בכיר בשוק: "הזרים מוכרים מניות בכמויות אדירות והציבור קונה; כולם מדברים על זה בשיחות פנימיות"

קצת יותר מחודש לפני שדרוג השוק הישראלי במדדי ה-MSCI, והבורסה בת"א בצומת דרכים. מדד המעו"ף נושק לשיא ועלה בהדרגתיות מתחילת השנה, אך מאחורי הקלעים בכלל לא שקט: המשקיעים הזרים מתכוננים לשדרוג של ישראל ב-MSCI ומוכרים מניות ב"כמויות אדירות", כפי שמגדיר זאת גורם בכיר מאוד בשוק המקורב לזרים, אשר ביקש לשמור על אנונימיות.

"9 מתוך 10 עסקאות שביצעו הזרים בחודשיים-שלושה האחרונים הן עסקאות מכירה", אמר הגורם ל"גלובס". "אנחנו מדברים כאן על כמויות אדירות של מכירות מניות. בואו נודה בזה, ברמת המכפילים הנוכחית השוק הוא לא בגדר 'קנייה חזקה'. אין מה להשתגע והזרים מבינים את זה".

ההערכות הן שהמשקיעים הזרים אחראים לכשליש ממחזור המסחר היומי בבורסה. סיטי, למשל, מרכז כמעט 40% מפעילות הזרים ואחראי ל-12% מסך המחזור היומי בשוק (לפי נתוני סוכנות בלומברג). החשש העיקרי מהמעבר של ישראל מסטטוס "שוק מתפתח" ל"שוק מפותח" במדדי ה-MSCI הוא מפני הירידה החדה בנתח שלה ב"עולם החדש": ישראל, שמהווה היום כ-2.87% ממדד השווקים המתעוררים, תרד לנתח של 0.39% בלבד בשווקים המפותחים.

בשוק הזהירו זה זמן רב מפני יציאה של משקיעים זרים והתמהמהות של המשקיעים החדשים בעולם המפותח לאחר השדרוג, שיתבצע ב-26 במאי. סיטי העריך בתחילת מארס כי קרנות מחקות ותעודות סל (המהוות את ההון הפאסיבי) החשופות לשווקים המתעוררים ימשכו סך של 2.8 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בעקבות השדרוג, במקביל לכניסת הון פאסיבי (קרנות נאמנות ותעודות סל) של כ-3.6 מיליארד דולר. במריל לינץ' העריכו כי הזרימה הפאסיבית פנימה תסתכם ב-3.3 מיליארד דולר בחודשים מאי-יוני.

הזרים מוכרים לציבור

אך החשש העיקרי הוא, כאמור, מההון האקטיבי, כגון קרנות הגידור. משקיעים אלה לא מכירים את השוק הישראלי ויש להם מספיק סיבות להתרחק ממנו, החל מהנתח הזניח של ישראל בשווקים המפותחים, דרך מחזורי המסחר הקטנים יחסית וכלה במצב הביטחוני הבעייתי, בייחוד נוכח האיום האיראני. גורמים בשוק מספרים כי בחודשים האחרונים הזרים מכרו מניות בכמויות גדולות, כהכנה לקראת השדרוג, וכי מכירות אלה עדיין נמשכות.

- אז מדוע השוק ממשיך לעלות חרף מכירות הזרים?

"המקומיים קונים", אומר לנו הבכיר. "הזרים מוכרים בכמויות אדירות והציבור קונה; זה לא יכול להימשך כך ובשלב מסוים זה יתפוצץ. כולם בשוק יודעים את זה ומדברים על זה מאחורי הקלעים, אך לא מדברים על זה בחוץ".

עדות לנהירת הציבור בבורסה ניתן לראות בגיוסי קרנות הנאמנות המנייתיות. לפי נתוני בית ההשקעות מיטב, ברבעון הראשון של השנה גייסו הקרנות המנייתיות והקונצרניות 800 מיליון שקל ו-8.6 מיליארד שקל בהתאמה. מדובר בגידול של 100% ו-53% בהתאמה לעומת הרבעון הרביעי של 2009. לפי נתוני בנק ישראל, הזרים מכרו מניות בישראל בהיקף של 450 מיליון דולר בפברואר (הנתונים העדכניים ביותר).

- המשקיעים בשווקים המפותחים חוששים מהמצב הגיאו-פוליטי בישראל?

"בהחלט, הם חוששים מהמצב הביטחוני, בניגוד לישראלים. הישראלי אומר, למשל: 'אם חברת החשמל תיפול המדינה תיפול, אז אני קונה אג"ח של חברת החשמל כי הוא בטוח'. הזרים לא חושבים כך כי הם לא חיים כאן. במילים אחרות, הישראלים לא מתמחרים סיכונים גיאו-פוליטיים בשוק והזרים כן".

- מה יקרה אחרי ה-26 במאי?

"לדעתי, בחודשים מאי-יוני נראה ירידה בפעילות הזרים במסחר בבורסה. יולי-אוגוסט יהיו חודשים מתים. צריך להבין - הקרנות בשווקים המפותחים הן ענקיות, מנהלות נכסים בעשרות ומאות מיליארדי דולרים. מה יש להן לחפש בשוק הקטן שלנו?".

- ובטווח ארוך יותר?

"צריך לחנך את המשקיעים בעולם החדש, להכיר להם את ישראל, לערוך כנסים ולהשקיע הרבה מאמצים. זה ייקח זמן, אבל זה יקרה. אני מעריך שתהליך החינוך ייקח 9-12 חודשים בערך. בטווח הארוך, השדרוג הזה ייטיב עם השוק הישראלי, יגדיל את המחזורים ויכניס לכאן שחקנים חדשים".