העיתונאית ענת קם מואשמת בריגול חמור, מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה וכן איסוף והחזקת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה - כך אישר היום (ה') לפרסם בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שנענה לבקשת כלי תקשורת ובהם "גלובס" לצמצם את צו איסור הפרסום הגורף שהוטל על הפרשה בחודשים האחרונים.
כן התיר בית המשפט לפרסם, לבקשת בא-כוח "גלובס" עו"ד יורם מושקט, כי העיתונאי אורי בלאו מעיתון "הארץ" שוהה בחו"ל, ומבוקש לחקירה על-ידי רשויות הביטחון בישראל.
עו"ד איתן להמן, המייצג את ענת קם, כינס אחר-הצהריים מסיבת עיתונאים בה הקריא הצהרה מהכתב: "בפרשה זו נעשו מעשים שכוונו למקומות הלא נכונים כמו צו איסור פרסום גורף וכמו בקשה לעצור את ענת חודש לאחר ששוחררה. 3 חודשים לאחר הגשת כתב האישום, החומר עדיין לא בידינו".
להמן הוסיף: "בשום שלב לא נגרם כל נזק לביטחון ישראל, ודאי שלא היתה כוונה כזו. כל המסמכים וכל המאמרים שפורסמו עברו את אישור הצנזורה - מדובר ביותר מכתבה אחת. לא פגיעה בישראל, אולי ההיפך הוא הנכון. אם הפרשה כה חמורה, איך התירו לענת לחזור לביתה ואף להמשיך לעבוד במקצוע? היא מעולם לא נעצרה.
"כתב האישום מביא לתקדים מסוכן בו העברת חומרים לעיתון ישראלי באישור הצנזורה משולה בעיני הפרקליטות למגע עם סוכן זר. הטענות הן מסוכנות לדמוקרטיה ולחופש העיתונות. גם אם נעשתה עבירה, לא מדובר בכזו עבירה מנופחת. ענת אינה חלק מקבוצות פוליטיות כאלה ואחרות, מדובר בבחורה ישראלית וציונית".
■ רקע: מי אתם, ענת קם ואורי בלאו?
מפיקוד מרכז לאתר וואלה
כתב האישום נגד קם, שעבדה בשנים האחרונות ככתבת האתר "וואלה", הוגש לבית המשפט ב-14 בינואר השנה. קם שירתה כחיילת בצה"ל בין השנים 2005-2007, בלשכתו של אלוף פיקוד המרכז דאז, יאיר נווה. על-פי כתב האישום היא הוציאה מרשות הצבא במהלך שירותה הצבאי, ממניעים אידיאולוגיים, מעל 2,000 מסמכים - והציעה אותם לעיתונאי יוסי יהושוע מ"ידיעות אחרונות", אך מסירתם לא יצאה לפועל, ובסופו של דבר הם נמסרו לעיתונאי אורי בלאו מ"הארץ".
המסמכים כוללים רשימות חיסול של בכירים פלסטינים, תוכניות להתמודדות צה"ל עם מצבים שונים, תוכניות מפורטות למבצעים צבאיים, תיאור של פריסת כוחות צה"ל בשגרה ובחירום, כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי הערכות מצב ועוד.
לפי כתב האישום, קם אגרה את המסמכים הסודיים במחשב נייד והעתיקה את תכני התיקייה לשני דיסקים - האחד למסמכים והשני למצגות. מדובר ממסמכים רגישים ביותר מאגפי המטכ"ל השונים בצה"ל, וגם מלשכת הרמטכ"ל.
הערכת הגורמים המקצועיים היא כי הוצאת המסמכים מרשות הצבא והחזקתם בידי גורמים בלתי מוסמכים ללא כל מנגנון פיקוח ובקרה, עלולה לגרום לכך שמסמכים סודיים ביותר, שחשיפתם תסכן חיי אדם, יגיעו לידיעת גורמים עוינים - וכך תיגרם פגיעה קשה ומתמשכת בביטחון המדינה וביכולתה להתמודד עם האיומים המונחים לפתחה.
"צו איסור הפרסום היה הכרחי"
לאחר החלטת בית המשפט להסיר את צו איסור הפרסום הודיע משרד המשפטים, על דעת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה משה לדור, כי צו איסור הפרסום המלא שהוצא בפרשה היה חיוני, "כדי למצות את האפשרות להגיע להחזרת המסמכים שנגנבו, וכדי למנוע שיבוש חקירה של העבירות החמורות ביותר שלכאורה בוצעו בפרשה זו".
לדברי היועץ והפרקליט, העבירות הפליליות שבוצעו על-ידי קם הן "בעלות חומרה יוצאת דופן", מאחר שהן "פוגעות בביטחון, מסכנות חיים ומבטאות הפרה של חובת הנאמנות למדינת ישראל".
יועץ התקשורת של קם: "לא ממניעים פוליטיים"
ניסים דואק, יועץ התקשורת של קם, מסר בתגובה: "ענת היא לא חלק מקבוצה פוליטית זו או אחרת. היא מתנגדת לסרבנות. ההר הזה הוא לא לגמרי הר. אדם שמואשם בכאלה עבירות חמורות, בגידה וריגול - זה לא אדם שמניחים לו להישאר במעצר-בית למשך 4 חודשים, לעבוד כעיתונאי, לשוחח עם מאות אנשים מדי יום, להתחבר לאינטרנט וכו'. אם היו חושבים שמדובר בעבירות כאלה חמורות - היו שמים אותה מאחורי סורג ובריח, ולא היו מאפשרים לה לעבוד כעיתונאית".
לדברי דואק, "לא היתה כוונה לפגוע בביטחון מדינת ישראל. יש פה תקדים מסוכן, שהעברת מידע לעיתון ישראלי משולה למגע עם סוכן זר".
"הארץ": "השב"כ הפר הסכם"
מעיתון "הארץ" נמסרה היום ההודעה הבאה: "כתב 'הארץ' אורי בלאו חשף בשנתיים האחרונות שורה של פרשיות הנוגעות להתנהלות צה"ל וזרועות הביטחון בשטחים, ובהן כתבת תחקיר שחשפה בנובמבר 2008 סיכומי דיונים בהשתתפות הרמטכ"ל אשכנזי, אלוף הפיקוד דאז נווה וראשי השב"כ, אשר ניתנו בהם לכאורה הוראות לביצוע פעולות שאסורות על-פי הוראת בג"ץ.
"כל הכתבות אשר פורסמו ב'הארץ' נשלחו לצנזורה הצבאית וקיבלו את אישורה המלא. בספטמבר 2009 זומן כתב 'הארץ', אורי בלאו, למשרדי השב"כ ונדרש למסור את המסמכים ששימשו אותו בהכנת הכתבות. מרגע זה ניהל עו"ד מיבי מוזר מטעם עיתון 'הארץ' ואורי בלאו דיאלוג עם היועץ המשפטי של השב"כ בדבר החזרת המסמכים, דיאלוג אשר נועד לשמור על מקורות המידע ועל חופש הפעולה של הכתב מבלי לפגוע בביטחון המדינה.
"דיונים אלה הובילו ב-15 בספטמבר 2009 לחתימת הסכם שבמסגרתו העביר אורי בלאו לשב"כ עשרות מסמכים מסווגים שהיו ברשותו, ומנגד התחייב השב"כ לא לחקור את הכתב על מקורותיו העיתונאיים, לא לחקור את הכתב כחשוד ולא להשתמש במסמכים כראיה בהליך משפטי כנגד החשוד בהדלפה.
"לאחר שמולאו כל התנאים בהסכם ונמסרו המסמכים, ביקש השב"כ לפנים משורת הדין לקבל לידיו גם את המחשב האישי של אורי בלאו. מערכת הארץ נענתה לבקשה, והמחשב הושמד עם מסירתו מול עיני הכתב.
"כעבור זמן קצר עצר השב"כ את ענת קם, לשעבר חיילת בלשכת אלוף פיקוד מרכז, בחשד שהיא המקור של אורי בלאו. בינואר 2010 הודיע השב"כ לעו"ד מוזר כי מרשו, אורי בלאו, מבוקש לחקירה. עו"ד מוזר השיב כי דרישה זו סותרת את תנאי ההסכם וכי הוא מייעץ לאורי בלאו לא להיענות לה.
"מרגע זה סירב השב"כ לעמוד בתנאי ההסכם אשר עליו חתם ודחה הצעה של עו"ד מוזר לגבש הסכם נוסף אשר ישיג מטרת השב"כ להגן על ביטחון המדינה, ומנגד ישמור על תנאי ההסכם שגובש ועל חיסיון המקורות.
"'הארץ' מצטער על התפנית הפתאומית בעמדת השב"כ ועל תוצאותיה, שמשמעותן הפעלת לחץ כבד ואיומים על עיתונאי הממלא את שליחותו".
עוד בפרשת ענת קם:
■ רקע: מי אתם, ענת קם ואורי בלאו?
■ "הארץ" מממן לבלאו מסתור בחו"ל
■ קם מתגוננת: "אבי נכה צה"ל"
■ ראש השב"כ: "קם צריכה לשבת בכלא"
■ פרשנות / מתי גולן: היא תחליט מה טוב לנו?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.