מבוא לתאוות בצע

שולה מבנק הפועלים הצליחה להשיג אותי יומיים לפני פסח. נדרשה לי בערך דקה להבין שהיא מציעה לי בדיוק את מה שיונתן מבנק לאומי ניסה לשווק יום לפניה. 150 אלף שקל הלוואה לחמש שנים בריבית נוחה, ללא ערבים נגד שעבוד תיק ניירות הערך שלי בסניף, 50% הנחה בעמלות ההלוואה בעריכת מסמכים ודמי אשראי, 2630 שקל החזר חודשי.

למה? בשביל מה אזדקק להלוואה נשאלה שולה וענה מייד ללא היסוס, תחליפי אוטו (הרכב שלי חדש), סעי לחו"ל (רק חזרתי), תשקיעי בבורסה הייתה התשובה השלישית ולכאורה המנצחת. אצל יונתן השיחה הייתה זהה.

יונתן שיודע כי אני משקיעה בתעודות סל וקרנות נאמנות מיהר כהרף עין להסביר - "שימי מאייה במדד הביומד ועוד 50 בקרן מניות אגרסיבית ואחרי שנה יהיה לך רווח תענוג". בעודי מעכלת את הרעיון יונתן מנסה להכות בברזל החם - "גם אם תשימי חצי במדד המעו"ף תצאי גדולה". את שולה שאלתי מה יקרה אם אפסיד? "אין מצב" קבעה שולה נחרצות. אם השוק יורד את יוצאת החוצה ומחכה כמה שבועות עד שיתאושש ענו שניהם כאילו עבדו באותו בנק ושמעו מפי הגבורה מענה אחד.

קשה להגיד - לא - לבנקאים שרוצים את טובתך חשבתי לעצמי והחלטתי לדחות את תשובתי השלילית לחול המועד פסח. קיוותי שירדו ממני וממילא האשראי הנדיב יעלם מסדר יומם. טעיתי.

"חבל על הצ'אנס"

בחול המועד חזרו אלי פקידי הבנקים הנמרצים. יונתן המשיך עם השקעות ורעיונות כמו לקנות מניות סיטי בנק בוול סטריט או טבע. כולם, אבל כ - ו - ל - ם לדבריו ממליצים על טבע. לשולה היו רעיונות נוספים. המעשי והמעניין היה - "תבטלי חלק ממסגרת האשראי שלך בחשבון ובמקומה קחי את ההלוואה". שולה הוסיפה לשכנוע - "חבל על הצ'אנס. ההלוואה זולה ממסגרת האשראי שלך בכחצי אחוז ונשאיר לך חצי מסגרת אם תרצי ועוד ההלוואה וכך יהיה לך כסף זול באמת". מציאה. פשוט רווח פיננסי קל.

בימים טרופים בנאדם צריך יחסים חמים עם הבנקים חשבתי וניסיתי שוב לדחות את ההחלטה לאחרי החג. "חבל על הזמן" הסביר יונתן ואמר שאחרי החג מי יודע אם יציעו הלוואות נוחות כאלה. שולה עשתה צעד קדימה - "בואי נגיש בקשה לאשראי ואחרי החג תכנסי לסניף לחתום על הטפסים". לחץ מתון. סירבתי בנימוס. צריכה לחשוב מלמלתי.

אורות אדומים למשקיעים

לפני כעשור כבר נתפסתי עם אשראי בנקאי קטן בקרנות מניתיות וספגתי נזקים. התמהמהתי עם המכירה בתקווה להתאוששות ובסוף מכרתי ב - 25% ירידה ואת ההלוואה שילמתי בדיוק בזמן כמו שעון שוויצרי. השיעור במבוא - לכלכלה תאוות בצע, הספיק לי חד משמעית פעם בודדת.

כלל ברזל למשקיעים סבירים הוא לשחק רק בכסף שלהם. גדולים מאיתנו, כולל טייקונים, נכשלו בעבר במשחקי בורסה כאשר מינפו את עצמם במאות מיליוני שקלים ונתפסו בשווקים יורדים. לגדולים הבנקים הראו הבנה ולפעמים פרסו מחדש חובות. לנו משקיעים ממוצעים אף אחד לא יגלה אהדה. חוב הוא חוב ותמצאו פתרונות לפרעון.

גם הנחמות שהנה אוטוטו השוק מתאושש וההפסד נסגר לא באמת עובדות במציאות. לעיתים ההפסד מעמיק, הלחץ גובר כשהכסף נלקח מאשראי. גם כשנדמה שהירידות נבלמו לפתע זה בסף הכל תיקון טכני לגל יורד דבר שיוצר בלבול ותחושת חוסר אונים. ברקע תמיד ימצאו כאלה שיסבירו - "אמרנו לכם, השוק מנופח, הירידות בריאות לשוק מתוקן". רק תוספת עצבים למי שבפנים ולא חתך החוצה מייד.

זה כואב גם כשהפסדתם בכסף שלכם. כואב שבעתיים אם לקחתם אשראי והפסדתם. אחרי החג התשובה שלי לבנקאים תהיה שלילית. עד ההצעה הבאה.

ד"ר דפנה פפר, היא מרצה בתוכנית MBA במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה