חוק עידוד השקעות הון סובל מהתיישנות ומחוסר התאמה למצב הקיים, ולכן מגובש בימים אלה חוק חדש ע"י צוות בינמשרדי המשותף לאוצר ולתמ"ת.
נזכיר, כי חוק עידוד השקעות הון שנחקק ב-1959, נועד לקדם פרויקטים שיתרמו לצמיחת המשק, יגבירו את התחרותיות שלו בעולם ויגבירו את התעסוקה. שני מסלולי הטבות עיקריים עומדים בפני היזמים שפונים לקבל סיוע במסגרתו: מסלול מענקים ומסלול הטבות מס, שמכונה המסלול הירוק, כשבשניהם החברות חייבות לעמוד בתנאי יצוא של לפחות 25%.
החוק שם דגש על חיזוק הפריפריה, בכך שעיקר התמריצים ניתנים לחברות שבוחרות להשקיע באזורים מרוחקים מהמרכז. חוץ משני המסלולים הללו קיים המסלול להשקעות ענק - השקעה של לפחות 600 מיליון שקל באזור עדיפות א', ושל לפחות 900 מיליון שקל בפריפריה המרוחקת - שכולל 10 שנות פטור ממס חברות וממס על חלוקת דיבידנדים.
"מאז שהחוק חוקק ועד היום, הוא לא השתנה באופן משמעותי, והוא די מקובע", מסביר חזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, שביצוע החוק נתון בידיו.
הטענות כלפי החוק רבות, ובמרכז הדברים נוצר הצורך לעדכן את מפת אזורי העדיפות הלאומית שמהווה את הבסיס לקביעת האזורים שבהם יתומרצו חברות שישקיעו. המפה קיימת במתכונתה הנוכחית כבר 20 שנה ותוקפה הוארך עד 2011, אז אמורה להיכנס לתוקף מפה חדשה, שגיבושה צפוי להסתיים עד סוף אוקטובר השנה.
גיבוש המפה נעשה במקביל לעבודתו של הצוות הבינמשרדי בראשות חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, לעדכון חוק עידוד השקעות הון, שהחל לפעול לפני כמה שבועות. הצוות אמור להגיש את המלצותיו עד תחילת יוני, אבל החברים בו מעריכים שיידרש זמן נוסף. בצוות חברים צאיג ושרון קדמי, מנכ"ל התמ"ת, ומטעם האוצר - ערן פולק, סגן הממונה על התקציבים, אופיר לוי, מנהל הכנסת המדינה, גלית בן נאים, מנהלת הכנסת המדינה וריקי ארמן, רכזת תעשייה באגף תקציבים, המרכזת את עבודת הוועדה.
לדברי צאיג, "המפה הישנה הגדירה אזור עדיפות א' (כלומר האזור שבו התמריצים גבוהים מאשר במרכז - מ.א.) לכל היישובים מיוקנעם צפונה ומקריית מלאכי ודרומה. אבל במסגרת המפה החדשה אנחנו בוחנים אפשרות לייצר דיפרנציאציה בין האזורים, ואולי לייצר אזורי תעשייה מרחביים עם הטבות ייחודיות להם".
מהי פריפריה
מכיוון שהמטרה היא לחזק את הפריפריה, הגדרת המושג פריפריה קריטית. קריית גת, בה למשל השתקעה אינטל נמצאת במרחק נסיעה יומי מהמרכז, ובכל זאת עפ"י המפה הישנה מוגדרת כפריפריה.
"אין ספק שיש עיוות בעובדה שהנקודה הכי מרוחקת בארץ מקבלת את אותו שיעור הטבה כמו קריית גת שקרובה יחסית לת"א. אבל אפשר להסתכל על זה אחרת. כשקריית גת ויוקנעם קיבלו מעמד של אזור עדיפות א', הן היו במצב קשה מאוד, וההטבה גרמה לשינוי במצבן. הכל בזכות חוק עידוד השקעות הון", קובע צאיג.
* אילו חידושים יהיו במפה החדשה?
צאיג: "אנחנו משתדלים לייצר מפה שתהיה מושתתת על קריטריונים בלבד, בלי להגדיר אזורים בשמות. אני מדבר על קריטריונים כמו מצב סוציו-אקונומי ומרחק ממרכז הארץ. מקומות שבהם מצב העבודה קשה ויש הרבה אבטלה, סביר שייכנסו לאזור עדיפות א'. המפה תיקבע להערכתי עד סוף הרבעון השלישי".
עוד אומר צאיג, כי "סביר שנבחן הוספת מסלולים חדשים בחוק. ייתכן שנבחן את נושא השיפור הטכנולוגי של החברות המתומרצות, כשההשקעות לאו דווקא מגדילות את כוח האדם בטווח הקרוב, אבל מגדילות את הפריון לעובד".
"אמנם בשנים הראשונות להשקעה זה בא על חשבון תעסוקה, אבל בתוך כמה שנים יש לכך השפעה דרמטית על החברה. אבל אני חייב להדגיש שהדברים נבחנים כשעדיין לא החלטנו לגביהם", הוא מציין.
מסלולי הסיוע העיקריים נותרו מענק הוני או הטבות המס. כשמדובר במענק המשמעות היא השתתפות של המדינה ב-24% בסיכון שהיזם לוקח. "כשמבקשים מיזם להקים פרויקט במקום שקיים כשל שוק כמו למשל קריית שמונה, אין סיבה שהמדינה לא תיקח על עצמה חלק מהסיכון", אומר צאיג.
* מה מצבכם מול הבקשות שהוגשו למרכז בינתיים?
"אני מאמין שנוכל לאשר השנה 200 בקשות בהיקף כולל של כ-700 מיליון שקל. שר התמ"ת, בן-אליעזר, עם כניסתו לתפקיד ולאור המשבר הכלכלי הגלובלי, עשה ימים כלילות בהשגת תקציב, שלא ידענו כמוהו בשנים האחרונות - מיליארד שקל. כל זאת מתוך מטרה ברורה להשיג את יעדי התעסוקה שהצבנו לעצמנו.
"עד 2008 היתה ירידה משמעותית בתקציב מרכז ההשקעות. ב-2006/7 הוא עמד על 150 מיליון שקל בשנה, וב-2008 היה כ-300 מיליון שקל. אבל בשנתיים האחרונות הוא קיבל תנופה מחודשת, כשגדל לכמיליארד שקל בתקציב הדו-שנתי, כשביחד עם מענקים לתעסוקה זה יוצא בערך מיליארד שקל לשנה. עם תקציב כזה, לא רק שנגדיל את מספר המועסקים בפריפריה, אלא שגם יגדלו ההשקעות".
נזכיר, כי לא מדובר רק במיליארד שקל שניתנים כמענק, שכן, במסגרת מסלול הטבת המס, מציינים באוצר כי ניתן תמריץ בשווי תיאורטי אמנם של 4 מיליארד שקל. זהו השווי של ההפרש בין מה שהחברה היתה משלמת לו היתה משלמת לפי שיעורי המס הרגילים, לעומת מה ששילמה בפועל.
השקעה בהון אנושי
אחת השאלות שעומדות בפני הצוות הבינמשרדי, נוגעת למסלול שמתאים בעיקר לחברות עתירות הידע, שבו ההטבה מוענקת כנגד השקעה בציוד קפיטלי. "זה לא מייצג בפועל בצורה טובה את ההשקעות האמיתיות של החברות האלה, כי הן משקיעות בעיקר בהון אנושי", אומר בהקשר זה גורם באוצר.
שאלה נוספת שהוא מעלה היא האם מספיק לעודד את החברה רק בזכות התוכנית העסקית שלה, או צריך להבטיח שההשקעה תהיה בתעשייה שמייצרת חדשנות, לשם חיזוק התחרותיות?
זאת ועוד, האם נכון לתגבר בפריפריה רק תעשייה, או האם צריך לתגבר גם שירותי ראיית חשבון, עריכת דין, ושירותים נוספים שנדרשים כדי לקיים תעשייה?
נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יהודה אלחדיף, מצטרף לדברים באמרו, "המפעלים הקטנים והבינוניים יגייסו בעזרת התמריצים אולי מספר קטן של עובדים נוספים, אבל הם יתרחבו ויתחזקו בתחומים רבים. כך, בסיכום כולל הם יניבו תשואה חסרת תקדים לכלכלה הישראלית".
"צריך לזכור עם זאת שכל הדברים צריכים להיות תחת מסגרת תקציבית. אם יהיה פיזור מאמצים, כולם יקבלו פירורים, ולכן צריך לבחון מהו סט המקורות שעומד לרשות זה. זה נושא מורכב, ואין פה פתרון קסם", מציין הגורם באוצר.
* לאיזו רמה תקציבית אתם שואפים בממסגרת גיבוש החוק?
"תקציב המדינה כולו נמצא בשלבי הכנה ראשונית כרגע ולכן אנחנו לא נוקבים כרגע במספר, אבל במשתמע התקציב יצטרך לגדול", משיב הגורם.
עתיד המסלול הירוק
בראש הבעיות שמעלים בתעשייה כנגד חוק עידוד השקעות הון הישן ניצבת העובדה שבמסגרת רפורמה שהוא עבר ב-2005, הוצא מסלול הפטור ממס מידי מרכז ההשקעות והועבר לידי רשות המיסים. לדברי רו"ח קובי זליכה, שותף אחראי מיסים במשרד ליאון אורליצקי ושות', המסלול הירוק פתוח כיום לכל מי שעומד בתנאים מינימליים, כמו השקעה של החל מ-300 אלף שקל עבור חברה חדשה, ועבור חברה קיימת הרף הוא 12% מערך הרכוש שלה."זה רף מאוד נמוך. לא נערכת שום בדיקה כלכלית מטעם המדינה, אם המדינה בכלל רוצה להיטיב עם החברה או לא. כשזה היה בידי מרכז ההשקעות היתה נעשית בדיקה כזאת", הוא מדגיש.
מצד שני, "אם בעבר חברה שקיבלה כתב אישור ממרכז ההשקעות ידעה שיש לה ביד פטור ממס, הרי שהיום אין אישור כזה. חברה נכנסת למסלול ובעצם מס הכנסה בודק אותה רק לאחר מספר שנים, מה שחושף הרבה חברות לאי ודאות משמעותית", מוסיף זליכה.
לדבריו, "יש פה ניגוד אינטרסים. המטרה של החוק לעודד ולהיטיב עם חברות, בעוד שהמטרה של מס הכנסה היא לגבות מס", מבהיר זליכה.
בתעשייה בונים בנושא זה על על שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. לדבריו, "צריך לזכור שלפני הרפורמה התקציב של המסלול הירוק היה מוגבל ל-1 מיליארד שקל בשנה, בעוד שברשות המיסים אין מגבלה תקציבית על ההיקף הכולל של הפטורים. השנה החברות נהנו מפטור בהיקף כולל של 4 מיליארד שקל. הייתי שמח אם המסלול הירוק היה חוזר לידי מרכז ההשקעות, אבל עם תקציב כמו שצריך. לא נסכים להכניס את המסלול למגבלות של תקציב", מאותת ברוש לקראת דיוני תקציב 2011-2012, על עסקת החבילה וחוק ההסדרים הכרוכים בהם. "אבל מה שמהווה את הבעיה הוא הרולינג (אישור מקדמי שהחברה עומדת בתנאים הנדרשים לקבלת ההטבה - מ.א.), כי רשות המיסים לא נותנת רולינג בזמן סביר", אומר ברוש. "בכל מקרה, אם ייעשו שינויים בנושא הזה הם יהיו בתיאום איתנו במסגרת השולחן העגול", הוא מסכם.
בידול במס החברות
נקודה נוספת שמטרידה את התעשייה, היא העובדה שמרגע שהוחלט במשק להפחית את שיעור מס החברות באופן מדורג, הרי שחלק מההטבה לחברות המתומרצות מתבטלת. שכן, עד כה הן היו נהנות ממס חברות מופחת, וכעת כל החברות יהנו ממס חברות מופחת. בחוק עידוד השקעות הון מס החברות המוטל הוא 25%, בעוד שמס החברות בכלל המשק עומד לרדת עד 2016 לשיעור של 18%.
על כך משיב חזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות בתמ"ת, כי "יש מחשבה להוריד את מס החברות למפעלים מאושרים בקורלציה להפחתה הכללית, כך שההטבה תישאר. ב-2011 המס למפעלים מאושרים צפוי לרדת ל-15%-18%, וב-2016, כששאר החברות ייהנו ממס מופחת של 18%, המס למפעלים מאושרים יירד להערכתי ל-10%-12%", אומר צאיג.
השקעות ענק - לא רק לאינטל
בעיה נוספת עליה מצביע זליכה, נוגעת למסלול להשקעות ענק, או חברות גדולות שלא קוראים להן אינטל. "המדינה קבעה רף מאוד גבוה של השקעות שלחברות קשה או לא משתלם לעמוד בו. בפריפריה נדרשת השקעה של מעל 900 מיליון שקל", הוא אומר, וטוען שעבור מרבית החברות המקומיות הגדולות זהו רף דמיוני.
"אנחנו עומדים לשנות את הקריטריון באופן משמעותי - להוריד את מגבלת ההשקעה ולשים מגבלת עובדים ושכר", משיב צאיג על הטענה. "היו דיבורים עם אגף תקציבים באוצר סביב ה-150 עובדים ודרישה לרמות שכר של פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק, בפריפריה של ממש. אני מעריך שנגדיר 6-8 אזורי תעשייה מרחביים בארץ שמפעלים שיוקמו בהם יקבלו את ההטבות", אומר צאיג".
כתבות
ני"ע
