"'אמא טבע' יותר חכמה משהמדענים יהיו אי-פעם"

האם ייתכן שבעוד מספר שנים נוכל להיכנס לבית המרקחת ולקנות תרופות שמבוססות על תאי גזע? אם שואלים את ד"ר אדווין הורביץ, נשיא האגודה העולמית לריפוי באמצעות תאי גזע, החזון הזה בהחלט ניתן למימוש.

הורביץ, הרופא הראשון בעולם שטיפל בחולים באמצעות תאי גזע, ללא צורך בהתאמה גנטית, הגיע לישראל כאורח חברת פלוריסטם הישראלית, שמפתחת טיפולים באמצעות תאי גזע שנלקחים מהשלייה ומנהל אותה זמי אברמן. תאי גזע הם תאים ייחודיים, מכיוון שיש להם יכולת להתרבות לצד פוטנציאל להפוך לכל סוג של תא בגוף.

מה מאפיין תרופות שמבוססות על תאי גזע?

הורביץ: "המאפיינים מגוונים, משום שיש סוגים שונים של תאים. לתאים יש פוטנציאל לגדל רקמות שונות, ולכן לטפל במחלות שונות. אני לא רוצה להישמע כמו איש מכירות, אבל הפוטנציאל הוא בלתי מוגבל. היתרון של שימוש בתא הוא ש'אמא טבע' חכמה יותר ממה שהמדענים יהיו אי פעם".

לאילו מחלות יתאימו התרופות על בסיס תאי הגזע?

"היישום המלהיב ביותר לדעתי הוא כשיש ירידה בכמות הדם שמגיע לרגל. זה יכול לקרות למשל בגלל סוכרת, או זיקנה. אם תא גזע מהשלייה יוכל לשפר את המצב, זה יהיה יוצא דופן, מכיוון שהיום אין שום תרופה מתאימה".

הורביץ מודה שאפילו המדענים לא יודעים בדיוק איך זה עובד, ולמה תא הגזע מצליח לשפר את המצב, אבל לדבריו התוצאות הפרה-קליניות מצוינות, ולפיכך הוא אופטימי.

מתי להערכתך נוכל לראות מוצרים כאלה על המדף בבתי המרקחת?

"אני לא רוצה להתחייב על מועד, אבל אני מעריך שזה יקרה בעתיד הקרוב. אם מסתכלים על ההיסטוריה, ברוב ההישגים הרפואיים הגדולים, עוברות 15-20 שנה משלב הניסויים בבעלי חיים ועד לטיפול בבני אדם ולמוצר.

"בתחום השתלות האיברים למשל, חלפו 15 שנה מהניסוי בבעלי חיים ועד להשתלה הראשונה בבן אדם. ההשתלה נכשלה, אבל מאוחר יותר החוקרים זכו בפרס נובל. הרפואה המשיכה שוב ושוב לנסות לבצע השתלות".

אברמן: "אם ניקח 20 שנה כתקופה מייצגת, אז אנחנו נמצאים עכשיו בשלב האחרון, ועד המוצר יעברו עוד 6-7 שנים".

ה-FDA כבר מוכן

הגופים הרגולטוריים דוגמת ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקנית) ערוכים לטפל במוצרים מבוססי תאי גזע?

הורביץ: "היום כן. עד לפני מספר שנים, ה-FDA לא ידע כיצד לטפל בעניין, אבל מאז הוקם גוף שמיועד לנושא והוא עושה עבודה טובה. כך שכשיהיו מוצרים, אפשר יהיה לקבל אישור מה-FDA".

פלוריסטם, כאמור, מפיקה את תאי הגזע משליות, שנתרמות על-ידי יולדות. הגישה המוכרת יותר, היא הפקת תאי הגזע מעוברים, שאותם תורמים זוגות לאחר שסיימו תהליך של הפריה חוץ-גופית.

הדבר מעורר סוגיות אתיות, משום שבנצרות מתייחסים לעובר כאל ישות אנושית גם אם אינו ברחם. הנוצרים האדוקים אף מתנגדים למחקר שמבוסס על תאי גזע עובריים. היהדות, אגב, דווקא אינה מתנגדת לכך.

למרות שהמחקר התפתח בשנים האחרונות גם על רקע ההתנגדויות הללו, המצב של פלוריסטם נוח יותר, משום שהשימוש בשליה עוקף את המגבלה הזו.

דרך נוספת, חדשה יותר, להפיק תאי גזע נקראת De-differentiation, ובה לוקחים תא מגוף של אדם בוגר, כלומר כזה שכבר עבר התמיינות ובעזרת "תכנות מחודש" מחזירים אותו להיות תא בשלבי התפתחות מוקדמים יותר.

הורביץ לא מתלהב מדרך זו. "אנחנו עוד לא יודעים מספיק על התאים שעברו De-differentiation, למשל האם הם עלולים לגרום לסרטן", הוא אומר. "אני לא יודע מה יהיה בעוד 20 שנה, אבל כרגע הפרופיל הבטיחותי הזה מדאיג".

לדבריו, התאים הטבעיים, בניגוד ל"מתוכנתים", הוכחו כבטוחים. "הכלל הראשון ברפואה הוא 'Do No Harm' (לא להזיק - ש.ח.ו) וזה מה שמנסים לעשות גם בפלוריסטם. התאים מהשליה יוצרים גירוי של פעילות ביולוגית". או, כהגדרת אברמן, "אנחנו עוזרים לגוף לעזור לעצמו".

"התרומה של ישראל לרפואה היא מדהימה"

מה המגמות הבולטות במחקר תאי הגזע?

הורביץ: "יש היום התמקדות במעבדות ב-De-differentiation, אבל בקליניקה יש לכך עוד דרך ארוכה. מעבר לזה, יש ניסיון להשיג מניפולציה על התא כדי לשלוט על מה שרוצים שהוא יעשה. יש חשיבות גם לאופן גידול התא - הדרך המסורתית היא על צלחת ובפלוריסטם מגדלים בביו-ריאקטור. (מיכל מיוחד שמאפשר גידול תאי גזע חדשים מתאים קיימים - ש.ח.ו.).

"מה שחשוב היום הוא שהמדינות ישקיעו משאבים במחקר. זהו זמן קריטי למחקר בתאי גזע. ההתלהבות בשיאה, אבל האתגר הוא להראות שיש תועלת קלינית. אנחנו לא אוהבים לדבר על זה, אבל כסף מזיז את המחקר. עם הטכנולוגיה שקיימת בישראל, המדינה תוכל לשרת את אזרחיה אם תגדיל את התמיכה".

מלבד פלוריסטם, אילו חברות ישראליות מעניינות פעילות בתחום?

הורביץ: "אני לא עובד עם עוד חברות ישראליות, אבל אני מכיר את בריינסטורם וגמידה סל, שפועלות בתחום. יחסית לגודל המדינה ומספר החוקרים, התרומה של ישראל לידע הרפואי היא מדהימה".