השפעת הסטייק על החור באוזון

כלכלן יקר,

רבים מעמיתיי הסטודנטים עוברים לצמחונות מסיבות סביבתיות, ומצטטים את הנתון שלפיו ייצור הבשר - ובמיוחד בשר הבקר - אחראי לפליטות עצומות של גזי חממה. תמהני אם תוכל להציע תובנה כלשהי בנושא העלות הסביבתית של הסטייק - איך הוא משתווה לנסיעה במכונית ולתעופה? האם מס פשוט על ייצור הבקר לא יהיה יעיל יותר מצמחונות?

מקס

מקס יקר,

חבריך דואגים בצדק בנוגע לבקר; ואתה צודק כשאתה שואל את מה שאתה שואל. אז בוא נתחיל עם הבקר. פרות מעלות גירה, ומשמעות הדבר היא שהן מייצרות כמויות גדולות של גז מתאן (בניגוד לדעה המקובלת, רוב הגז נפלט להן דווקא מהפה). מתאן הוא גז חממה רב עצמה אך ארעי, כך שאין מה להשוות אותו סתם כך לפליטות הפחמן הדו-חמצני, ובייחוד לגז שפולטים המטוסים בגובה רב. אלה מזיקים הרבה יותר.

אם להשתמש בשיטות החישוב של פרשאנט ווייז, לוחם הסביבה הכלכלי, אני יכול להודיע לך שהסטייק בן 250 הגרמים שאכלת אחראי ליותר מארבעה קילוגרמים פליטות שקולות-פחמן-דו-חמצני, וזה עוד לפני שבושל.

בשר הכבש רע כמעט באותו האופן; בשר החזיר והעוף - רק במחצית; כמות הפליטות מדגי הבקלה ומגידול חיטה קטנים פי שמונה; ותפוחי האדמה ודגי המליח מייצרים עוד פחות. שיטות הגידול האורגניות מפחיתות את פליטת הפחמן הדו-חמצני, אבל לא בהרבה.

אבל כל זאת מחוויר לעומת עלויות התחבורה. ווייז מעריך שפליטות הסטייק שלך היו "מעניקות" לך כ-13 קילומטרים בטיסה במטוס, או 24 קילומטרים בנסיעה לבד במכונית.

ובאשר למס - אם יוטל מס הרי ראוי היה שיכלול את כל יוצרי גזי החממה, לא רק את גיהוקי הפרות. אני נוטה לחשוב שמס כזה אולי היה מעודד צמחונות, אבל היה יוצר כאב ראש אדיר לרשויות המס.