"הבנק בתנופה, בצמיחה, הוא יציב והתנהלותו תקינה". המשפט הזה נשחק היום בפיהם של קברניטי בנק הפועלים במעמד פרסום הדו"חות הכספיים לשנת 2009, תוך שתיקה רועמת על פרשת היו"ר לשעבר דני דנקנר, שהודח אשתקד בסערה על ידי בנק ישראל מסיבות שלא נמסרו עד היום מסחינה רשמית.
הרבעון הרביעי של 2009 היה הטוב ביותר של בנק הפועלים בשנה שעברה. הבנק הרוויח 467 מיליון שקל ברבעון האחרון של השנה ובסך הכל הסתכם הרווח ב-2009 ב-1.3 מיליארד שקל, לעומת הפסד של 900 מיליון שקל בשנת 2008. הרווח ברבעון הרביעי היה הגבוה ביותר מבין כל הרבעונים בשנה החולפת, מה שהרים את התשואה להון ל-9.4% ברבעון הרביעי, לעומת 8.8% ברבעון השלישי. הלימות ההון של הבנק עמדה בסוף השנה על 13.6% (לפי כללי באזל II).
לאחר הפרשות חריגות לחובות מסופקים ברבעון השלישי בגלל לב לבייב, ברבעון הרביעי הפריש הבנק 536 מיליון שקל, קרי ירידה של 15% לעומת הרבעון השלישי. ברבעון החולף בלט גידול ניכר בהוצאות השכר של הבנק, אשר הסתכמו ב-1.14 מיליארד שקל, לעומת 787 מיליון שקל ברבעון השלישי. הסיבה לכך היא הסכם השכר עם ועד העובדים ורישום הוצאות לפרישה מרצון של חלק מהעובדים.
בנק הפועלים רשם ברבעון הרביעי הכנסות תפעוליות של 1.5 מיליארד שקל, גידול של 11% בהשוואה לרבעון השלישי. ההכנסות מעמלות עלו ב-9% ל-1.24 מיליארד שקל כאשר הבנק רשם גם רווח של 181 מיליון שקל ממכירת מניות, בעיקר מניות בזק של גד זאבי ומניות HOT.
תוצאות הבנק בשורה התחתונה היו טובות יותר מהתחזיות בשוק, שכן האנליסטים ציפו לרווח נקי של 416 מיליון שקל, ואולם, בשוק ציפו להפרשות לחומ"ס של 500 מיליון שקל, נמוך יותר מההפרשה בפועל שעמדה על 536 מיליון שקל, שהם 1.12% מסך האשראי. החובות הבעייתיים של הבנק ירדו ברבעון הרביעי ב-10% ל-16.6 מיליארד שקל, קרי 6.4% מסך האשראי. זאת, כתוצאה ישירה של ההתאוששות הכלכלית במשק ששיפרה את יכולת ההחזר של הלווים.
"אנו מצפים לירידה בהפרשות ברבעונים הבאים", אמר בהקשר זה יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בבנק הפועלים, המסקר את מניית הפועלים בהמלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 17.5 שקל.
הרווח המימוני של הבנק ברבעון הרביעי עקף את התחזיות והסתכם ב-2 מיליארד שקל, לעומת התחזיות שדיברו על 1.8 מיליארד שקל, כאשר גם המרווח המימוני השתפר מעט ל-2.43% לעומת 2.35% ברבעון השלישי. הריבית הנמוכה במשק פגעה במרווח המימוני של הבנקים בכלל ושל הפועלים בפרט, והיא הסבה לו הפסדים של 150 מיליון שקל מדי רבעון בשנה שעברה.
"אנו עדים לשיפור מרבעון לרבעון וחזרה לתוואי של צמיחה; בנק הפועלים הוא המוסד הבנקאי המשפיע ביותר במשק בשל היותו נותן האשראי הגדול במדינה", אמר היו"ר יאיר סרוסי. "אנו צופים ששנת 2010 תהיה שנה של צמיחה בכלכלה העולמית. אנו רואים אתגר משמעותי ב-2011 בשל חובות הממשלות. להערכתי, בשנה הקרובה יתמקדו בעולם בעיקר בשיעורי האבטלה הגבוהים. המשק הישראלי יצמח השנה בשיעור של 3.5-4%".
חיסול הנכסים הרעילים בחו"ל
חבילת השכר של סרוסי הסתכמה אשתקד ב-5.1 מיליון שקל, כאשר המנכ"ל ציון קינן השתכר 11.7 מיליון שקל, כאשר 5 מיליון שקל מתוכם קשורים להפרשות הפנסיה שלו (קינן מועסק בבנק מזה 32 שנים). 11 בכירי הבנק, כולל היו"ר לשעבר דני דנקנר, המנכ"ל לשעבר צבי זיו ובכירי ישראכרט, השתכרו אשתקד כ-62.5 מיליון שקל.
"השכר בבנק הפועלים הוא שכר הולם לתפקידים ולמאמץ שנעשה בבנק", אמר סרוסי.
דו"חות הבנק חושפים גם התפתחות מעניינת למדי בחשיפה שלו לשוקי המשכנתאות בחו"ל, חשיפה שהסבה לו נזק רב בשיא המשבר הפיננסי ב-2008. כזכור, הבנק החזיק בתיק MBS (ני"ע מגובי משכנתאות) בארה"ב ומכר אותו בהפסד של 3.1 מיליארד שקל, בלחץ של המפקח על הבנקים רוני חזקיהו. ברבעונים האחרונים החזיק עדיין הבנק תיק MBS ביתרה של 375 מיליון שקל, כאשר הדו"חות חושפים כי הוא מכר את יתרת התיק ורשם בשל כך רווח של 45 מיליון שקל. כמו כן, הבנק מכר גם את יתרת תיק ה-ABS שלו ברווח של 38 מיליון שקל. הפועלים עדיין מחזיק בתיק CDS בהיקף של 31 מליון שקל.
ואכן, לאחר החוויה הלא-נעימה של בנק הפועלים בחו"ל, קברניטי הבנק מדגישים היום את השינוי התפיסתי שעבר על הבנק: חזרה לשורשים, קרי לבנקאות המסורתית. קינן שם דגש בדבריו על "חזרה להתמקדות בבנקאות המסורתית", והדגיש: "נחפש מנועי צמיחה חדשים אך לא נזניח את תחומי הבנקאות המסורתית ונתבסס בעיקר עליהם. אנו מתכוונים לפתוח סניפי אקספרס, בוטיק וסניפים עסקיים. נפעל לשימור המובילות שלנו בסקטור העסקי תוך התמקדות בצמיחה במספר גורמים, ובראשם בבנקאות המסחרית ופתיחה של 25 סניפים עסקיים חדשים. נתמקד בהגדלת הכנסות ממוצרים שאינם אשראי רגיל עם דגש על מוצרים שאינם לצרכי הון. נמשיך לפתח את הפעילות הבנקאית הבינלאומית ואת סניפי לונדון וניו יורק תוך מיקוד בפעילות הפרטית".
בדו"חות ניתן למצוא גם פרטיים אודות הפעילות של שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק, ובעלה לשעבר עופר גלזר, בבנק. כך, למשל, לאריסון פיקדונות בהיקף של 19.5 מיליון שקל בבנק הפועלים ואילו לגלזר פיקדונות של 13.6 מיליון שקל. לגלזר מסגרת אשראי של 91 מיליון שקל מהפועלים, כאשר הוא נטל הלוואות של 13.3 מיליון שקל.
"אני גאה בהיערכות המהירה שהשלמנו", אמר קינן בהתייחסו לחילופי הגברי בצמרת ההנהלה של החברה בשנה החולפת ולפרשת היו"ר הקודם דני דנקנר. "אני רוצה להודות לדני על תרומתו לבנק במשך למעלה מעשור ועל המשפחתיות שהעניק לבנק".
בבנק הפועלים שומרים על שקט תקשורתי בכל הקשור לחקירת דנקנר, אולם בתשובה לשאלת "גלובס" באשר להשפעת חקירת דנקנר על התנהלות הבנק, ענה סרוסי: "אין כל השפעה על התנהלות הבנק. הבנק עובד מצוין". קברניטי הבנק סירבו בתוקף לענות על שאלות הנוגעות לחקירת דנקנר, ותוך הפגנת אחדות ענו תשובות לקוניות והדגישו את "תנופת הבנק" וה"חזרה לתוואי צמיחה".
בכירי הבנק התייחסו גם לעלייה בהכנסות מעמלות למרות רפורמת העמלות של בנק ישראל שהייתה אמורה להסב פגיעה של כ-200 מיליון שקל, להערכת הפועלים. בבנק מסבירים כי הרפורמה אכן הביאה לפגיעה של כ-50 מיליון שקל מדי רבעון, אולם ניכר גידול בהכנסות מעמלות אחרות, למשל בכרטיסי אשראי ומשוק ההון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
