דודי אפל הורשע במתן שוחד לראש עיריית לוד לשעבר בני רגב

‎‎בית משפט השלום בתל-אביב הרשיע היום (ה') את איש העסקים דודי אפל במתן שוחד לראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב; לראש מועצת גבעת-שמואל לשעבר, זמיר בן-ארי; ולעודד טל, לשעבר בכיר במינהל מקרקעי ישראל.

בני תבין, שלפי כתב האישום שימש הצינור באמצעותו הועברו כספי השוחד, הורשע אף הוא במתן שוחד; רגב הורשע בקבלת שוחד; וטל הורשע במשפט נפרד בקבלת שוחד.

אפל הואשם במתן שוחד ל-3 האישים בכדי שיקדמו את ענייניו בכל הנוגע לפרויקטי בנייה של חברת מגדל הזוהר שבבעלותו. בעניין טל הואשם אפל גם בכך שנתן לו שוחד בכדי שיסייע לו גם בכל הנוגע לגבי ביתו הפרטי בתל-ברוך.

השופטים מרדכי פלד, דניאל בארי וגיליה רביד דחו את גירסתו של אפל, לפיה שימש רק כיועץ לחברת מגדל הזוהר. הם ציינו כי "הצגתו כיועץ לא שיקפה את המציאות הארגונית בחברה ואת סמכויותיו. אפל היה דמות מפתח בחברה, שמו זוהה עם החברה והיא זוהתה עימו, והוא היה ראש וראשון למקבלי ההחלטות".

העונש המקסימלי לעבירות אלה הוא 7 שנות מאסר בפועל.

‏‎‎הטבות לרגב

‏‎‎כתב האישום נגד אפל הוגש ב-2003 וכלל 3 סעיפי אישום. בסעיף האישום הראשון קבעו השופטים כי אפל, באמצעות חברת מגדל הזוהר, מימן את קמפיין הבחירות של רגב בהיקף של 1.4 שקל, וכן העניק לרגב הטבות נוספות שונות באמצעות תבין. האינטרסים של אפל בלוד נגעו לבניית שכונת גני-אביב בעיר ולהפשרת אדמות חקלאיות במושב גינתון ושינוי הייעוד שלהן מחקלאות למגורים.

השופטים ציינו כי לאפל היה אינטרס בבחירתו של רגב, וכי "יש ראיות ספיציפיות שקשרו אותו למהלך, לרבות מערכת יחסים הדוקה עם רגב". לדבריהם, "בהוראתו של אפל ניתנו הטבות נוספות לרגב בהקשר למערכת הבחירות, הן באמצעות מתן ערבות וסיוע לוגיסטי וייעוץ לקמפיין מערכת הבחירות. עמדה מאחורי מעשיו כוונה פלילית של שוחד. המתת מומן בכספי מגדל הזוהר".

לגבי רגב קבעו השופטים כי לא ייתכן שלא היה מודע להעברת התרומות, כפי שניסה לטעון, ולכן הרשיעו אותו בקבלת שוחד.

‏‎‎אינטרסים בגבעת-שמואל

‏‎‎באשר לסעיף האישום השני, בו הואשם אפל במתן שוחד בגובה 95 אלף שקל לראש מועצת גבעת-שמואל לשעבר בן-ארי, בתמורה לקידום האינטרסים שלו בשינוי יעוד של קרקעות בתחום המועצה - קבעו השופטים כי גם כאן נעשו הדברים באותו אופן בדיוק כפי שנעשו בפרשת השוחד לרגב. הם דחו את הטענה לפיה לאפל ולתבין לא היה עניין בבחירתו של בן-ארי, וקבעו כי היו להם אינטרסים כבדי משקל במועצה ביחס לפרויקט פינוי-בינוי בשכונת גיורא.

לדברי השופטים, אפל העניק כספים למערכת הבחירות של בן-ארי בשל האינטרסים הכלכליים-נדל"ניים שלו באזור השיפוט של העייריה. "לאפל ולחברת מגדלי הזוהר היה אינטרס ברור בבחירת בן-ארי", נקבע.

‏באשר לסעיף האישום השלישי, שנגע לבכיר המינהל לשעבר, עודד טל, קבעו השופטים כי אפל רצה ליצור אצל טל מחוייבות והעניק לו טובות הנאה בצורת הבטחות להעסיק את בת-זוגו. בית המשפט קבע כי טל סייע לאפל גם בכל הנוגע לבניית ביתו הפרטי בתל-ברוך.

‏‎‎‏"תמונה עגומה"

‏‎‎בצאתו מבית המשפט אמר רגב: "יצאתי קורבן מכל הפרשה הזו. לא ידעתי שתורמים לי, אחרי הבחירות היו הרבה חובות שאני שילמתי. גם המשטרה בחקירות שלה אומרת בצורה חד-משמעית שרגב - לא היה לו שום קשר, לא ידע ולא קיבל.

"ב-2001 סגרו את התיק נגדי, ואם לא הייתי נבחר היו סוגרים את התיק. אחרי כמה שנים החליטה הפרקליטות לפתוח התיק. כראש עיר דווקא הקשיתי עליהם, והם כעסו מאוד. המשטרה אמרה לי: 'אתה לא הבעיה שלנו, אנו רוצים חומר על דודי אפל'".

התובעים, עוה"ד ליאת בן-ארי ויונתן תדמור מפרקליטות מיסוי וכלכלה ועוה"ד ענת סבידור ורינה מיוחס מפרקליטות מחוז מרכז, אמרו כי "התיק חושף תמונה עגומה של יחסי הון-שלטון, תמונה שבה יזמים מקדמים את ענייניהם באמצעות מתן שוחד. מה שנחשף כאן צריך להטריד את כולנו".

אפל יוצג בידי עוה"ד שוקי חורש, משה ישראל וישראל שלו; רגב - בידי עו"ד פנינת ינאי; ותבין בידי עוה"ד ירון ברזילי ושחר מנדלמן. ‏‎‎‏

מפינוי המעברות לאי היווני

פרשת השוחד שבה הורשע הקבלן דודי אפל אינה הפרשה הראשונה שבה היה מעורב. שמו נקשר בפרשות שונות בפוליטיקה הישראלית, ובהן פרשת האי היווני ופרשת בר-און-חברון, אך עד כה לא הורשע בשום עבירה משמעותית.

לפני כשנתיים קבע המחוזי כי אפל קיבל במירמה מהמדינה 43 מיליון שקל בתחילת שנות ה-80, וחייבו להשיב מחצית מהסכום. מדובר בכספי הלוואות ומענקים שנתן משרד השיכון לתושבי המעברות בשנות ה-80 לפינוי מעברות בבת-ים, חולון, כפר-סבא, באר-יעקב ונס-ציונה. אפל התקשר ב-1982 עם משרד השיכון כשלוח ונאמן של המדינה לפינוי שרידי המעברות, והמפונים ייפו את כוחו לקבל את המענקים ואת ההלוואות תמורת אספקת דירות חלופיות ופירעון הלוואות שלקחו.

נגד אפל הוגשו שתי תביעות, אזרחית ופלילית. המדינה טענה כי הוא קיבל הלוואות נוספות על אלה שנקצבו מלכתחילה באמצעות הצגת מצגי-שווא, כאילו ההלוואות הבסיסיות טרם מומשו. בראשית 2009 חוייב אפל להעביר למדינה 8 מיליון שקל באופן מיידי, לאחר שהעליון דחה את בקשתו לעכב את העברת הכסף עד להכרעה בערעור שהגיש על פסיקת המחוזי.

אפל, פעיל ליכוד מרכזי שנחשב למקורבו של אריאל שרון, הסתבך גם בפרשת "האי היווני". ב-2004 הוגש נגד אפל כתב אישום, שבמסגרתו נטען כי העביר שוחד לשרון ולאהוד אולמרט כדי שיסייעו לו בהקמת פרויקט נופש באי היווני פטרוקולוס, תמורת עזרה בפריימריז לליכוד. זמן קצר לאחר חשיפת הפרשה קבע היועמ"ש, מני מזוז, כי אין ראיות להגשת כתב אישום נגד שרון, ומאוחר יותר החליט לבטל את כתב האישום נגד אפל.