עתיד ורוד לחיפושי נפט בישראל? "הפרוספקטים מדהימים"

תמונת המצב בתחום חיפושי הנפט והגז בישראל, שנה לאחר תגליות הגז "תמר" ו"דלית" במימי הים התיכון, מכתיבה את כניסתם לענף של אנשי עסקים וחברות גדולות, כגון קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר והכשרת הישוב של עופר נמרודי.

אלא שעל-פי פרד זיידמן, מנהל תחום האנרגיה ומייעץ לפירמות האנרגיה הגדולות בארה"ב מטעם קבוצת XRoads (העוסקת בייעוץ לחברות והבראתן ומיוצגת בבלעדיות בישראל על ידי קרן אוורסט בבעלותו של נני מעוז) ואדם מייסליק, המשמש כיועץ השקעות לחברות גז ונפט מזה 10 שנים, סביר להניח כי בעתיד נשמע על שמות גדולים הרבה יותר בתחום, כאשר חברות בינלאומיות נוספות, מלבד נובל אנרג'י (השותפה בתגליות של דלק וישראמקו), יצטרפו לניסיונות החיפושים בשטחי ישראל.

"זה קורה כל הזמן", אומר זיידמן. "אנחנו רואים בארה"ב שברגע שחברה מסוימת מגלה נפט או גז שניתן להעביר, יש ריצה מטורפת לאזור של חברות אחרות, וזו פונקציה של גודל המאגרים שנמצאו. בעולם, ברגע שנובל הולכת למקום מסוים, הרבה חברות אחרות הולכות בעקבותיה. הפרוספקטים כאן מדהימים, ואין לי ספק שנראה Economic Boom וריצה של חברות נוספות מחו"ל לישראל בעקבות נובל". *אין חשש מהבעיות המדיניות באזור?

"נכון שיש כאן סיכונים פוליטיים, אבל ראינו את זה קורה במקומות הרבה יותר עוינים. בישראל אין את הסיכון שיש באפריקה, ולכן הנושא הביטחוני לא חמור".

זיידמן מצביע גם על תחום נוסף שצפוי ליהנות מהפריחה בענף. "תחום השירותים לחברות נפט צפוי אף הוא להתפתח. מעבר לצרכים היום-יומיים, כגון מקומות לאכסן את העובדים ולדאוג למזון עבורם, החברות הגדולות זקוקות לסיוע מקומי. כך למשל, שלומברז'ה (הספקית הגדולה בעולם של שירותי חיפוש וקידוח, ר"ש) עובדת בעולם עם הרבה מפעילים קטנים שעוזרים לה בלוגיסטיקה ובשינוע של הציוד, מה שמשאיר הרבה מאוד מקום ליזמות".

זיידמן תולה תקוות ביזמות הישראלית, וחושב שגילוי מאגרי הגז יתרום גם לתעשיית הנפט העולמית. "כל זמן שמחירי הנפט היו נמוכים, התעשייה הייתה רדומה. ברגע שמחירי הנפט עלו מעל ל-100 דולר לחבית, התעשייה הפכה להיות מעניינת, ואנשים צעירים נכנסו פנימה תוך כדי שימוש בטכנולוגיות חדשות, שאנשי המקצוע הוותיקים לא השתמשו בהן", הוא אומר.

בגאווה לא מוסתרת של יהודי-אמריקני, מציין זיידמן כי "מדינת ישראל, שנחשבת לחלוצה בתחום המדע, יכולה להביא יצירתיות לתחום הזה של חיפושי נפט. זה ענף עם הרבה מאוד טכנולוגיה, ובהתחשב במנטליות הישראלית, נראה תוצאות גדולות והמצאות חדשות, ובזכות הטכנולוגיה החדשה יהיו פחות קידוחים יבשים".

הבנקים המקומיים צריכים לממן

לדברי זיידמן, הבעיה העיקרית בישראל היא בסיס צרכנים קטן ומוגבל, ולכן מלבד אופציית הייצוא ינסו למצוא לגז שימושים נוספים. לדעתו, לא מן הנמנע כי בעתיד נראה פרויקטים הקשורים לתחום הרכב, מה שעלול לפגוע בחלום המכונית החשמלית של שי אגסי.

השותפות במאגר "תמר" פנו עד עתה לבנקי השקעות זרים, על מנת לקבל סיוע במימון בניית תשתית ההפקה, שמוערכת בקרוב ל-3 מיליארד דולר. מייסליק חושב שהערכת הסיכונים הקשורה למימון הפרויקטים היא לא סיפור גדול, ושגם הבנקים המקומיים יכולים לקחת בה חלק. "זה משהו שאפשר ללמוד", הוא אומר. "לבנקים האמריקנים והקנדים אין אמנם שום בעיה לבוא לישראל ולהלוות כסף לפרויקטים, אבל הבנקים בישראל צריכים להכשיר קבוצות בחו"ל, שילמדו ויביאו לארץ את הדרך שבה מממנים פרויקטים של גז".

זיידמן מתאר את הפרוספקטים (שטחים פוטנציאליים לחיפושים) הימיים בישראל כמדהימים, אבל ביבשה בינתיים לא התגלו בארץ תגליות משמעותיות. *אתה מאמין שיש מאגרים גם ביבשה?

"קשה לי להאמין שאין כאן הידרוקרבונים (סלע המכיל תרכובות אורגניות מהן ניתן להפיק נפט, ר"ש), ויכול להיות שהם נמצאים עמוק יותר.

"המשקיע הממוצע חושב שיש או שאין נפט. צריך להבין שיש הרבה החלטות ובדיקות שצריך לעשות כדי לדעת אם יש או אין נפט, מלבד אם הוא נמצא שם - זה קשור לאיכות הנפט, האם אפשר בכלל להוציא אותו, ויחס הסיכוי-סיכון ביחס לעלויות ההפקה".

התגמולים כאן סבירים

האם התמלוגים שמשלמות המפיקות למדינה, בשיעור של 12.5%, הם סבירים?

"תמיד יש תמלוגים לבעל האדמה, שנותן לקדוח בשטח שלו תמורת תשלום מסוים, שנתון למשא ומתן", אומר מייסליק. "12.5% הוא שיעור מאוד הוגן שדומה לתמלוגים בדמוקרטיות אחרות עולם, וזה לא שיעור גבוה בכלל. אני בטוח שנובל מכניסים את זה לחישובים שלהם, ואם בעקבות תמלוגים גבוהים הם רואים שהם לא הולכים לקבל את ההחזר שהם ציפו לקבל על ההשקעה, הם לא ייכנסו לפרויקטים האלה". *יש לך עצה למשקיעים בתחום?

"השקעה בענף יכולה להיות נפלאה, אבל צריך להבין שזה לא משהו שמגיע בבת אחת, כי הקידוח הראשון שלך יכול להיות במקום הלא נכון, להחטיא ולהיות יבש, ולכן צריך זמן וסבלנות. עם זאת התגמול הוא ענק ברגע שמוצאים. אני מסתכל מהחלון ביוסטון ורואה דברים שנבנו מהרזרבות של הנפט, ונדהם כל פעם מחדש".