מסיוע לנזקקים לראשות הבירה

מעצרו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, בפרשת הולילנד היכה אתמול (ד') גלים בכלי התקשורת החרדיים. מרבית המשתתפים בפורום "חדרי חרדים" הפופולרי יצאו להגנתו של העסקן החרדי הבכיר, אך בין התגובות היו גם קולות ביקורת. "מי שראה איך הוא נמס למול קבלנים עתירי ממון, כשהיה דין ודברים בינם לאלה שעומדים להיפגע מהם, יכול להאמין להכל", כתב אחד המגיבים.

לופוליאנסקי, 59, ראש העיר ירושלים בשנים 2003-2008 וסגן ראש העיר בשנים 1993-2003, הוא בכיר העצורים עד כה בפרשה. בפי כל הוא מכונה "לופו", נשוי ואב ל-12 ילדים ומתגורר בשכונת סנהדריה בירושלים. תושבי העיר הכירו אותו כראש עיר מתון ורך-דיבור המתבלט בצניעותו. הוא התגורר בשכונה ענייה ונהג להסתובב בעיר ללא מאבטחים ומלווים.

הוא נולד ב-1951 בחיפה, למשפחה דתית לאומית. את השכלתו היסודית רכש במוסדות דתיים-ציוניים מתונים. כנער המשיך את לימודיו במוסדות חינוך חרדיים, שבמסגרתם הפך לחרדי ליטאי. למרות זאת שירת בצה"ל כחובש, ולאחר מכן עבד כמורה ולמד מינהל ציבורי.

הקמת "יד שרה"

ב-1976, לאחר שלא הצליח להשיג מכשיר אדים עבור בנו הקטן, ייסד את עמותת "יד שרה" להשאלת ציוד רפואי לנזקקים. העמותה, הקרויה על-שם סבתו שנספתה בשואה, פועלת כיום בלמעלה מ-100 סניפים ברחבי הארץ ומעסיקה כ-6,000 מתנדבים.

העמותה מגייסת תרומות בהיקף מיליוני דולרים רבים והקימה בשנות ה-90 בניין רב-קומות בירושלים, המשמש כמשרדיה הראשיים. הבניין שהוקם בשכונת בית הכרם בעיר עורר ביקורת ציבורית רבה בגלל מאסת הבנייה החריגה שלו. ב-1994 קיבל לופוליאנסקי בשם "יד שרה" את פרס ישראל.

פעילותו הפוליטית החלה ב-1989 כשנבחר לראשונה לחבר מועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת דגל התורה הליטאית. ב-1993 מונה לסגן ראש העיר של אהוד אולמרט וקיבל לידיו את האחריות על תיק התכנון בעירייה ואת ראשות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. מאוחר יותר, כשכיהן כראש העיר, שימש לופוליאנסקי גם חבר במועצה הארצית לתכנון ובנייה.

החבר של אולמרט

במשך שנותיו כסגן ראש העיר שמר לופוליאנסקי על יחסים הדוקים עם ראש העיר אולמרט. בין השניים התפתחה מערכת יחסים של "שמור לי ואשמור לך". אולמרט נתן ללופוליאנסקי יד חופשית בכל הקשור לחרדים, ולופוליאנסקי מצדו הפגין נאמנות ודאג לקידום האינטרסים של ראש העיר.

בפברואר 2003, לאחר פרישתו של אולמרט מראשות העירייה והצטרפותו לממשלת שרון, הפך לופוליאנסקי לראש עיר זמני, וביוני אותה שנה ניצח בבחירות את ראש העיר הנוכחי, ניר ברקת.

כראש העיר החרדי הראשון הכזיב לופוליאנסקי המתון את ציפיותיהם של רבים מבוחריו, כשלא פעל לשינוי הסטטוס-קוו בעיר לטובת החרדים. ב-2008 נאלץ לופוליאנסקי לוותר על חלומו להמשיך לקדנציה נוספת בראשות העיר ירושלים ופרש מהתפקיד, לאחר שסיעתו, דגל התורה, הודיעה כי מאיר פרוש הוא המועמד מטעמה לראשות העיר. ההחלטה באה על-רקע הסכם רוטציה בין הפלג הליטאי והפלג החסידי במפלגה החרדית.

אדריכלים ומתכננים בירושלים רואים בקדנציה של לופוליאנסקי את אחת התקופות הפרועות ביותר בתולדות התכנון בעיר. הדוגמה של פרויקט הולילנד בדרום הבירה בולטת במיוחד בגלל החלטתה החריגה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה לנזוף בוועדה המקומית, לאחר שסירבה לשמוע את 800 ההתנגדויות לפרויקט.

בנייה ללא מעצורים

מתכננים ואדריכלים מציינים כי לאורך מרבית הקדנציה של לופוליאנסקי לא נקבעה בעיר מדיניות ברורה בנושאים תכנוניים מהותיים, כמו בנייה לגובה או בנייה בעמקים - וחוסר הבהירות הזה נוצל עד תום על-ידי יזמים וגורמים בעירייה שביקשו לסייע להם.

אחת הדוגמאות הבוטות והמכוערות לכך הוא בית-הקברות בכניסה לעיר, שהורחב למימדים מפלצתיים ללא קבלת היתרים. לופוליאנסקי סרב להפעיל את פקחי העירייה נגד חברות הקדישא רבות העוצמה, שהרחבת בית-הקברות הכניסה לכיסיהן מיליונים רבים.

בתקופת לופוליאנסקי אישרה הוועדה המקומית מספר תוכניות שנויות במחלוקת, כמו למשל הוספת קומות ואחוזי בנייה בפרויקט ממילא של אלפרד אקירוב. השינויים שנעשו בתוכנית הפרויקט, שהגדילו במידה ניכרת את הכנסות היזם, עוררו התנגדות ציבורית רבה לאור רגישות האזור. מעבר לכך תמך לופוליאנסקי בכל תוכניות הבנייה הגדולות, בהן תוכנית ספדי להרחבת העיר מערבה והתוכנית להקמת שכונה חרדית גדולה בגבעת מי נפתוח בעמק הארזים.