לפני חודשיים ערך נשיא המדינה שמעון פרס קבלת פנים במשכנו לנשיא ברזיל, לואיס איגנאסיו דה סילבה ("לולה"). הנשיא הברזילאי, הידוע כטיפוס עממי, לחץ ידיים בנימוס למוזמנים, כשלפתע הבחין באיש עסקים בעל מראה מזרח אירופי. לולה זנח את הטקסיות המנומסת והסתער על המכר בחיבוקים. שמו של המכר הזה הוא אלכסנדר משקביץ', אוליגרך יהודי יליד קירגיסטן, אזרח קזחסטן וישראל המחלק את זמנו בין בתיו בלונדון ובבריסל. משקביץ' הוא מייסד ונשיא הקונגרס היהודי של אירו אסיה ובשבוע שעבר אירח את הנשיא שמעון פרס באירוע לציון 65 שנים לניצחון במלחמת העולם השנייה.
הוא אינו דובר עברית וגם השקעות בישראל אין לו מעבר לתרומות למוסדות ציבור כמו מרכז פרס לשלום והסוכנות היהודית, אבל יש לו כאן לא מעט חברים טובים. שניים מהם מוכרים היטב למילייה העסקי והפוליטי: שר התמ"ת בנימין בן-אליעזר ואיש העסקים בני שטיינמץ, שותפו בחלק מעסקי המכרות שלו זה עשר שנים, שהסעיר לפני כשבועיים את שוק ההון כשחתם על עסקת ענק עם חברת ואלה הברזילאית, מפיקת הברזל הגדולה בעולם. זו קנתה 51% מאחזקותיו בחברה השולטת באזור סימאנדו העשיר במחצבים בגינאה, ושטיינמץ שלשל לכיסו 2.5 מיליארד דולרים.
"זה מהלך הגיוני", מתייחס משקביץ' לעסקה הגרנדיוזית של חברו. "לפרויקט בגינאה יש פוטנציאל רווחיות גדול, אבל הוא מחייב השקעות של מיליארדים, והיה צפוי שבני יצטרך שותף חזק ורציני".
היה לך חלק בעסקה?
"לא. עשינו הרבה עסקים יחד, ואנחנו עדיין שותפים במכרות בבלקן, אבל לא באפריקה".
משקביץ' אולי לא גזר קופון בעסקה המדוברת, אבל אל תדאגו לו. על-פי דירוג העשירים של "פורבס" ל-2010 מגיע שווי נכסיו של משקביץ' ל-3.3 מיליארד דולרים, 100 מיליון דולרים פחות משרי אריסון, הנמצאת עשרה מקומות לפניו ברשימת המיליארדרים העולמית. הערכת השווי של המגזין האמריקאי מבוססת על חלקו בגרעין השליטה של קונצרן ENRC, הנסחר כיום בלונדון לפי שווי של כ-13 מיליארד ליש"ט. אולם בפועל מדובר בהערכה חלקית בלבד, שכן בבעלות משקביץ' גם רשת עסקים פרטיים שאינם מדווחים לבורסות, הכוללים, בין היתר, בנק וחברת ביטוח גדולים בקזחסטן. מכאן, שבשורה התחתונה אפשר להכתיר את משקביץ' בשקט כאזרח הישראלי העשיר בתבל.
בניגוד לאילי הון יהודים אחרים, הצליח משקביץ' להתחמק עד היום מאורם החורך של זרקורי התקשורת הישראלית. משקביץ' אינו ניחן במראה הקשוח של גומא אגיאר או של ארקדי גאידמק. הוא אינו מנסה לכבוש בקסמיו את הציבור הישראלי, ובמקום הצהרות כוחניות הוא משחרר בקמצנות אמירות לקוניות וזהירות. אבל מי שמתכוון לזלזל במראה הדוד הלא-מאיים של משקביץ', צריך להביא בחשבון עובדה אחת: מדובר באחד האוליגרכים הבודדים ששרד מאז נפילת הקומוניזם בראשית שנות ה-90. בשעה שכמעט כל בני דורו נאלצו לעזוב את מולדתם, הפסידו את מרבית רכושם או גרוע מכך - מעמדו של משקביץ' רק מתחזק והולך.
מה בכל זאת מטריד אותך בימים אלה?
"הסכנות המאיימות על העם היהודי. המצב עם איראן איום ונורא. אנשים לא מבינים כמה זה מסוכן. ברגע שיהיה להם נשק גרעיני אף אחד לא יוכל לעצור אותם. מי שחושב שאפשר יהיה לחיות עם איראן גרעינית משלה את עצמו".
המפתח לעצירת איראן, כך נדמה, הוא בשבירת הברית בינה לבין סין. זה אפשרי?
"אני מאוד פעיל בסין, ואני חושב שלא. זו ברית שמבוססת על שלושה מרכיבים מאוד חזקים. הראשון הוא הרצון הסיני ליצור משקל נגד לארצות הברית; השני הוא הנפט והגז הטבעי האיראני, שיכול להבטיח את מקורות האנרגיה של סין לטווח הארוך; והשלישי הוא מערכת היחסים שאחמדינג'אד והאיראנים טוו עם הסינים במשך שנים. האיראנים הם אמני המניפולציה".
ומי עוד מאיים על עתיד היהודים בעולם?
"התקשורת הבינלאומית. אנחנו מפסידים את המלחמה בתקשורת בכל יום. האנשים הפשוטים בכל מקום מקבלים את כל המידע באמצעות התקשורת. הם לא יודעים כלום על היחסים בין יהודים לפלסטינים, ובכל יום הם רואים ישראלים רעים תוקפים פלסטינים; מה הפלא שבסוף הם נעשים שונאי יהודים".
זה מורגש גם במרכז אסיה?
"לא. במדינות כמו קזחסטן יש לישראל תדמית מאוד טובה, לפחות במקומות שהתעמולה האיראנית עדיין לא הגיעה אליהם".
סעודה מפוארת עם פואד
הראיון עם משקביץ' נערך במרכז פרס לשלום ביפו, במהלך ביקור בזק שערך כאן בשבוע שעבר. משקביץ', מבכירי התורמים למרכז, סייר בלוויית ראשי המרכז במבנה שנחנך לאחרונה, והקשיב בנימוס להסברים. מראה פניו העיד שהעיצוב המינימליסטי של הבניין אינו קולע לטעמו. משקביץ', מסבירים מקורביו, הוא בעל טעם קלאסי יותר. בספטמבר 2008, בעיצומו של משבר האשראי העולמי, רכש במכירה פומבית של יצירותיו של האמן הבריטי הנחשב דמיאן הירסט, שני ארונות מצופי יהלומים, שלושה ציורי פרפרים וציור בד מצופה זהב במחיר כולל של 11.7 מיליון ליש"ט. את חליפותיו נוהג משקביץ' להזמין באיטליה. החופשות המשפחתיות נערכות בצרפת - בחורף באתר הסקי קורשוול ובקיץ בניס בריביירה. שתי בנותיו של משקביץ', אלה ואנה, מתגוררות בלונדון, כיאה לבנות אוליגרכים. וגם אשתו זכתה לאחרונה לשי צנוע מבעלה האוהב, בדמות יאכטה באורך שישים מטרים, הקרויה "ליידי לארה", על שמה.
ב-1991 עלו משקביץ' ובני משפחתו לארץ, וזכו בדרכונים ישראליים. אבל הם לא השתקעו וזמן קצר לאחר מכן המשיכו בדרכם. משקביץ' מגיע לכאן פעמים אחדות בשנה, בעיקר על רקע פעילותו בארגונים יהודיים, אבל לזירת העסקים המקומית הוא כאמור לא נכנס: "התחרות כאן קשה מדי", העיר פעם בציניות כשנשאל על כך. עם זאת, משקביץ' משתתף במימון מסיבות יום העצמאות בשגרירות באלמטי, העיר הגדולה בקזחסטן, ומקורביו מוכנים להישבע שהוא מציג עצמו כישראלי בכל פגישותיו העסקיות, כולל בקזחסטן.
את השר פואד בן-אליעזר הכיר משקביץ' לראשונה ב-2001, כשזה כיהן בתפקיד שר הביטחון בממשלת שרון. משקביץ' הציע לסייע באיתור גופותיהם של שלושת חיילי צה"ל שנחטפו בהר דב, והשר נענה ברצון. היוזמה של משקביץ' לפנות לנשיא איראן דאז מוחמד חתאמי, באמצעות ידידו נשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב, לא נשאה פרי. מערכת היחסים עם בן-אליעזר דווקא כן. פואד התארח אצל משקביץ' בקזחסטן וזכה שם לכבוד מלכים. אחד הביקורים האלה נערך באוקטובר 2006 במהלך חג הסוכות. לביקור הצטרף יריב בן-אליעזר, איש עסקים פרטי ובנו של השר. לבן-אליעזר הבן עסקים בקזחסטן ושותפים מקומיים. במהלך סעודה מפוארת שערך לכבוד השר הישראלי הפגיש משקביץ' את פואד, אז שר התשתיות, עם בכירי ממשל קזחיים. לאחר הארוחה נערכה פגישה פרטית בין בן-אליעזר לסגן ראש הממשלה כארים מאסימוב, הנחשב לאישיות רבת עוצמה במדינה. במשרד החוץ הביעו פליאה על כך שהשר לא טרח ליידע את אנשיהם בשגרירות המקומית על קיום הפגישה. יועץ התקשורת של השר, משה רונן, אמר לעיתונאית איילת פישביין מאתר "מחלקה ראשונה", שחשפה את הפרשה, כי מדובר בביקור שערך השר אצל "חבר ותיק וקרוב".
משקביץ' מצדו אינו רואה כל פסול בקשריו עם פואד, לאור העובדה שאין לו עסקים או השקעות בישראל: "אני מכיר אותו ואוהב אותו. הוא פטריוט אמיתי. כל החיים שלו הוא תרם לישראל. אדם מאוד אינטליגנטי וצנוע".
ומה לגבי בני משפחה של בן-אליעזר?
"יצא לי להכיר, אבל ללא קשר לעסקים".
נחזור לחבר השני המוכר של משקביץ': שטיינמץ. השניים הכירו לפני עשר שנים במסגרת עסקים שהיו לחברת בייטמן של שטיינמץ בקזחסטן, ומאז הם בקשרים קרובים. לפני שנה הגיע משקביץ' להשתתף בחגיגות בר המצווה של בנו של שטיינמץ. "בני הוא מידידיי הטובים ביותר", אומר משקביץ'. "היינו שותפים בפרויקטים רבים, והוא אחד מאנשי העסקים הכי מקצועיים שאני מכיר. מאוד ישר, מאוד אינטליגנטי. וורקוהוליק".
במשך השנים הפכו משקביץ' ושטיינמץ לשותפים עסקיים. חברת IMR של משקביץ' ושותפיו וחברת BSG של שטיינמץ החזיקו בחלקים שווים בעלות במכרות ניקל ופרו-כרום (ferrochrome, חומר הגלם לייצור פלדה, ע' ב') במקדוניה ובחבל קוסובו, מכרה קובאלט בזמביה ומכרה כרום בדרום אפריקה. מאז מומשו האחזקות באפריקה וכל אחד מהשותפים פנה לדרכו, אך המכרות בהרי הבלקן ממשיכים להיות בבעלות משותפת. משקביץ' אומר כי לא קשר קשרים של ממש עם אנשי עסקים ישראליים, מלבד שטיינמץ.
מה התרשמותך הכללית מאנשי העסקים הישראלים - יש לך עצות לתת להם?
"לא. יש להם חינוך מצוין, והם ברמה מאוד גבוהה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.