנק חתם בקיץ האחרון על הסכם עם ועד העובדים, הסכם שמבטיח לו שקט תעשייתי עד שנת 2015.

בנטרול ההפרשה החד פעמית עמד הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנה החולפת על 648 מיליון שקל, קרי גידול של 7.6% בהשוואה ל-2008, רווח המשקף תשואה להון של 10.4%, בדומה לתשואה ב-2008. יחס הלימות ההון של הבנק עלה ל-12.57% בשנה שעברה מ-11.31% ב-2008, כאשר לפי כללי באזל II עמד יחס הלימות ההון על 14.25% - הבנק היחיד במערכת הבנקאית שכללי באזל II מעלים לו את הלימות ההון. היקף האשראי לציבור תפח אשתקד ב-7.1% ל-95.2 מיליארד שקל אולם האשראי העסקי ירד ב-5.3% ל-32.2 מיליון שקל, בשל "2 לקוחות גדולים שמשכו את קו האשראי", כדברי המנכ"ל אלי יונס.

הרווח הנקי מפעולות רגילות (בנטרול ההפרשה לעובדים) עלה ב-8.2% אשתקד והסתכם ב-650 מיליון שקל, אולם לאחר ההפרשה הוא הסתכם ב-532 מיליון שקל, ירידה של 11.5%. הרווח המימוני עלה ב-4.2% לרמה של 2.38 מיליארד שקל, כאשר ההפרשה לחובות מסופקים ירדה ב-5.1% והסתכמה ב-375 מיליון שקל. שיעור ההפרשה לחומ"ס מסך תיק האשראי ירד ל-0.39% מ-0.44% בשנת 2008, נתון המשקף את השיפור במצב הכלכלי של המשק.

בשנת 2009 רשם הבנק רווח של 114 מיליון שקל מהשקעות במניות, גידול של 147% לעומת 2008, כאשר הסיבה העיקרית היא מכירת מניות גד זאבי בבזק על ידי כונס הנכסים שלו בשנה החולפת, כאשר התמורה הלכה לכיסם של הבנקים להם היה חייב זאבי כספים. ההכנסות התפעוליות של הבנק עלו אשתקד ב-19% ל-1.46 מיליארד שקל, בעיקר בשל עלייה של 12.5% בהכנסות מעמלות, שהסתכמו ב-1.3 מיליארד שקל.

פריחה במשכנתאות

הבום הנדל"ני שפקד את ישראל בשנים האחרונות ממשיך להיטיב עם בנק מזרחי טפחות, שהוא השחקן הגדול ביותר בשוק המשכנתאות. בשנת 2009 הסתכם היקף המשכנתאות החדשות שחילק הבנק ב-13.66 מיליארד שקל, עלייה של 19% בהשוואה ל-2008. משנת 2007, אז החלה עליית המחירים החדה במחירי הדירות, רשם הבנק זינוק של 61% בהיקף מתן המשכנתאות. לפי נתוני בנק ישראל, מזרחי טפחות מחזיק בנתח של 36% משוק המשכנתאות בישראל, עלייה לעומת 34% ב-2008.

כזכור, המפקח על הבנקים רוני חזקיהו שוקל להורות לבנקים להגדיל את שיעור הקצאת המזומנים שלהם כנגד מתן מימון לקבוצות רכישה מכ-30% ל-100%, מה שצפוי לפגוע בפעילות הקבוצות. לדברי יונס, המהלך לא ישפיע לרעה באופן מהותי על פעילות מזרחי טפחות.

"ההוראה של המפקח תוציא חלק מהיזמים הלא מנוסים שמסכנים את הענף ותשאיר את היזמים הטובים אותם אנו מכירים שנים רבות", אמר יונס, שבאותה נשימה הזהיר גם מתופעת נטילת משכנתאות בריבית משתנה שעשויה לעלות בהמשך הדרך ולייקר גובה ההחזר החודשי. "משכנתאות מבוססות ריבית פריים הן מלכודת שצריך להיזהר ממנה", אמר יונס. "לקחת 100% מהמשכנתא בריבית פריים יכול להיות אטרקטיבי וזול בתחילת הדרך ומאוד מסוכן בהמשך. הגיוני שחלק מהמשכנתא תהיה בריבית פריים, אבל לקחת את כל המשכנתא בריבית פריים זה דבר לא נכון ולא פועל לטובת הלקוח".

בצד ההוצאות נרשמה עלייה של 22% בהוצאות התפעוליות לרמה של 2.64 מיליארד שקל, בעיקר בשל גידול של 3.7% בשכר העובדים לרמה של 1.22 מיליארד שקל, וזאת ללא גידול במספר העובדים. בשנה שעברה הסתער הבנק על המגזר הקמעונאי והשיק את קמפיין "להעביר את דביר" במטרה למשוך לקוחות מבנקים אחרים. לדברי הבנק, מאז השקת הקמפיין גדלה הכמות הממוצעת של הלקוחות המצטרפים לבנק ב-100% ל-400 לקוחות חדשים ביום, כאשר יונס מציין כי בשנה שעברה הצטרפו למזרחי טפחות יותר מ-40 אלף לקוחות חדשים בסך הכל.

"הבאזז חסר התקדים שעורר הקמפיין במערכת הבנקאית הביא להצטרפות של לקוחות רבים", אמר יעקב פרי, יו"ר הבנק. "מזרחי טפחות נתפס כאלטרנטיבה ראויה ומשתלמת בעיני לקוחות הבנקים האחרים, כאשר רבים מהם התעניינו והצטרפו".

כידוע, הבנקים מנועים מלחלק דיבידנד בשל הוראת המפקח על הבנקים בבנק ישראל, רוני חזקיהו - השלכה ישירה של המשבר הפיננסי העולמי. עם זאת, הבנק מציין כי את 2009 הוא סגר עם עודפי הון בהיקף 1.1 מיליארד שקל אותם הוא היה יכול לחלק כדיבידנד.

השווי הנאיבי של האופציות של יונס: 78 מיליון שקל

את הרבעון הרביעי של 2009 סגר הבנק ברווח של 186 מיליון שקל (בנטרול ההפרשה לעובדים), גידול של 93.8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח המימוני גדל ב-11% ל-655 מיליון שקל וההפרשה לחומ"ס ירדה ב-41% ל-107 מיליון שקל. ההכנסות התפעוליות של הבנק עלו ברבעון הרביעי ב-26% ל-417 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה של 14% בהכנסות מעמלות, שהסתכמו ב-353 מיליון שקל. כמו כן, הרווח מפעולות רגילות צמח ב-21% והסתכם ב-116 מיליון שקל ברבעון.

בשנת 2009 רשמנו הפרשה בגין ההסכם עם העובדים, שבאה לידי ביטוי ברווח, אולם ההיפוך החשבונאי יבוא החל משנה הבאה כאשר נתחיל לראות הכנסות שיקזזו את ההוצאה הזו", אמר המנכ"ל אלי יונס. "הריבית הנמוכה שוחקת עד כמעט אפס את המרווח הפיננסי. אצלנו זה בא לידי ביטוי בכ-300 מיליון שקל ב-2009. עם זאת, אנו רואים זאת כאנומליה שבסופו של דבר תסתדר עם העלאת הריבית במשק".

הדו"חות השנתיים של הבנק מספקים גם הצצה לתוכניות התגמול של בכיריו. המנכ"ל אלי יונס השתכר אשתקד 18.6 מיליון שקל, זינוק של 91.7% בהשוואה לשכרו ב-2008. רוב התגמול הינו באופציות (15.5 מיליון שקל), הנמצאות עמוק "בתוך הכסף" ושוות היום כ-78 מיליון שקל (שווי נאיבי). היו"ר יעקב פרי השתכר אשתקד 2.2 מיליון שקל על 60% משרה. בסך הכל, 7 בכירי הבנק נהנו מחבילות שכר בהיקף של 33.15 מיליון שקל.

"אילולא אמונם של המשקיעים בבנק ובהישגים המניה לא הייתה עולה למעלה ואז השווי הנאיבי היה באופן טבעי כלום או נמוך יותר", הגיב יונס לסוגיית שכרו בתשובה לשאלת "גלובס" האם מדובר בתגמול מופרז. היו"ר פרי השיב באופן נחרץ: "למנהלים טובים צריך לשלם טוב ולתגמל אותם טוב. הביצועים של בנק מזרחי טפחות מדברים בעד עצמם. אנו חושבים שהמנכ"ל שלנו ראוי למה שהוא מקבל ולא צריך להתחבא או להתנצל". יונס, נזכיר, הוא המנהל המתוגמל ביותר במערכת הבנקאות הישראלית.