הנפט יעצור את ההתאוששות?

מחיר הנפט העפיל בשבוע שעבר ל-87 דולר לחבית, רמתו הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2008, ועורר בכך חששות מפני חזרה למחיר תלת-ספרתי. זה התרחש בתום שמונה חודשים שבהם נע מחיר הנפט בין 70 ל-80 דולר, רצועה צרה שהשביעה את רצונם של מפיקי הנפט מבלי לפגוע יתר על המידה בצרכנים.

העלייה האחרונה נבעה כנראה מעלייה באמון בהבראה כלכלית עולמית, למרות שרוב הסוחרים והבנקים נותרו זהירים בתחזיות ההיצע והביקוש שלהם.

הבנקים בוול סטריט שוריים בתחזיותיהם: ברקליס קפיטל רואה מחיר נפט של 97 דולר לחבית, גולדמן זאקס צופה 110 דולר ומורגן סטנלי רואה 100 דולר לחבית בשנה הבאה.

אלא שככל שהמחירים עולים, הם מגבירים את החששות להחנקת ההבראה העולמית. נפט יקר יותר, יחד עם חומרי גלם חשובים יקרים יותר, כמו עפרות ברזל ונחושת, עלולים לטלטל את הכלכלות ואת שוקי ההון, ליצור אינפלציה ולכפות על הבנקים המרכזיים לייקר את הריבית מהרמות האפסיות שלה. התפתחות כזו תעלה את תשואות האג"ח, ותפגע באטרקטיביות של שוקי המניות.

אך מחירי נפט גבוהים יותר יוכלו להעלות את מניות האנרגיה. סקטור האנרגיה במדד 500 S&P טיפס ב-2.4% השנה, ובקושי עלה ברבעון הראשון השנה, כשהוא מפגר אחרי עליית המדד הזה מתחילת השנה, 6%.

ניקולס קולאס, אסטרטג השוק הראשי של קבוצת ConvergEx, אומר ש"עם העלייה המתמדת של מחירי הנפט, חשיפה של תיקי ההשקעות לאנרגיה יכולה להיות המפתח לביצועי התיקים במשך מה שנשאר משנת 2010".

יכולת לא מנוצלת

העלייה האחרונה באה כאשר ההבראה הכלכלית מלבה קפיצה בביקוש לנפט אחרי הירידה הראשונה בביקוש ב-25 שנים. היצע הנפט אינו מהווה כיום בעיה, מאחר ולקרטל הנפט אופ"ק יש יותר מ-6 מיליון חביות ביום של יכולת הפקה לא מנוצלת.

אך עם זאת, ישנם מספר כלכלנים שלא רואים במחיר של 80 דולר לחבית איום על הצמיחה העולמית, שקרן המטבע הבינלאומית צופה שתגיע ל-5% השנה. ג'יימס המילטון, כלכלן באוניברסיטת קליפורניה, כתב מחקר על כך שמחיר הנפט של 147 דולר ב-2008 סייע להפוך את ההאטה בהוצאות משקי הבית למיתון. הפעם, הוא אומר, היציבות היחסית של התאוששות מחירי הנפט אפשרה לצרכנים להסתגל למצב. "אפקט ההלם כבר נעלם".

חוסיין אלידינה, אסטרטג סחורות במורגן סטנלי, אומר שהיעד שלו לנפט בשנה הבאה, 100 דולר לחבית, יעלה את "נטל הנפט" - פונקציה של ביקוש, מחירים והיצע עולמי - לכ-4% מ-2.8% בשנה שעברה. זה יפגע בכלכלות מפותחות יותר מאשר בכלכלות מתעוררות, מאחר שהאחרונות מניעות את הצמיחה העולמית ויכולות לסבסד את מחירי הנפט. קרן המטבע צופה שהסובסידיות למחירי הדלק בכל העולם יסתכמו השנה בכמעט 250 מיליארד דולר.

"אם היינו עוברים למחיר של 100 דולר לחבית, הצמיחה היתה מתחילה להאט, אך קשה לומר שכלכלת העולם היתה יורדת מהפסים שלה", הוא אומר.

מעבר למחירים גבוהים יותר לא יניב הכרח עליות מקבילות במחירי הדלקים לצרכן, מאחר שיכולת זיקוק חדשה הפכה את שוקי הדלק לתחרותיים יותר. בארה"ב, תחנות הדלק במרבית המדינות עדיין מוכרות דלק בפחות מ-3 דולר לגלון (כ-73 סנט לליטר), בהרבה מתחת לשיא של 2008. בבריטניה, לעומת זאת, מחירי הדלק קרובים לשיא, למרות שהנפט עצמו עדיין רחוק משיאו.

סין תתרום שליש

בכל מקרה, המחירים הם תוצאה של ההתרחבות הכלכלית ממש כפי שהם מאיימים עליה. סין, הכלכלה מהירת הצמיחה ביותר בעולם, צפויה לצרוך השנה 520 אלף יותר חביות ביום מאשר בשנה שעברה, ולתרום בכך שליש מעליית הביקוש העולמית, לפי אומדני סוכנות האנרגיה הבינלאומית.

"לא יכולה להיות הבראה עולמית ללא התאוששות מקבילה במחירי הנפט", אומר לוץ קיליאן, כלכלן באוניברסיטת מישיגן שחקר את השלכות משברי האנרגיה בעבר. "השיטה היחידה לשמור על מחירים נמוכים היא להישאר במיתון, מה שלא נשמע אטרקטיבי במיוחד".

התרחיש של מחירי נפט גבוהים יותר נשמע עדיין מפחיד. אוליבייה ג'ייקוב מחברת הייעוץ השווייצית פטרומטריקס כתב באחרונה ש"ההבראה של 2009 נבעה ממחיר נפט ממוצע של 62 דולר לחבית, לא 80-100 דולר לחבית. אנו חוששים שהריצה האחרונה במחירי הנפט הגולמי תהיה נשיקת מוות לכלכלה העולמית שמנסה להימנע מהתרחיש של מיתון כפול".