תוקפים את ההתפלה: "הים התיכון הפך לים של מדוזות"

התפלת מי יםנתפסת כיום, בעיני מקבלי החלטות רבים, כפיתרון היעיל והמתקדם לביקוש הצפוי בצריכת המים, וזאת במטרה ליצור מקורות מים נוספים.

כיום פועלים בישראל שלושה מתקני התפלת מי ים, הממוקמים באשקלון, פלמחים וחדרה, ואשר מייצרים ביחד כ- 240 מיליון מטרים מעוקבים מים לשנה. בנוסף, צפויים להיבנות בשנתיים הבאות שני מתקני התפלה נוספים, שהיקף ההתפלה בהם יעמוד על סך של 250 מיליון מטרים מעוקבים מים לשנה. יוצא אם כן, כי בשנת 2013 יותפלו בישראל כ- 500 מיליון מטרים מעוקבים מים לשנה.

עמותת "צלול" ערכה היום (א') יום עיון בטכניון בחיפה. במסגרת יום העיון, אשר התקיים בשיתוף מכון גרנד למחקר המים בקרית הטכניון בחיפה, דנו הדוברים השונים בנושא ההתפלה, בשימת דגש על ההיבטים הכלכליים והטכנולוגיים הקיימים כיום. בין הדוברים ביום העיון היו נציגויות מרשות הטבע והגנים, מהמשרד להגנת הסביבה, מהרשות הממשלתית למים וביוב, ממכון גרנד למחקר המים בטכניון חיפה ומחברות שונות העוסקות בנושא.

ד"ר בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים אמרה על ההתפתחויות האחרונות במשק המים ועל מצבו של הים התיכון כי "הים התיכון הפך מים של דגים לים של מדוזות". ד"ר איריס ספראי מהמשרד להגנת הסביבה, אמרה כי "מבדיקות שערכנו נמצאה תוספת של 120 ק"ג מהמתכות הכבדות המסוכנות ארסן וניקל בסביבת מתקן ההתפלה באשקלון. מתכות אלו אסורות ע"פ חוק להזרמה לים".

בשיטת ההתפלה הנהוגה בישראל, שיטת האוסמוזה ההפוכה, נדחסים מי הים בלחץ גבוה דרך ממברנות (קרום מחורר) המאפשרות מעבר מולקולות מים בלבד ללא מלחים. כך, בצד אחד של הממברנה מתקבלים מים מותפלים ובצד השני נותרים המלחים. על מנת למנוע את סתימתן של הממברנות, מוספים בתהליך ההתפלה חומרים כימיים המונעים את הבעיה. בשלבי הסינון הטרומי מוספים חומרים שונים, ביניהם חומרים מונעי התיישבות של אוכלוסיית צמדה; ברזל, המאפשר ליכוד חלקיקים; חומרים מונעי שיקוע דוגמת החומר פוליפוספונט, המונע הצטברות אבנית במערכת ההתפלה ועל גבי הממברנות. ניקוי חומרים כימיים אלו ממתקן ההתפלה נעשה על ידי שטיפתם אל הים בספיקה השווה לספיקת המים המותפלים שנתקבלה.

בעמותת "צלול" אומרים כי על מנת להבטיח שהליך ההתפלה לא יתגלה כבכייה לדורות, אנו סבורים שהפתרון אינו בהגדלה חסרת פרופורציה של היצע המים המותפלים, כי אם בתהליך שקול, ארוך ומחייב. יש לבצע בחינה מחודשת של מספר מתקני ההתפלה המתוכננים, ראוי לפעול לאימוץ פתרונות סביבתיים לצמצום ההשפעה על הסביבה הימית, לגבות היטלי הזרמה עבור הזרמת בוצת התפלה לים ולערוך תוכנית ניטור לאומית רב שנתית, שתבחן את השפעתם של מתקני ההתפלה על הסביבה החופית בישראל בהיבט הרחב .

פרופסור יובל כהן מהחוג למשאבי טבע וסביבה באונ' חיפה, אשר משמש כיועץ למתקני התפלה אמר בתגובה בכנס כי: "הזרמת מי הרכז של מתקני ההתפלה בישראל לים מתבצעת על פי היתרים כחוק. הריכוזים הזעירים של מתכות במי הרכז קטנים בהרבה מתקנים לאיכות הסביבה הימית ולכן אינם מהווים כל סיכון סביבתי". בהתייחס לדבריה של ד"ר גליל אמר כהן, כי "ד"ר גליל לא הציגה כל ממצא על קשר בין הדברים שאמרה לבין מתקני ההתפלה בישראל".

משותפות תמר נמסר, כי "השותפות מקדמת בברכה את החלטת ועדת הפנים של הכנסת, למנות ועדת משנה אשר תפעל אל מול כל הגורמים העוסקים בדבר, במטרה להאיץ את הלכי אישור התמ"א כדי להבטיח עמידה בלוחות הזמנים המקוריים ואספקת הגז הטבעי לישראל כבר בשנת 2012".