פעם בכמה שנים עורכת IBM סיעור מוחות חובק עולם. היא מכנסת את כל עובדיה, כ-400 אלף איש, בני משפחה שמוכנים לשתף פעולה, חברים ולקוחות, ומבקשת מהם לחשוב מהם עשרת הנושאים שיעסיקו את העולם בשנים הבאות. סוג של עתידנות.
הממצאים של סיעור המוחות הזה מובילים לקביעת תחומי עיסוק חדשים בתאגיד הענק. בתהליך כזה, שנעשה לפני שלוש שנים וחצי, ציינו המשתתפים כי אחד הנושאים המרכזיים שיעסיקו את העולם הוא הנושא הסביבתי, ובתוכו תחום המים. המלצות אלה הביאו את IBM, שמזוהה עם תחום המחשבים, לקפוץ לבריכה העמוקה של העיסוק בתחום המים.
אחד ממרכזי הפיתוח המהותיים של החברה בפעילות המים יושב באופן לא מפתיע בחיפה. זה לא מפתיע מהסיבה הפשוטה שישראל נחשבת מעצמת מים בעולם. לא בתחום המשאבים כמובן, אלא בתחום הידע.
מי שאמונה על מחקר נושא המים במעבדת IBM בחיפה היא החוקרת פנינה וורטמן. לדבריה, הקשר בין תאגיד מחשוב לפתרונות בתחום מים נובע מהיכולת לנצל את הטכנולוגיות לניטור והפקה של כמויות גדולות של מידע הנוגעות לניצול נכון יותר של מים.
"כשניתחנו את תעשיית המים בעקבות אותו סיעור מוחות, הבנו שיש פה באמת הזדמנות למפגש בין העולם המסורתי לעולם הדיגיטלי, ותהליך של מעבר של נושא המים מלואו-טק להיי-טק", מסבירה וורטמן. "המים הופכים להיות חלק מעולם ה-IT".
מיחזור לצורך טיהור
לכאורה מדובר ברעיון הגיוני, ועדיין בשמיעה ראשונה מחשבים ומים נשמעים כמו שני תחומים מנוגדים. "היום כולם מדברים על היכולת לעשות ניטור בזמן אמת של השימוש במים, מה שמשנה לחלוטין את צורת ההסתכלות על עולם המים. בתערוכת המים הבינלאומית ווטק 2009 שהתקיימה בת"א, הופיעו בין היתר חברות שהן לגמרי מתחום ה-IT, אבל עם פוקוס על פתרונות בתחום המים".
* איך זה מתחבר לפעילות המחקר של IBM בחיפה?
"יש לנו יכולות גבוהות בתחום של תשתיות המידע, אבל גם באנליזות, אלגוריתמים וסימולציות, וראינו שיכולה להיות תועלת רבה בכך שנפעיל את הידע והטכנולוגיות בתעשיית המים".
וורטמן מסבירה כי קיימים מספר נושאים בתחום המים, שהם חוקרים ובודקים בחיפה. "נושא ראשון הוא מקורות המים. המקורות הקלאסיים הם כמובן מי אקוויפרים, בארות, נהרות, אגמים ומי גשמים. לאלה התווספו מקורות אלטרנטיביים כמו מי הים ומיחזור מי שופכין. מעצם השימוש במקורות מים אלטרנטיביים נוצר הצורך בניטור בזמן אמת, בכדי לבדוק את ההשפעה של השימוש במים הממוחזרים על הסביבה".
כך, למשל, מסבירה וורטמן כי במקרים של התפלה, יש לבדוק כי התמלחת שנוצרת בסוף תהליך ההתפלה לא מזיקה לסביבה, ובמקרה של מי שופכין יש לבדוק פרמטרים של איכות המים. "בשני המקרים זה מחייב ניטור בזמן אמת כדי למנוע נזקים", היא אומרת. במצבים כאלה נעשה שימוש בטכנולוגיות מידע (IT) שאוספות את המידע מתוך חיישנים בסביבת המים, מנתחות אותו ויכולות להציג בצורה ויזואלית ברורה ערכים מסוימים שחורגים ממדדים נורמליים.
וורטמן מדגישה כי מיחזור המים, בו ישראל נחשבת למתקדמת במיוחד, אינו נובע רק מהרצון לנצל טוב יותר את המים אלא גם מעצם העובדה שטיהור המים בתהליך המיחזור מונע זיהום סביבתי. "מדינות העולם עדיין לא הבינו את הנקודה שיש במיחזור ערכים מעבר לניצול טוב יותר של המים", מסבירה וורטמן. "אם בארה"ב, למשל, העיר שבמעלה המיסיסיפי מזהמת את מי הנהר שמגיעים לעיר שבתחתית המיסיסיפי, נוצר גם זיהום קרקע. לכן, כדי למנוע מצבים כאלה, צריך להשקיע משאבים הרבה יותר גדולים במיחזור ובטיהור המים".
נושא נוסף שנחקר בחיפה הוא תכנון רשתות מים וההולכה בהן, הן ברמה הארצית והן ברמה העירונית. לדבריה, הטכנולוגיה מסייעת במקרים האלה לבדוק את איכות המים ולנטר את רמת הלחץ והזמינות של המים ובכך לשפר את היעילות והאפקטיביות שלהם.
נתוני צריכה בזמן אמת
כמתבקש מתאגיד מוביל בתחומו, תחום המיחשוב, IBM מבקשת להביא ערך מוסף גם כשהיא נכנסת לתחום שהוא חדש עבורה. "אנחנו עובדים, בין היתר, על קונספט חדשני שבו אנחנו רוצים להגדיר רמות שירות להולכת המים ולאספקתם, בדומה להגדרת רמות שירות בעולם המחשוב. הכוונה היא להוסיף למערכות יכולת לוודא רמות שירות של מי שתייה, של מים לתעשייה או לחקלאות. אנחנו רוצים שהמערכות יוכלו להתריע כשיש חריגה מרמת שירות מוגדרת".
וורטמן מסבירה כי נושא השירות בתחום המים מוביל גם להתקנת מודדים למים, באופן שיאפשר למשל לצרכנים ביתיים לראות בזמן אמת את צריכת המים. "יכולה להיות לכך גם השפעה פסיכולוגית ולשנות הרגלי צריכה", היא אומרת.
נושא נוסף ששמים עליו את הדגש ב-IBM בחיפה הוא בקרה מרחוק. "יש לכך חשיבות רחבה. היום אזרחים מתריעים על דליפה, כשהאפשרות לעשות בקרה מרחוק ולטפל באופן מיידי בבעיות של דליפה, משפרת משמעותית גם את רמת השירות וגם את רמת ההגנה מפני זיהום. אפשר פשוט לסגור מוקדים בעייתיים עד שיתוקנו, וכל זאת מיידית ומרחוק".
עולם המים: כיצד מנצלות מדינות את טכנולוגיית המים
למעבדה של IBM בחיפה תפקיד מרכזי בפעילות המים העולמית של IBM, והיא נועדה לפתח פתרונות למגוון רחב של בעיות מים במדינות שונות בעולם. "יש היום שתי בעיות מרכזיות בתחום המים שמטרידות את העולם: איכות המים ויעילות השימוש במים, כלומר מניעת אובדן מים", אומרת וורטמן.
"במקומות רבים בעולם אובדן המים מגיע לשיעורים חמורים של 60% ויותר, כמו לונדון וטייוואן (ישראל מובילה בתחום זה בעולם עם אובדן נמוך של 12% בלבד - מ.א). לכן, יש צורך לשפר את המערכות ולמנוע את האובדן שיכול לנבוע מצנרת מיושנת, מדי מים בעייתיים, גניבות מים ועוד", היא אומרת.
"בנושא של דליפות מים אחד האבסורדים הוא ששאיבת והולכת המים צורכות הרבה מאוד אנרגיה, ואם כמות גדולה מהמים האלה הולכת לאיבוד, אז האנרגיה נצרכת לשווא, כלומר יש פה אובדן כפול ומכופל. מכאן שיש בנושא זה חשיבות גם למדינות עתירות מים", מוסיפה וורטמן.
לדבריה, "במעבדה של IBM בחיפה אנחנו עובדים, בין היתר, על סוגיית אובדני המים. אנחנו עובדים בשיטות אנליטיות לזהות אובדנים ודפוסי שימוש של הצרכנים במים, ובהתאם לכך אנחנו משנים את הלחץ במערכת בצורה דינמית. זאת, מתוך הכרה שלא תמיד נוכל לתקן את כל הדליפות, ולכן הקטנת הלחץ היא אמצעי חשוב נוסף לצמצום הדליפות".
וורטמן מספרת כי "הבעיות בעולם בתחום המים הן שונות. בסין, למשל, הבעיה העיקרית היא איכות המים. בהולנד, IBM עושה פרויקטים שנועדו לתת מענה לבעיה שמטרידה אותם - השמירה על הסכרים שלהם. הכנסנו חיישנים כדי לזהות מתי צפויה קריסה של הסכרים". בישראל בעיית המים העיקרית היא בעיית ניהול ממשלתית, כפי שעולה מדו"ח ועדת החקירה הממלכתית לחקר המים שמתפרסם היום.
* יש נושאי מים שמטופלים במרכזים אחרים של IBM?
"במטה העולמי של IBM עוסקים בחיזוי מזג האוויר לשם חיזוי שיטפונות, וחיזוי בעיות של איכות המים. בארה"ב עושים ניטור של נהר ההדסון. בסין עובדים על ניטור מקורות המים המזוהמים, בדגש על איכות המים. ובאירלנד עובדים על פרויקט ניטור צמחייה ודגה שבים. הפעילות במקומות שונים בעולם נעשית על פי הצרכים הספציפיים של המקום".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
