מבחן דרכים: ב.מ.וו 7 אקטיב הייבריד - סוג של היברידית

אני נכון להישבע שאוזניי לא הטעוני; צחקוק משועשע אכן שוגר אליי מתוך קרביה של המכונית. כאילו היא קצת צוחקת עליי. משתעשעת בי. נהנית להדהים אותי. וכששבתי והכבדתי את רגלי על דוושת המצערת, וצמד המנועים שב והגיב בעזוז מעורר השתאות, שבתי ושמעתי את גרגור צחוקה המתרונן.

למען האמת, אפשר להבין אותה. אני, מן-הסתם, לא הראשון שפוער זוג עיניים מופתעות כשהיא מפגינה את יכולותיה. היא הרי היברידית, ולא כך היא אמורה להתנהג. כי ההיברידיות למיניהן - כך לימדונו אדמו"רי התקינות הפוליטית - צריכות להיות בריות נרפות וחינוכיות. נח-נחיות-מוטוריות. עלמות כבדות-ראש וגדושות מודעות אקולוגית, המהדסות לאורך הכבישים כאילו נעלי בירקנשטוק לרגליהן, נוזפות במעשנים וגוערות במשליכי קליפות.

והנה היברידית אחרת. היברידית שאינה נכנעת. היברידית שפלפל חריף גודש את רמ"ח איבריה, וסחוג טהור זורם בעורקיה. היברידית מגודלת, מהודרת, מפנקת כמכונית של ראש-ממשלה - ובכל-זאת היא תעלה סומק של כלימה על לחייהן של רוב מכוניות הספורט שיתיימרו להתחרות בה. ברמזורים היא לא תותיר להם סיכוי, וגם בכבישי "ספגטי" מפותלים הם יתקשו להתמודד עמה.

זו ההיברידית הראשונה של ב.מ.וו. "אקטיב-הייבריד 7" הוא שמה המלא, ללמדנו כי בסדרה 7 מדובר. בלימוזינה. בספינת הדגל.

היברידית מתונה

קצת מספרים. שוכן בה מנוע V8 כפול-מגדשים בן 4.4 ליטרים, ולצדו - מנוע חשמלי בן 20 כ"ס בקושי, אך 21 קג"מ זמינים תמיד. יחדיו הם יוצרים 450 כ"ס וכמעט 65 קג"מ של מומנט. כל הכוח המשולב הזה, המשודך לתיבת הילוכים אוטומטית בת 8 הילוכים, מזניק את המכונית המגודלת ל-100 קמ"ש תוך 4.9 שניות מדהימות, וממשיך להאיץ אותה בקלות נינוחה וצייתנית עד ל-250 הקמ"ש המקובלים.

האקטיב-הייבריד 7, אינה שונה מהותית מכל שאר דגמי הסדרה. אותו מרחב חיים רחב ומהוקצע. אותה אסופה של תפנוקים והידורים. אותו מגוון יעיל של עזרי נהיגה, אחיזה, בלימה ובטיחות. אותה אווירת לוקסוס מוקפדת. וכדי שלא תואשם בהצנעת-יתר של תקינותה הפוליטית, קושטו הירכתיים והצדדים בתוויות המעידות על חשמולה, הג'אנטים המגודלים עוטרו בגווני תכלת אקולוגיים, והמכונית כולה מוצעת גם במחלצות כחלחלות-מטאליות, לבל יטעה איש בטוהר כוונותיה.

והנה גם קצת טכנולוגיה, רק על קצה המזלג. מערכות היברידיות נחלקות לשתי קבוצות-על: היברידיות מתונה, שבה המנוע החשמלי הוא רק שולייתו של מנוע הבנזין ומסייע לו בשעת הצורך; והיברידיות מלאה, שבה המנוע החשמלי חזק דיו כדי להניע את המכונית ללא עזרת מנוע הבעירה הפנימית.

בין צמד הקצוות הללו, מצויות עוד ועוד קבוצות-ביניים, החולקות ביניהן באופנים שונים את נטל הזזת המכונית. אך לא נצלול עמוק מדי לשלולית הטכנולוגית, לבל יירדמו הקוראים. ה-7 היא היברידית מתונה. המנוע החשמלי אינו יכול להזיזה בכוחות עצמו, ולכן נשלל מבעליה העונג הטמון בהצצה זחוחה ומתנשאת על כל סביבותיו המזהמות, בעודו מחליק בדממה חשמלית ירקרקת לתוך החניון בקניון.

המערכת ההיברידית מורכבת משלושה רכיבים עיקריים: מנוע חשמלי, המותקן בין המנוע לבין תיבת ההילוכים האוטומטית; מערכת בקרה אלקטרונית, היושבת בתא המנוע; וסוללת ליתיום-איון, הרובצת בתא המטען. זו אומנם גוזלת כ-30 ליטר של נפח מטען, אך 460 הליטר הנותרים, הם די והותר להובלת מערכת מקלות-גולף, צמד מזוודות נאות וכרטיס אשראי גדוש.

מיקומם של כל הרכיבים הללו (משקלם יחדיו כ-125 קילוגרם) נבחר בקפידה כה גדולה, עד כי לא פגמו כהוא-זה באיזונה של המכונית. למען האמת, אני מתקשה להשתחרר מן התחושה שהיא אף נעשתה מאוזנת יותר. על מכוניות בגודל ובמשקל שכזה מקובל להפטיר, כמעט באורח אוטומטי, שהן ""מסורבלות", "מנותקות", "קרות".

צר לי, אך האקטיב-הייבריד 7, משוחררת מכל המחלות הללו. היא (האם ההין לומר זאת?) ממש קלילה. זריזה. מדויקת. המנוע החשמלי נקרא לדגל כל אימת שהמכונית מייחלת לעוד מנה מרוכזת של מומנט. הכוח שופע, זמין, נינוח, כמעט אינסופי, בכל מצב ובכל מהירות. השידוך המוצלח עם תיבת שמונה ההילוכים, הגה הידראולי די מדויק, אף כי קצת כבד, ובלמים יעילים (זולת תחושה קצת עמומה בתחילת מהלכה של דוושת הבלם), יוצרים יחדיו חוויית נהיגה ייחודית. מרשימה. שונה. מרגשת.

חסכונית, יחסית

ועל אף כל האמור, ה-7 ההיברידית ראויה גם לתואר "חסכונית". לפחות באורח יחסי. היא צורכת כ-15% פחות דלק מאחותה הלא מחושמלת, 750i, אף שהיא עולה עליה ביכולותיה. והיא חסכונית בכ-30% ומעלה (נתוני יצרן) מ-760i בעלת תריסר הצילינדרים, אף שהבדלי הביצועים ביניהן די זעומים. בנהיגה שפויה אפשר ללא קושי לחלץ 10 קילומטר ומעלה מכל ליטר של בנזין, וגם בנהיגה פחות שפויה היא תצרוך משמעותית פחות מכל מכונית לא-היברידית, מאותה ליגה של ממדים, ביצועים ופאר.

האם החסכוניות היחסית הזאת תביא גאולה לעולם? תעשה את כל השייחים של סעודיה להומלסים? תסתום את פיו הגדול של הוגו צ'אבס? נראה שלא. אך זו גם לא כוונתה. ההיברידית הזאת לא נולדה כדי להביא את המשיח, אלא רק כדי ליצור מכונית-פאר ספורטיבית, הצורכת פחות דלק. היא לא מתיימרת לעצור במו בוכנותיה את ההתחממות הגלובלית, אלא רק מבקשת להציע ללקוחותיה העשירים ביצועים מופלגים של מנוע V12, מבלי לנקר את עיני השכנים, ועם תעודת כשרות של היברידיות כחלחלה.

זו, כך נדמה, ההיברידית הראשונה בעולם שאינה רותמת את החשמל כדי להציל את העולם, אלא משתמשת בו כדי להשביח את עצמה. מה אומר ומה אדבר, הב.מ.וו הזאת הפתיעה אותי. לא כהיברידית, אלא כמכונית. יש בה משהו מתריס. חצוף. עיקש. כאילו התבוננו מהנדסי ב.מ.וו בסערה הפופוליסטית המתרגשת על ראשה של תעשיית הרכב, ומלמלו לעצמם: "אתם רוצים שנייצר היברידית? אין בעיה. נייצר. אבל נעשה זאת בדרך שלנו". וכך בדיוק הם עשו.

מתחרות

אאודי A8 הייבריד

אאודי לא מתכוונת להשאיר את הזירה פנויה למתחרות ותשיק, כנראה בתחילת השנה הבאה, גרסה היברידית ל-A8 החדשה, על בסיס דגם התצוגה אותו חשפה באחרונה בז'נבה. בניגוד למתחרות, ויתרה אאודי על מנוע V6 לטובת מנוע 2 ליטר טורבו-בנזין מתוחכם, שבשילוב עם מנוע חשמלי מייצר הספק משולב של 245 כ"ס ומומנט של 48 קג"מ. הסוללה היא מסוג ליתיום-איון והביצועים על הנייר מרשימים: 0 ל-100 קמ"ש ב-7.6 שניות, 16 ק"מ לליטר ופליטה של משפחתית קטנה

מרצדס S400

ב-865 אלף שקל, כמה אחוזים יותר ממחיר S350 הרגילה, מציעה מרצדס את הגרסה ההיברידית של מכונית הדגל שלה, S400. המכונית מצוידת במנוע V6 בנזין בנפח 3.5 ליטר, שמשודך באופן מחוכם למנוע חשמלי קטן שתורם כמה כ"ס צנועים להספק המשולב שעומד על 279 כ"ס. הביצועים דומים לאלה של S350, אך צריכת הדלק הרשמית טובה יותר בכ-25% והפליטה הרשמית נמוכה יותר משמעותית. התחושה על הכביש דומה לזו של גרסת הבנזין

לקסוס LS600

לקסוס הייתה הראשונה ששילבה הנעה היברידית במכוניות יוקרה, וגם ספינת הדגל שלה, LS600, לא עושה קיצורי דרך. יש לה מנוע חשמלי רב-עוצמה, שבשילוב עם V6 בנזין מייצר 445 כ"ס ומסוגל להאיץ את הלימוזינה המגודלת מ-0 למאה ב-6.3 שניות. יחסית לעוצמה ולממדים, זוהי גם מכונית חסכונית מאוד, אך הכול תלוי כמובן בסגנון הנהיגה. LS600 היא ההיברידית-פאר הנמכרת ביותר בארץ, למרות תג מחיר של כ-900 אלף שקל