כבר שנה שאנחנו נתקלים בסיטואציה הזו: הנייד מצלצל ומיד מפסיק. אין הודעה קולית, אין SMS, ואתם מתים לדעת מי חיפש אתכם. אז אתם מתקשרים למספר שעל הצג, ובמקום החבר הוותיק שחשבתם שהחליף מספר מחכה לכם מעבר לקו פרסומת - ועוד על חשבונכם.
התופעה הזו, שאגב נחשפה ב"גלובס", זכתה לכינוי "צנתוק" (צלצול-ניתוק) ונחשבת לעוד שלב באבולוציה של המפרסמים מול חוק הספאם, שנכנס לתוקפו לפני כשנה וחצי.
מאז הוגשו תביעות נגד המפרסמים, אך במשרד התמ"ת אומרים כי תלונות צרכנים ממשיכות לזרום. לכן, סגנית שר התמ"ת אורית נוקד פנתה במכתב רשמי לשר התקשורת משה כחלון כדי שיפעל לשינוי החוק.
נוקד פנתה גם למנכ"לי חברות הסלולר: "נוכח העובדה כי חברות השיווק עושות שימוש במספרי טלפון שלכם, אני פונה אליכם בבקשה לאתר את פעילותן ולמנוע מהן את האפשרות הטכנית".
במשרד התקשורת לא ממהרים לתקן את החוק. "לפי תכלית חוק הספאם, האיסור חל גם לגבי תופעת הצלצול-ניתוק", אומרים שם, ומציינים כי גם על-פי קביעות של בית המשפט בתביעות ייצוגיות, אפשר לראות כי גם "לראיית בית המשפט, צלצול-ניתוק נכלל בתחולת החוק". ועדיין, הם מבהירים, "אין בעמדה זו כדי לחייב את השר ולהוות את עמדתו הרשמית". בכל מקרה, הם מסכמים, הנושא נמצא בטיפול הלשכה המשפטית.
מסלקום נמסר בתגובה כי החברה "פועלת זה זמן רב מול משרד התקשורת והתמ"ת בבקשות חוזרות ונשנות שינחו אותה כיצד לפעול, שכן קיים ספק באשר ליכולות של חברות התקשורת לנתק לקוחות 'מצונתקים'".
בפלאפון אומרים כי בבדיקה שערכו לא אותרו מקרים של "צינתוקים" למטרות שיווק, וכי בכל אופן "אנו מתנגדים לתופעה פסולה זו ומברכים על היוזמה להפסיקה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.