אפקט הולילנד: דרישה לחקור גם את פרויקט ימק"א בירושלים

אחרי פולאר השקעות, קרדן נדל"ן וקבוצת אפריקה ישראל, פרשת הולילנד מתרחבת לפרויקטים נוספים בירושלים. על הפרק - פרויקט ימק"א בירושלים המבוצע על-ידי רסקו, חברה-בת של ישרס שבשליטת איש העסקים שלמה איזנברג.

חבר מועצת העיר, מאיר מרגלית, דורש מהמשטרה לחקור כיצד שונתה התב"ע ממגרש כדורגל למגורים.‏

מרגלית, חבר המועצה מטעם מפלגת מר"צ, אמר היום (א') ל"גלובס" כי "יש בימק"א מספר דברים דומים למה שקרה בהולילנד, בעיקר הפטור ממס שבח, וזה נראה מסריח. השירותים שהובטחו על-ידי היזמים לא הוקמו עד היום".‏

הפרויקט על מגרש הכדורגל ההיסטורי נקרא "כתר דוד". ייעוד הקרקע שונה למלונאות ושטח ציבורי ולאחר מכן למגורים, אך כשרסקו זכתה במכרז הבינלאומי בשנת 2000, החלק המכריע של הזכויות המאושרות כבר היה למגורים.

לא די בכך שהעירייה ויתרה על שטח ירוק לטובת כלל הציבור, אלא שהיא גם ויתרה ליזם, ארגון ימק"א (מלכ"ר מארה"ב), על היטל השבחת הקרקע בגובה של 26.4 מיליון דולר. נציין כי על רסקו כקבלן לא חל כל היטל השבחה.‏

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "לאחר דו"ח מבקר המדינה ניתן פסק דין בבג"ץ שביקר את עיריית ירושלים בקדנציות קודמות, אך בפועל קבע כי לא ניתן לבטל את ההסכם. בימים אלה הנושא נמצא במחלוקת שתגיע לבוררות משפטית. בשנה האחרונה העירייה קיימה מספר מפגשים עם היזם ועם הנהלת ימק"א, במטרה לאכוף את ההתחייבויות שניתנו במקום תשלום היטלי השבחה. לאחר שהיזמים וימק"א התחמקו מעמידה במטלות אלה הוחלט להגיש תביעה לבית המשפט לביטול ההסכם עם ימק"א ולאכיפת תשלום היטל השבחה לעירייה. את הנושא המשפטי מלווה באופן צמוד היועץ המשפטי לעירייה". ‏

בשנת 2001 מבקר המדינה בדק את הנושא והעביר ביקורת על התנהלות העירייה והעומד בראשה אז, אהוד אולמרט. בהמשך הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ נגד אולמרט בדרישה להוציא צו ביניים שיורה‎ ‎לעירית ירושלים ולימק"א לעצור את העבודות במתחם וכן להוציא צווים על תנאי‎ ‎שיורו לעירייה, לנמק מדוע לא יפעלו לתיקון חוסר החוקיות בהסדר שנחתם בין העירייה‎ ‎לימק"א, בנוגע לוויתור על גבית כספי היטל ההשבחה החל על מתחם אצטדיון ימק"א, או‎ ‎לחילופין מדוע לא יפעלו לביטול ההסכם‎.

‎העירייה ויתרה על גביית חלק הארי מכספי היטל ההשבחה והמירה אותו ב"תועלת כלכלית" כביכול. עיקר טענות התנועה לאיכות השלטון מתמקדות בחוסר‎ ‎החוקיות שבוויתור ובחוסר החוקיות שבהמרת כספי היטל ההשבחה בתועלות לכאורה שבפועל‎ ‎הינן פגומות, בכך שאינן נכללות בגדר הנושאים להם יועדו כספי היטל ההשבחה.

מדובר בתכנית שהוגשה על-ידי ימק"א‎ ‎הבינלאומית ואושרה באפריל 1996 על-ידי הוועדה המחוזית בירושלים. בעקבות אישור התוכנית,‎ ‎הושבח ערך הקרקע, מה שמחייב על-פי חוקי התכנון והבנייה תשלום היטל השבחה בשיעור חצי‏‎ ‎ההשבחה. לטענת התנועה, היטל ההשבחה אשר עליו ויתרה העירייה נמדד ב כ-46 מליון שקל. כמו כן התנועה העבירה ביקורת על כך שעו"ד יגאל ארנון ייצג את הרוכשת במקביל לייצוגו של אהוד אולמרט בפרשת החשבוניות הפיקטיביות.‏

בשנת‎2001 ‎‏ החלה‎ ‎רסקו בביצוע‎ ‎עבודות‎ ‎הדיפון‎ ‎והחציבה, שנמשכו‎ ‎זמן‎ ‎רב‎ ‎עקב‎ ‎אופי החציבה‎ ‎בהר. בין רסקו לימק"א (‏YMCA‏), בעל הקרקע, יש סכסוך משפטי: הטענה‎ ‎העיקרית‎ ‎של‎ ‎רסקו‎ ‎היא‎ ‎שימק‎"‎א‎ ‎אחראית‎ ‎לעיכוב‎ ‎מצטבר‎ ‎של‎ ‎כ-3 שנים בביצוע‎ ‎הפרויקט, עיכוב‎ ‎שהסב לרסקו‎ ‎נזק‎ ‎של‎ ‎כ-15‏‎.‎‏ מנגד, עיקרי‎ ‎טענות‎ ‎ימק‎"‎א‎ ‎הן‎ ‎כי רסקו‎ ‎לא‎ ‎העמידה‎ ‎לוחות‎ ‎זמנים‎ ‎לביצוע‎ ‎הפרויקט‎ ,‎ולוחות‎ ‎הזמנים‎ ‎שהיא‎ ‎כן‎ ‎הגישה אינם‎ ‎עונים‎ ‎לנדרש‎ ‎ולמקובל,‏‎ ‎התנהלותה‎ ‎של‎ ‎רסקו‎ ‎איטית‎ ‎במיוחד, בין‎ ‎היתר‎ ‎לעניין‎ ‎הוצאת‎ ‎היתרי‎ ‎בנייה,‎ ‎והיא מסבה‎ ‎לימק‎"‎א‎ ‎נזקים. ‏

הסעדים‎ ‎הכספיים‎ ‎העיקריים‎ ‎שביקשה‎ ‎ימק‎"‎א‎ ‎הם‎ ‎פיצויים‎ ‎מוסכמים‎ ‎ללא‎ ‎הוכחת‎ ‎נזק‎ ‎בגין העיכובים בסך‎ ‎של‎ 21.5 ‎מליון‎ ‎דולר והשלמת‎ ‎ערבויות‎ ‎של‎ ‎כ-‏‎ 9.5‎מליון‎ ‎דולר. באוגוסט 2009 במקביל‎ ‎להליכי‎ ‎הבוררות,‏‎ ‎הגיעו‎ ‎הצדדים‎ ‎לפשרה‎ ‎חלקית‎ ‎המאפשרת‎ ‎באופן‎ ‎מיידי‎ ‎את‎ ‎המשך העבודות בפרויקט. ‏

לישרס פרויקטים נוספים בירושלים: בגן הטכנולוגי במלחה (שם הגישה‎ ‎בקשה‎ ‎לשינוי‎ ‎תב‎"‎ע‎ ‎שבמסגרתה‎ ‎יוגדלו‎ ‎זכויות‎ ‎הבנייה), גן‎ ‎טכנולוגי‎ ‎מאיר בהר‎ ‎חוצבים וגטי‎ ‎רם. ישרס מחזיקה ב-74% מחברת הפרויקט של הגן הטכנולוגי ועיריית ירושלים ב-26% (באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים).‏

הגן‎ ‎הטכנולוגי‎ ‎בירושלים זכה בעבר לביקורת, ובשנת 2004, בעקבות‎ ‎ביקורת‎ ‎שערך‎ ‎משרד‎ ‎מבקר‎ ‎המדינה‎ ‎במינהל‎ ‎מקרקעי‎ ‎ישראל, נטען כי החברה‎ ‎משכירה‎ ‎את‎ ‎שטחי‎ ‎הגן‎ ‎בניגוד‎ ‎להוראות‎ ‎הסכם. בנוסף טען מבקר המדינה כי שטחים‎ ‎ניכרים‎ ‎בגן‎ ‎הטכנולוגי מושכרים‎ ‎לשוכרים‎ ‎שונים,‎ ‎בניגוד‎ ‎להוראות‎ ‎חוזה‎ ‎החכירה‎ ‎והתב‎"‎ע‎.‎

ישרס היא מהחברות הבולטות בבנייה בירושלים ופרסום פרשת הולילנד העלה תהיות לגבי הדרך שבה אושרו תוכניות וחריגות רבות אחרות בעיר של חברות אחרות, מרבית האישורים בתקופה שבה אולמרט שימש שראש העיר. בין השאר ניתן למנות את התוספת של שתי קומות במלון מצודת דוד, של חברת אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב ותוספת של מספר קומות בפרויקט קרן היסוד של חברת אזורים.‏