גם ערביה יכולה להיות "יזם ישראלי"

בספרם Start Up Nation, שראה אור בארצות הברית, מנסים דן סנור וסול זינגר להתחקות אחר הגורמים להפיכתה של ישראל למוקד גלובלי של יזמות טכנולוגית והשקעות הון סיכון: כיצד ממדינה כה קטנה במידותיה, אך שופעת רעיונות חדשים, מיזמים והמצאות, יצאו כל כך הרבה חברות, חלקן חברות רב לאומיות, מובילות בתחומן.

ישראל, על פי סנור וזינגר, היא שם נרדף לחדשנות וליזמות, מופת ודוגמה למה שאמריקה הגדולה צריכה הייתה להיות, יכולה להיות, אך איננה.

הספר הפך לרב-מכר כמעט בין לילה. מחבריו הפכו לכוכבי תקשורת מבוקשים, והופיעו כמעט בכל רשת טלוויזיה אמריקנית המכבדת את צופיה. פאריד זכריה, מכוכבי רשת ה-CNN, ציין שזהו ספר חובה לכל מנהיג בעולם הערבי.

לא צריך להרחיק להודו

מדוע אנו כה מצטיינים כיזמים? אולי מפני שבשורש העניין, אנו חברה של מהגרים שהגיעו מכל קצוות תבל להקים להם בית, ועלינו לעמול קשה יותר. אולי כי המשק שלנו קטן ומבודד, והוא מחייב אותנו לגשר בין תרבויות ולדלג על פני אוקיינוסים בדרכנו אל שווקים אחרים וגדולים יותר. ואולי זה הצורך הקיומי לשרוד בסביבה עוינת ומאיימת, הצורך בצבא חזק ואיכותי, שמבגר אותנו בגיל צעיר, דורש את המיטב שבנו ומעמיס על כתפינו אחריות גדולה. וממילא, מדינת ישראל נטולה כמעט לחלוטין משאבים טבעיים, ואין למדינה משאב חשוב יותר מההון האנושי. ובהון האנושי שלנו - אנו משקיעים ככל יכולתנו.

כך לפחות אנחנו רוצים להאמין, אך לא כך הם פני הדברים.

שנות התשעים, עשור שבו צמחה תעשיית ההיי-טק בשיעור מרשים, לא היו כה מוצלחות לולא בורכנו בהזדמנות לקלוט מיליון עולים חדשים, רבים מהם מדענים, מתמטיקאים, מהנדסים, רופאים ופיזיקאים. תרומתם לגידול בתעשייה עתירת הידע הייתה מכרעת, אך לצערנו, לא מספיק מהם השתלבו בה.

וישנם עוד מגזרים בחברה הישראלית, או אם תרצו - עתודה של הון אנושי שלא תסולא בפז, שאינם משולבים במלוא יכולתם בישראל היזמית, בארץ אלפי הסטארט-אפים. מדובר במגזר המיעוטים - בהם ערביי ישראל, בני העדה הדרוזית, הבדואים והצ'רקסים. בעודם מהווים 20% מהאוכלוסייה, הם מגלמים פחות מ-8% מהתל"ג שלנו.

בחודש האחרון, כך התבשרנו, חצה התל"ג בישראל את קו 30,000 הדולר לנפש - אך עדיין, חלקים שלמים בחברה אינם בקו המשווה. הכללתם בכלכלת המשק חסרה וראויה לתיקון.

ניצנים של עשייה - חברות כמו באבקום, גליל סופטוור, מטריקס ואחרות, כבר החלו לטפח את ההון האנושי במגזרי החברה השונים בישראל, והן מעסיקות מאות עובדים בשירותי תוכנה ובתחומים אחרים. אין צורך ללכת להודו או למזרח אירופה, יש לנו הון אנושי, שהוא כה נדיר, בחצר ביתנו, ובשפע. ליזמות 2010 יש פוטנציאל לנסוק לתל"ג של 50,000 דולר לנפש.

שיתוף פעולה עם שוקי האיזור בוועידה הכלכלית הערבית הראשונה, שנערכה בשבוע שעבר בנצרת, נוכחתי לדעת עד כמה רחוקה ישראל ממימוש הפוטנציאל האנושי שלה. היו שם יהודים וערבים, ישראלים וזרים, מתל אביב, מנצרת, מרמאללה, מניו יורק ומטורונטו. משקיעים, יזמים, והמון כישרונות צעירים.

היזם הישראלי אינו רק היזם שהכרנו בתל אביב או בחיפה. היזם הישראלי הוא גם אישה צעירה, ערבייה ישראלית, עם תואר דוקטור בביוטכנולוגיה, ועם ברק בעיניים, שמקימה חברת סטארט-אפ בחממה הטכנולוגית בנצרת. ההון האנושי אינו מצוי רק בישראל, אלא גם אצל שכנינו. וכשיש יזמים צעירים ומוכשרים כאלו, קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מגיעים בעקבותיהם.

עלינו להמשיך לקדם יזמות שבונה את ישראל כמרכז טכנולוגיה עילית לשווקים הגלובליים, אך גם לקדם יזמות אזורית, בנייה של משק מקומי שמשתף פעולה בשוקי האזור הקרובים לנו.

יזמות ישראלית מודל 2010 היא יזמות של שיתוף, שילוב ידיים, הסרת המחיצות, מחיקת טענות העבר, והסתכלות קדימה אל עולם חדש של הזדמנויות.

הכותב הוא שותף-מנהל ומייסד קרן פיטנגו, ויו"ר קרן אל-באוודר להשקעה במגזר המיעוטים בישראל