לא מעט רעש תקשורתי יצרה בימים האחרונים הצעת החוק של ח"כ שלי יחימוביץ' וכץ להגבלת שכר הבכירים במשק הישראלי.
יחימוביץ' אמנם העלתה לדיון ציבורי את אחת הבעיות הכואבות במשק, בעיה שתורמת לפערים החברתיים הגדולים, אך השאלה היא האם ההצעה של יחימוביץ' וכץ אכן רלוונטית ואכן תגרום לריסון השכר בחברות הציבוריות.
מבדיקת "גלובס" עולה כי בשורה התחתונה - הצעת החוק מתייחסת למספר נמוך בהרבה מהצפוי של מנהלים, והנה המספרים שמסבירים זאת.
1. ממעקב "גלובס" אחר שכר המנהלים עולה כי עלות השכר החודשית הממוצעת למנכ"ל בחברה ציבורית (נכון לשנת 2009) עומדת על 208 אלף שקל - 2.5 מיליון שקל בשנה - וזו כוללת את מרכיבי השכר השונים, החל משכר ברוטו, דרך שווי ההטבה הגלום באופציות שקיבל אותו מנהל וכלה בעוד הטבות שאינן משתקפות בשכר ברוטו (כמו הטבות סוציאליות).
לפי הצעת החוק של יחימוביץ', שכרו של הבכיר ביותר בחברה (המנכ"ל) לא יהיה גבוה מפי חמישים משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר, וכך, אם השכר הנמוך ביותר הוא משהו כמו 4,000 שקל בחודש (קרוב לשכר המינימום), השכר החודשי של המנכ"ל יעמוד על מקסימום 200 אלף שקל ברוטו בחודש (משהו כמו 240 אלף שקל עלות שכר).
הסכום הזה אף גבוה נכון להיום מממוצע שכר הבכירים במשק הישראלי, ולכן הופך את הצעת החוק למוגבלת מאוד בהשפעתה, עוד בטרם עברה את ועדת החקיקה של הכנסת.
2. לפי ההצעה של יחימוביץ', ההגדרה "שכר" כוללת כל הטבה, תמורה וגמול נוספים, אך אינה כוללת את ההטבה באופציות. בשנים האחרונות הפכו האופציות לבכירים למרכיב משמעותי מאוד בחבילת השכר ולמעשה האופציות היו הזרז העיקרי להתנפחות בשכר הבכירים. שכר הבסיס, מכובד וגבוה ככל שיהיה, מתגמד בהרבה מקרים מול חבילות אופציות של עשרות מיליוני שקלים.
3. לפי בדיקת "גלובס", מספר המנהלים שעלות שכרם עמדה אשתקד על כ-2.9 מיליון שקל (הרף העליון בהצעת יחימוביץ', 240 אלף שקל עלות כפול 12 חודשים) עומד על כ-150 מתוך כ-3,000 מנהלים בחברות הבורסאיות.
במילים אחרות, הצעת החוק של יחימוביץ' מתייחסת למשהו כמו 5% מסך המנהלים במשק - ונתון זה כשלעצמו הופך את ההצעה לפחות משמעותית. גם אם תתקבל ההצעה, המנהלים ימצאו דרכים יצירתיות להגדיל את חבילת השכר בעשרות אחוזים.
4. בואו נתבונן בעלויות השכר של אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות, שדורג שני בין הבכירים: מתוך עלות של 18.6 מיליון שקל, עלות שכר הבסיס עמדה על 3.1 מיליון שקל והשאר באופציות. לפי ההצעה, יירד שכר הבסיס לכ-2.9 מיליון שקל (ירידה של 200 אלף שקל בלבד) ויתרת הסכום (האופציות) לא תיפגע.
עלות השכר הממוצעת
נתניהו מקים ועדת שרים לבחינת שכר הבכירים
ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיע היום על הקמת ועדת שרים לבחינת שכר הבכירים במשק. בראש הוועדה, שהוקמה על רקע הצעת החוק הפרטית של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ, שהיתה אמורה לעלות היום להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, יעמוד שר המשפטים, יעקב נאמן.
בצוות, שיגיש בתוך 60 יום את המלצותיו "כיצד יש לפתור את בעיית שכר הבכירים המופרז, מבלי שהדבר יפגע במשק הישראלי", יהיו חברים גם שר האוצר יובל שטייניץ, שר התעשייה והמסחר בנימין (פואד) בן אליעזר, שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוגי'ן קנדל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי. לדיוני הצוות יוזמנו גם כץ ויחימוביץ', על מנת שיציגו את עמדתם. על פי הודעת משרד ראש הממשלה, "צוות השרים יבחן מגוון פתרונות אפשריים לבעיה, לרבות האפשרות להצעת חוק ממשלתית."
יחימוביץ' וכץ אמרו היום כי אם תוצאת ועדת הבדיקה "לא תהיה לשביעות רצונם" הם ישובו ויעלו את ההצעה בתום 60 יום. "אנחנו מברכים את רה"מ על כך שלראשונה הוא פועל להגבלת שכר הבכירים המופרז, אולם לא נאפשר מסמוס של הנושא וההצעה תעבור ברוב הגדול שיש לה אם לא יימצא פתרון ממשלתי אמיתי", אמרו. כץ אף ביקש מראש הממשלה כי יאפשר לו להעביר את הצעת החוק הפרטית בקריאה טרומית בכנסת, ומאוחר יותר לאחד אותה עם הצעת החוק הממשלתית, אם תגובש.
בפגישתו עם נאמן היום, אחרי ישיבת הממשלה, אמר נתניהו כי "בעיית השכר המופרז דורשת תיקון. צריך לפעול כדי שלא יהיה ניצול לרעה של השוק החופשי והתחרות החופשית על מנת להשיג שכר בלתי מוצדק. אבל התיקון הזה צריך להתבצע באופן אחראי, כך שלא יגרום למשקיעים זרים לצאת מהארץ ולא יגרום לחברות ישראליות להעתיק השקעות ופעילויות שלהן מהארץ לחו"ל, שכן תופעה כזאת תביא לאובדן מקומות עבודה בישראל ולהגברת האבטלה. לכן חשוב שהסוגיה הזאת תטופל ברמת הממשלה, בראייה כוללת".
"צריך ללמוד את הנושא לעומק"
קודם לכן, בישיבת שרי הליכוד השבועית ביקש נתניהו משרי מפלגתו לדחות את ההצבעה שהייתה אמורה להתקיים היום בוועדת השרים על הצעת החוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ, על מנת לאפשר לממשלה לפעול לגיבוש חקיקה ממשלתית בנושא.
"כמובן שכבר היום יש מגבלות רבות על שכר בכירים בחברות הממשלתיות. באשר לשכר בכירים בסקטור הפרטי, אני מוכן לבדוק פתרונות שונים לבעיה", אמר נתניהו לשרי הליכוד, והוסיף שעם זאת, "צריך ללמוד את הנושא לעומק. אנחנו פועלים היום בעולם כלכלי גלובלי, וקודם כל צריך לבדוק אלו פתרונות מוצלחים כבר קיימים לבעיה הזאת במקומות נוספים בעולם הנאור". שר התקשורת, משה כחלון, ענה לראש הממשלה ואמר לו: "אולי כדאי שנהיה אור לגויים בחוק כזה חשוב".
נתניהו השיב כי "צריך לפתור את בעיית שכר הבכירים, מבלי שהפתרון הזה יגרום למשק הישראלי בעיות אחרות. האחריות הכוללת לכלכלת ישראל היא שלי, ולכן אני מתכוון לבקש משר המשפטים לבחון את האפשרות לגבש הצעת חוק ממשלתית בעניין הזה". ראש הממשלה הוסיף כי "לא יהיה נכון להסתמך על הצעות חוק פרטיות. זה ייתן לנו זמן ללמוד את הנושא ביסודיות ויאפשר לנו לגבש פתרון שלא יפגע בכלכלה ולא יגרום למשקיעים לצאת מכאן".
דבריו של ראש הממשלה נאמרו לאחר שבהערכת מצב שנעשתה בסביבתו התברר כי בוועדת השרים יש רוב להצעתם של יחימוביץ' וכץ. משהבין נתניהו כי הוא צפוי לנחול הפסד, הודיע כי יקדים תרופה למכה ויפעל לגיבוש הצעת חוק ממשלתית.
הצעת חוק ממשלתית תהיה מרוככת יותר
בימים האחרונים הפעיל כץ מכבש לחצים על שרי הליכוד והצליח להישג את תמיכת רובם בהצעה. כץ קיים שיחות פרטניות עם כל השרים ושכנע אותם בחשיבות החוק. למעט שר האוצר, יובל שטייניץ, כל שאר שרי המפלגה הודיעו שיתמכו בהצעה. גם שרי העבודה היו אמורים להתייצב לצד יחימוביץ' וכץ, יחד עם שרי ש"ס שהצהירו כי יצביעו בעד ההצעה. אמנם גם אם היתה ההצעה זוכה היו לרוב היה מגיש שטייניץ ערר על ההחלטה וגורר את ההצעה לדיון בממשלה, ואז היתה נדרשת הכרעתו של ראש הממשלה.
סביר להניח, כי הצעת חוק ממשלתית, אם תהיה כזו, תהיה מרוככת יותר מהצעת החוק הפרטית, וזאת לנוכח עמדתו של ראש הממשלה, שביטא ראש המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל, באומרו כי הוא סבור כי אין מקום להגביל את שכר הבכירים. בראיון לגלובס אמר קנדל כי "השאלה האם יש סכום אבסולוטי שמעבר אליו כל תגמול הוא מופרז, לא נראית לי. אני לא חושב שיש סכומים שהם טאבו".
"הפופוליזם מנצח וזו טעות של המדינה"
היחצ"ן רני רהב, המשמש כדוברם של החברות הגדולות במשק והטייקונים הגדולים בישראל, הגן על שכר הבכירים ותקף הבוקר בגלי צה"ל את הצעת החוק של יחימוביץ' וכץ.
"אני מתפלא על חברי הכנסת", אמר, "צרות העין במקרה זה היא לא נכונה. הפופוליזם מנצח וזו טעות של המדינה. מחובתנו לדאוג שהמנכ"לים, שמביאים מיליארדים של שקלים רווח, יתוגמלו בהתאם. לא ייתכן שחברה תרוויח מיליארד שקל בשנה והמנכ"ל ירוויח רק 100 אלף שקל".
כאשר נשאל מה יכול לעשות מנכ"ל שמקבל 700 אלף שקל בחודש, ענה רהב: "מה זה עניינכם מה המנכ"ל עושה עם הכסף? למה להיכנס לו לתחתונים? הוא הרוויח 1.5 מיליון שקל - מצידי שירוויח 10 מיליון שקל. הוא משלם מס והביא רווח לבעלים. הבעלים לא מטומטמים - הם נותנים משכורות כי הם יודעים שהם מקבלים רווח".
"שכר הבכירים הנוכחי הוא הוגן"
נגה קינן, יו"ר פורום CFO, שמאגד את מנהלי הכספים, בירכה על החלטת הממשלה לדחות את הצעת החוק הפרטית של שלי יחימוביץ להגבלת שכר בכירים: "שכר הבכירים הנוכחי הוא הוגן ומבוסס על כישורים, ומאפשר ניוד חברתי וצדק חלוקתי בפיזור מחודש של ההון. הממשלה עשה בשכל כשדחתה את הצעת החוק המסוכנת של שלי יחימוביץ. כל הצעת חוק ממשלתית שתגביל באופן חד-צדדי ושרירותי את שכר הבכירים תפגע אנושות ביכולתו של המשק הישראלי להתחרות בשוק הגלובלי", אמרה קינן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
