מסי? צ'אבי!

האם מסי טוב ממראדונה? האם הוא גדול שחקני הכדורגל אי פעם? מסי הוא אפילו לא השחקן הטוב בקבוצה שלו. וזו לא התנצחות לשמה. כי לא רק שמסי לא מנהיג, הוא גם לא מנהל את המשחק של ברצלונה. מי שעושה את בארסה ואת מסי למה שהם הוא אחד, צ'אבי הרננדז. "האידיאולוג" של בארסה, הנהג של מכונית המירוץ הקטאלונית, או כמו שנכתב ב"טיימס": "הוא מוביל את המוסיקה בדיוק של מנצח מנוסה. הוא נותן מקום לסוליסטים להצטיין, מכתיב את הקצב, מראה את הדרך. אם צ'אבי מקבל את הכדור לזמן מספיק, ברצלונה שולטת במשחק. אם הם מאבדים את הקשר איתו, הקבוצה שוכחת את הפילוסופיה שלה".

היחס לצ'אבי היה תמיד כאל שחקן בלתי יציב, שאיכויותיו נסתרות ומתגלות רק למאמנים ולמומחי טקטיקה. פפ גווארדיולה אמר עליו ב-2001, כשעדיין שיחק יחד עם צ'אבי: "זה עקרוני לשמור על צ'אבי בקבוצה. בעוד עשר שנים, לא משנה מי המאמן, הוא יהיה חלק חיוני בקבוצה. יש לו משהו שאין לשחקנים אחרים, הדרך בה הוא רואה את המשחק". ה"דיילי מייל" הבריטי פרסם בינואר 2009 את תמונתם של הזוכים בחמשת המקומות הראשונים ב"כדורגלן השנה של פיפ"א ב-2008" ונתן לעניין כותרת: "השחקנים הטובים בעולם (וצ'אבי)".

וזאת אחרי שהספרדי זכה עם נבחרתו ביורו ונבחר כשחקן המצטיין בגמר ובטורניר כולו. אחרי שמסר 254 מסירות מדויקות במהלך הטורניר, עם ממוצע דיוק כללי של 85%, ו-89% בלתי נתפשים בגמר מול גרמניה מתוך 62 מסירות. ולא רק זה, הוא גם רץ יותר מכל שחקן על המגרש באותו משחק - 11 קילומטר.

במהלך 2009 החלה ההכרה ביכולתו לטפטף אט אט. הרבה בזכות הזכייה בטרבל עם ברצלונה, כשהוא נבחר לשחקן העונה בליגת האלופות ולשחקן המצטיין במשחק הגמר מול מנצ'סטר יונייטד. וגם בגלל היותו המבשל מספר אחד באירופה, עם 22 בישולים בליגה הספרדית. הפעם הוא כבר הגיע למקום השלישי בבחירת שחקן העונה של פיפ"א. מאמנים כמו יואכים לב הגרמני בחרו בו כשחקן המצטיין, ומראדונה השיב לשאלה "איזה שחקן של ספרד היית לוקח לנבחרת ארגנטינה?" בלי היסוס: "צ'אבי".

***

ועדיין, רק העונה, בגיל 30, נוצר רושם שהעולם מכיר ביכולתו. הסיבה המרכזית היא שצ'אבי לא מגיע לכותרות. הוא אדם אפור, נחבא אל הכלים ונורמלי. זה לא שהוא ביישן כמו מסי, הוא דווקא מתראיין בשמחה - אבל כותרות לא יוצאות מזה. גווארדיולה אמר עליו: "בזמנו הפנוי הוא מלקט פטריות ביער. מי שמלקט פטריות לא יכול להיות בן אדם רע". כל רגע אפשרי הוא מעביר בעיירת לידתו טראסה, פרבר של ברצלונה בו אביו, כדורגלן ליגות נמוכות לשעבר, מנהל בית ספר לכדורגל. הוא אוכל אצל אמא ומעביר את הזמן עם המשפחה. הוא משוחח על כדורגל בצורה שמדגימה את הבנת המשחק העילאית שלו - אבל אופנה, פרסום, מכוניות ונשים? עזבו אותו.

על אף שהשכר שלו הוא השני בגובהו בקבוצה, כ-7.5 מיליון אירו לעונה, הוא מסרב להשתנות. הוא עדיין אותו נער שבגיל 11 כבר הרוויח בקבוצת הילדים של ברצלונה סכום השווה ל-24 אירו בחודש, וממשכורתו הראשונה קנה לאימו טוסטר.

הכדורגל שלו הוא מופלא. זה לא רק מגוון טכניקות המסירה שלו לכל מרחק, שהוא מוציא בקלות מגב כף הרגל. וגם לא רק הגמישות בתפקודו כקשר אחורי שמתקל ומשתלט על כדורים, וכקשר קדמי שבונה התקפות מדויקות. וגם לא בהכרח המשחק הרגוע והשקול תחת לחץ. התכונה הבולטת אצל צ'אבי היא ראיית המשחק. ולא רק פיזית במגרש - צ'אבי חוזה מהלכים קדימה ויוצר אותם. דני אלבס, מגן ברצלונה, אמר כי "הוא משחק בעתיד". כלומר, רואה בעיני ליבו את מה שעשוי להתרחש, ובאמצעות המסירה הבאה אכן גורם לדברים לקרות.

את פילוסופיית הכדורגל שלו פרש צ'אבי ב'טיימס': "תערובת של קצב גבוה ומסירות טובות. הכדור טס ב-150 קמ"ש, לא השחקנים. בלי איבודי כדור. כדורגל משחקים עם הכדור, מעבירים אותו מצד לצד כדי ליצור חללים, על מנת ליצור עליונות באגף, בשביל רגעים קטנים של קסם. מחשבה מהירה, זה המפתח. לחשוב שתבוא ותלחץ אותי, אבל אני יודע את המהלך הבא, המסירה הבאה שלי. עם קבוצה שכל הזמן בתנועה בלי כדור". אלו התנאים המוקדמים - וצ'אבי מנצל את מה שמייחד אותו מכישרונות כדורגל אחרים: קבלת החלטות מדויקת ומתוזמנת להפליא. האיש פשוט כמעט ולא טועה.

משחק השיא שלו היה ב"אל-קלאסיקו" האחרון מול ריאל מדריד. השליטה של ברצלונה בניצוחו במשחק היתה מוחלטת. הקרב רונאלדו/מסי הוכרע לטובת צ'אבי, שבישל את שני השערים של בארסה. ארבלואה, מגן ריאל, הודה "שמה שעשה את המשחק זה שנתנו לצ'אבי שתי שניות, והוא הודה לנו בשתי מסירות שהכריעו את המשחק". ה"מונדו דפורטיבו" כתב: "צ'אבי היה אלוהי, מלכותי, תצוגה של כדורגל, רסיטל שלא נגמר". אבל זה עיתון מברצלונה. במדריד קרא לו ה"מארקה" "חוצן. הוא רואה את הכדורגל שניות שלמות לפני השאר. הוא ציווה, שיחק, ניהל. הוא האט את המשחק והאיץ אותו. בכל נגיעה שלו היסודות של הברנבאו הזדעזעו". העיתון הרציני "אל פאיס" כתב: "הוא קרא את המשחק כמו אף אחד אחר. הוא פיסל חללים מכלום". צ'אבי אכן מוציא מכתבי הספורט הספרדיים את המיטב.

אבל לא רק מהם. "אני די בטוח שראיתי אותו פעם מאבד כדור", התבדח פעם אלכס פרגוסון לגביו. "צ'אבי", כותב GOAL.COM, "הוא ההבדל בין קבוצה שהיא מסוכנת כשהכדור אצלה, לקבוצה שתמיד מסוכנת - כי הכדור פשוט תמיד אצלה".

***

צ'אבי מודה בריאיון ל"לה וונגארדיה", "שאני נמצא כרגע בשיא יכולתי. אין לי מה לבקש יותר, יש לי הכל. אני צריך את הקשר עם השחקנים, והמוכנות שלהם לצאת לספרינט. המומחיות שלי היא למסור, אבל המסירות שלי לא שוות כלום אם אין מי שירוץ אליהן. מי שעושה את המסירה טובה זה השחקן שרץ אליה". צנוע, כבר אמרנו?