הפרוטוקול מגלה: בנק ישראל חושש מבועה באג"ח הקונצרניות

קונצנזוס בהחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל. בדיון לגבי החלטת הריבית לחודש אפריל (שעלתה ב-0.25% ב-28 במארס), כל חברי ההנהלה המליצו לנגיד סטנלי פישר להעלות את הריבית ב-0.25% לרמה של 1.5%.

כפי שצוין בהחלטות הריבית הקודמות, קביעת הריבית מדי חודש נעשית במסגרת תהליך הדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמאלית" שנועד להכניס את האינפלציה לתוך תחום היעד ולשמור עליה בתוכו ולתרום להמשך ההתאוששות בפעילות המשק תוך תמיכה ביציבות הפיננסית.

הדיון בפורום המצומצם התייחס להתפתחות הפעילות הריאלית על רקע ההתפתחויות בעולם, לסביבת האינפלציה ולהתפתחות מחירי הנכסים כגורמים שצריכים להשפיע על ההחלטה על הריבית החודש במסגרת תהליך זה.

צוין כי הפעילות הריאלית ממשיכה להתרחב, אך חלק מהאינדיקטורים מצביעים על האטה מסוימת. צוינה ההתרחבות המהירה של הפעילות ברביע האחרון של 2009 והיתה התייחסות להאטה בקצב התרחבותו של היצוא והסיכונים הקיימים להמשך התאוששות הפעילות במשק מצד ההתפתחויות בעולם החל מהרביע הראשון של השנה.

עוד עלה בדיון כי נתונים חלקיים מסקר החברות מצביעים על המשך ההתרחבות הפעילות ברביע הראשון של 2010 וציפיות להמשך התרחבותה גם ברביע הבא. ההערכה הנוכחית היא כי תוואי הפעילות הצפוי תואם תוואי הדרגתי של העלאת ריבית.

המשתתפים ציינו כי מהמודלים שבשימוש הבנק עולה כי שיעור האינפלציה בהסתכלות 12 חודשים אחורה צפוי להיות בסביבת אמצע תחום היעד בעוד כשנה, יחד עם תוואי עולה של הריבית. גם תחזיות אחרות - התחזיות של החזאים והציפיות הנגזרות מהשוק הצופות מסלול דומה לאינפלציה ולריבית, מתיישבות עם תוואי העלאה הדרגתי של הריבית.

עוד התייחסו חברי הפורום להתפתחות מחירי הנכסים, ובפרט למחירי הדירות. נידונו השפעתה של הריבית הנמוכה על התפתחות מחירים אלו, השפעת העלאה של הריבית עליהם והצורך לעקוב אחר התפתחותם של מחירים אלו ולהתייחס אליהם. כמו כן הייתה התייחסות להנפקת אג"ח קונצרניות בדרוגים נמוכים וללא דרוג, ועלתה השאלה האם המרווחים בהם הן מונפקות משקפים באופן הולם את הסיכון של החברות.

צוין כי לאחר ההעלאה הקודמת של הריבית בינואר, נותרה הריבית ללא שינוי במשך חודשיים, וכי העלאת הריבית החודש תהיה חלק מהתהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמלית" (כלומר ריבית ריאלית אפסית או חיובית נמוכה). חלק מהמשתתפים הדגישו את הפער הגדול בין הריבית הנוכחית לרמת ריבית נורמלית כאשר התוצר הנומינלי צפוי לגדול מעל ל-5 אחוזים בשנה הקרובה.

שיקולים להשארת הריבית ללא שינוי שהוזכרו היו הסיכון להמשך התרחבות הפעילות העולמית, שישפיע גם על יכולתו של המשק להמשיך ולהתאושש והרצון להימנע מהגדלת הפער מול ריביות הבנקים המרכזיים הגדולים - פער העלול לפעול להתחזקותו של השקל.