עשור למהפכה הגיאוגרפית

אתמול לפני 10 שנים, ב-1 במאי 2000, חתם הנשיא דאז ביל קלינטון על צו המורה לצבא האמריקני להפסיק לשבש את האותות של לווייני הניווט המקיפים את כדור-הארץ, ולתת גישה מלאה למערכת גם למכשירים אזרחיים, שהיו אז לא רק יקרים ונדירים - אלא גם לא יעילים לחלוטין, וטעו במיקומים בטווחים עצומים.

תינוק עם פוטנציאל

לא יודע אם תהיה זו הגזמה לקבוע כי החתימה של קלינטון שינתה את העולם. ה-GPS היה קיים גם לפני כן (הטכנולוגיה בת 50), אבל כמו שראינו עם האינטרנט: הצבא יכול להמציא דברים מגניבים, אך רק האזרחים יכולים לתת להם כנפיים. וזה בדיוק מה שהם עשו.

10 שנים אחר-כך, וה-GPS - קטן, חכם, מהיר וזול - נמצא בכל מקום ובכל מכשיר. כלומר, אנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים בכל מקום, מה יש שם, מי נמצא שם. אנחנו יודעים איך להגיע משם לכל מקום אחר, מה יש בדרך ומי נמצא בה. ולא רק אנחנו יודעים את זה, כמובן. המידע אודות מיקומנו שווה המון כסף.

10 שנים אחרי, וה-GPS הוא תעשיית ענק שקשה מאוד לנקוב בסכומים שהיא מגלגלת. יש מכשירים, ושירותים ומשחקים. יותר מדי דברים לחשב, אבל דבר אחד ברור: התעשייה הזאת עדיין נמצאת בחיתוליה. שיעורי החדירה של הסלולריים החכמים עדיין נמוכים. כל אחד מהם מצויד ב-GPS. כנ"ל בנוגע לכל מכונית חדשה.

10 שנים אחרי, וה-GPS כתעשייה עדיין תינוק, אבל תינוק עם פוטנציאל. אין צורך להסביר למה, מספיק לחשוב 10 שניות על השילוב של שתי הפלטפורמות - האינטרנט, שמכיל את כל המידע שבעולם, וה-GPS, שמכיל את כל המקומות והמיקומים שבעולם - כדי לקלוט את הפוטנציאל.

היכל התהילה של ההמצאות

לא מן הנמנע כי בעתיד הרחוק, כשיישבו ההיסטוריונים של המידע ויכתבו את דברי ימי העולם, יעמוד ה-GPS על הפודיום של הגדולים, לצד המצאות כמו האינטרנט, הדפוס, הגלגל והאש.

אחרי הכל, בואו ונחשוב על זה רגע נוסף: האין היכולת לדעת איפה אתה ביחס לכל מקום בעולם ואת הדרך לכל מקום אחר שוות ערך ליכולת לקרוא את מחשבותיו של אדם אחר כשהן מודפסות על חתיכת נייר? האין היכולת לדעת מראש על בעיות שיכולות לצוץ אם תבחר ללכת במסלול מסוים שוות ערך לנבואה?

נשאל את זה אחרת: עם מי הייתם מעדיפים לצנוח ממטוס באמצע המדבר, או הים, או פתח-תקווה - עם פילוסוף או עם נווט?

אני יכול להיות הראשון בתור לקונן על היעלמות היכולת האנושית הנהדרת ללכת לאיבוד ולמנות את יתרונותיה. אבל לא היום. היום חוגגים עשור ל-GPS.

הולך יחף, הולך בכייף

יש לו עוד הרבה לאן ללכת, ל-GPS הצעיר ולתעשייה שהוא סוחב על גבו, ויש לי תחושה שהוא היחיד בעולם שאין לו GPS. אז הוא הולך לכל הכיוונים במקביל: משחקים, פרסום, רשתות חברתיות. זה דבר שיפה לראות.

את החיים שלנו בלעדיו נכון להיום אי-אפשר לדמיין, אבל האמת היא שאת מי זה מעניין בכלל לדמיין. הרבה יותר מעניין לדמיין את החיים שלנו איתו בעוד עשור מהיום.

***

בעניין אחר לגמרי - מומלץ לצפות בג'ון סטיוארט יורד ב"דיילי שואו" על אפל ופרשיית ה-iPhone הגנוב. מצחיק מאוד. (http://tinyurl.com/2au44dy).