עסקת ניגודי העניינים של קק"ל

בתחילת ינואר השנה ביצעה קרן קיימת לישראל את אחת העסקאות המוזרות ב-110 שנות קיומה. הקרן נכנסה בינואר לתחום האנרגיה הסולארית.

קק"ל השקיעה עד 3 מיליון דולר בחברת ערבה פאוור APC, היוזמת הקמת שדות סולאריים בערבה. קק"ל, חברה פרטית בשליטת ההסתדרות הציונית העולמית, עסקה במשך כל שנותיה ברכישת קרקעות להתיישבות יהודים, כפי שקובע תזכיר החברה.

ככל הידוע, מדובר לא רק בכניסה לתחום פעילות חדש, אלא גם בהשקעה ראשונה של הקרן בחברה עסקית, הנשלטת על-ידי תאגיד שאינו ישראלי: באוגוסט האחרון סיכמה סימנס הגרמנית על רכישת 40% מערבה פאוור תמורת 15 מיליון דולר.

בלי הודעה רשמית

מה שהופך את העניין מיוצא דופן לכמעט מסתורי, הוא העובדה שקק"ל לא פרסמה מעולם הודעה רשמית על העסקה. באוגוסט האחרון פורסם בעיתונות כי קק"ל שוקלת להרחיב את פעילותה לתחום האנרגיות המתחדשות ובוחנת השקעה של 5-10 מיליון שקל בחברה העוסקת באנרגיה מתחדשת.

ערבה פאוור היתה החברה היחידה ששמה הוזכר בדיווח, וכאמור מאז לא פרסמה הקרן שום הודעה רשמית. דירקטורים בקק"ל שמעו על העסקה בפעם הראשונה מפי "גלובס" בשבוע שעבר. גם בתחום האנרגיה הסולארית לא שמעו עד היום על כניסה של גורם כה משמעותי לתחום.

גורמים העוסקים בתחום התקשו להאמין שקק"ל הפכה לשחקן בתחום יזמות המתקנים הסולאריים. "זו עסקה בלתי הגיונית בעליל" אמרו ל"גלובס". "קק"ל היא גוף מינהלי, שלא יכול לעשות מה שהוא רוצה. זה כמו שמינהל מקרקעי ישראל יקים מחר חברה עסקית".

ערבה פאוור, הנחשבת לחלוצת תחנות הכוח הסולאריות בישראל בטכנולוגיה הפוטו-וולטאית (PV) הוקמה ב-2006 על-ידי חברי קיבוץ קטורה ומשקיעים יהודים מארה"ב.

הדיווח הרשמי היחיד עד כה על העסקה נמסר לבעלי המניות בחברה. לפי הדיווח קק"ל הצטרפה כמשקיעה אסטרטגית שנייה בחברה, אחרי סימנס. קק"ל התחייבה להשקיע 1.8 מיליון דולר מיידית וקיבלה אופציה להשקעה נוספת של 1.2 מיליון דולר. לאחר שבקיץ הודיעה סימנס הגרמנית כי תרכוש את השליטה בחברה תמורת כ-15 מיליון דולר.

בדיווח נאמר כי קק"ל היא "גורם רב עוצמה בחברה הישראלית וגוף בעל השפעה רבה בענייני קרקעות" כמו כן התבקשו בעלי המניות שלא למסור פרטים על העסקה ולאפשר לקק"ל לדווח עליה, בשל מה שהוגדר "רגישויות פנימיות".

קק"ל התאגדה ב-1954 כחברה פרטית ללא הון מניות והיא נשלטת על-ידי ההסתדרות הציונית העולמית. ואולם שליטתה של קק"ל ב-13% מהקרקע במדינה והעובדה שנציגיה מכהנים במועצת מינהל מקרקעי ישראל הופכים אותה לגוף המוגדר במשפט הישראלי כדו-מהותי - גוף פרטי שחלות עליו נורמות ציבוריות.

עסקת "פיילוט"

הבעיה העיקרית בעסקה היא שפעילותה של ערבה פאוור מחייבת השגת אישורים ממינהל מקרקעי ישראל להחכרת הקרקע. נציגי קק"ל יושבים במועצת המינהל ועתידים לקבל שישה מושבים במועצת רשות המקרקעין, שתוקם במסגרת הרפורמה בקרקעות במקום מינהל מקרקעי ישראל.

"גלובס" פנה למנכ"לית קק"ל יעל שאלתיאלי, שהפנתה אותנו למנחם לייבוביץ', אחד משני הסגנים של יו"ר הקרן והאחראי על נכסי הנדל"ן שבבעלות הקרן. לייבוביץ' אישר את דבר העסקה שביצעה קק"ל עם ערבה פאוור, אך הגדיר את העסקה "פיילוט", וטען כי נעשתה בהתאם לחוק ולתקנון קק"ל.

לדבריו, בימים אלה נערכת בקק"ל עבודה לגיבוש קריטריונים להשקעה בתחום האנרגיות המתחדשות והקריטריונים החדשים יפורסמו בתוך "שבועיים-שלושה". לייבוביץ' הסביר כי הכניסה לתחום זה נובעת מכך ש"נושא הקרקעות ייעלם במהלך ה-50 עד 100 השנים הקרובות, כי אנחנו מפריטים אותן".

בעיות בעסקת ערבה פאוור

העסקה נשמרה בסוד וקק"ל לא הודיעה עליה

העסקה מחייבת אישור דירקטוריון ואולי אסיפה כללית

עסקה בסדר גודל כזה מחייבת לכאורה עריכת מכרז

פעילות ערבה פאוור מעמידה את קק"ל בניגודי עניינים

הפעילות באנרגיות מתחדשות חורגת מהמנדט של קק"ל

כניסה לשותפות עסקית חורגת מהמנדט של קק"ל

השקעה בחברה בשליטה זרה חורגת מהמנדט של קק"ל