השיבה לנאסד"ק

בקהילת ההון סיכון המקומית מייחלים כבר כמה שנים לפתיחת שערי הבורסות הגדולות בארה"ב, להנפקות ראשוניות (IPO) של חברות טכנולוגיה מגובות הון סיכון. קשה להפריז בחשיבותן של כמה IPO's מוצלחות בנאסד"ק, ומה שהן יכולות לעשות לתעשייה המקומית. אחרי שנות דיכאון ובצורת, כמה IPO's מוצלחות יחזירו את הצבע ללחייהם של מנהלי קרנות ההון סיכון, ויגדילו את סיכוייהם לגייס קרנות חדשות. כן עשוי להתעורר אפיק האקזיטים השני - מיזוגים ורכישות.

אייבלסטר ווינטגרה כבר הגישו תשקיף מחודש, ויתכן שברבעונים הקרובים נראה עוד חברות ישראליות בודקות אפשרות להפוך לציבוריות בארה"ב.

ישראל נקל, שותף וראש תחום ההנפקות בפירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט בריטמן אלמגור זהר, מצביע על סימנים מעודדים: ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, 24 חברות גייסו בארה"ב הון באמצעות IPO, לעומת שתי הנפקות בלבד בתקופה המקבילה ב-2009. תשע מכלל ההנפקות היו של חברות טכנולוגיה. שמונה מתוך ה-24 הן חברות זרות שהנפיקו את מניותיהן בארה"ב, לעומת 15 חברות זרות (27% מסך ההנפקות) שעשו זאת ב-2009.

לדברי נקל, המומנטום בשוק ההנפקות הראשוניות שאפיין את הרבעון האחרון של 2009 בהחלט ממשיך לאפיין גם את הרבעון הראשון של 2010: "שוק ה-IPO מתחיל להראות סימני פתיחה, וכראיה לכך ניתן לראות כי קיים גידול במספר החברות שמגישות לרשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) תשקיפים במהלך החודשים האחרונים".

מי החברות שיצאו לשוק? מה רמת ההכנסות שלהן?

נקל: "ממוצע ההכנסות של החברות שהנפיקו ב-NYSE הוא 660 מיליון דולר. שלוש מתוך החברות עדיין רשמו הפסד בשנת הפעילות האחרונה שהוצגה בתשקיף. יש לציין גם את העובדה שחמש מסך החברות הציגו תשואה שלילית של 13% מאז הנפקתן. 19 האחרות הציגו תשואה חיובית של 10% בממוצע. כלומר, רוב החברות התקבלו בזרועות פתוחות בשוק ההון, גם אחרי ההנפקה".

ומה עם החברות שהנפיקו בנאסד"ק?

"ההכנסות שלהן היו נמוכות יותר, כצפוי. ממוצע ההכנסות של 11 החברות שהנפיקו היה 130 מיליון דולר, ואחת מהן הייתה חברה ללא הכנסות כלל (חברת פרמצבטיקה). ארבע מתוך ה-11 הציגו הפסד בדו"ח השנתי שהוצג בתשקיף, שלוש חברות הציגו תשואה שלילית של 7% בממוצע אחרי ההנפקה, ושמונה הנותרות הציגו תשואה חיובית של 7% בממוצע".

קרנות הגידור נכנסו לסיפור

השנים הקשות שעברו על שוק ההון האמריקני השאירו את חותמן, כך שהחברות שנערכות להנפקה ראשונית צריכות לקחת בחשבון שהאקוסיסטם השתנה. הקונים המסורתיים של IPO's השתנו, וכיום רואים גם קרנות גידור שמתעניינות ותופסות את מקומם של בנקי ההשקעות הקטנים, שכמעט ונעלמו מהנוף אחרי שנים של בצורת בהפקת חברות בינוניות וקטנות.

נקל סבור שלמרות הכול, כדאי לחברות המתאימות לשקול הנפקה ראשונית. "נכון שבשנים האחרונות אי אפשר היה להנפיק חברות בארה"ב, לכן לא מעט חברות, במיוחד של מדעי החיים, יצאו ל-IPO בבורסת ת"א", הוא אומר. "כעת, כשרואים התעוררות בשוק ההנפקות הראשונות בארה"ב, אני חושב שבלי ספק לחברות מתאימות יהיה טוב יותר לצאת להפקה ראשונה שם".

למה אתה סבור כך?

"מבחינת הרגולציה, לחברות קטנות יש הקלות רבות בארה"ב. כללי סרבנס אוקסלי לא חלים על חברות קטנות, הן לא צריכות להגיש דו"חות רבעוניים אלא מפרסמות מאזן פעם בשנה עד ה-30 ביוני, ודיווחים רבעוניים ברמת הודעה לציבור. בישראל לעומת זאת, החברות מחויבות לדו"חות רבעוניים מלאים".

לדברי נקל, בעקבות ועדת גושן ייכנסו לבורסה של ת"א בסוף 2010 תקנות חדשות, שיכבידו על החברות מבחינת עלות התחזוקה של המניה, ולהערכתו "מדובר בעלייה של כ-20% בהוצאותיהן".

אבל עלות ההנפקה הראשונית בארה"ב גבוהה בהרבה מזו שבת"א.

"נכון, אך עלות התחזוקה נמוכה יותר, ויש יתרונות אחרים כמו שוק גדול יותר, סחירות גבוהה וחותמת אמינות לעשיית עסקים בארה"ב, כולל מיזוגים ורכישות. שווי השוק של החברה תמיד יהיה נמוך יותר בישראל, שכן מכפילי הסחירות גבוהים יותר בארה"ב. גם קל יותר לחברות שהונפקו להגיע למיזוגים ורכישות - חברות שינפיקו בת"א הן פחות מועמדות לרכישה".

 22