מאה ירושלמים, בכללם אברהם בורג, יו"ר הכנסת ויו"ר הסוכנות לשעבר, וחתני פרס ישראל אבישי מרגלית וזאב שטרנהל, פרסמו בארה"ב מכתב גלוי לסופר השואה, אלי ויזל, שבו הם מותחים ביקורת נוקבת על המכתב הגלוי שכתב ויזל לממשל אובמה ושבו קריאה לא ללחוץ על ישראל בסוגיית ירושלים, כי "ירושלים היא מעל לפוליטיקה".
כזכור, כתב ויזל במכתבו, באמצע אפריל: "לחץ לא יוליד פיתרון. האם יש פיתרון? חייב להיות, ויהיה. מדוע להתמודד עם הבעיה הסבוכה ביותר והרגישה ביותר בטרם עת? מדוע לא לנקוט צעדים ראשוניים שיתירו לקהילות של ישראלים ופלסטינים למצוא דרכים לחיות יחדיו באווירה של ביטחון? למה לא להשאיר את הנושא הקשה ביותר והרגיש ביותר עד אז"?
מכתב ויזל לא הופנה ישירות לבית הלבן, אם כי לא היה קשה לנחש מי הנמען. לא ברור אם ויזל החליט לפרסם את הקול הקורא ביזמתו או שהמתכב הגלוי הוא חלק מקמפיין של יחסי ציבור ביזמה ישראלית ובשת"פ עם הממסד יהודי בארה"ב. כמה ימים קודם לכן, פרסם המיליארדר רון לאודר, ידידו האישי של רה"מ בנימין נתניהו, מכתב גלוי שבו הוא קורא תיגר על מדיניותו המזרח-תיכונית של ממשל אובמה.
עתה מצטרפים למערכה הציבורית בארה"ב מאת הירושלמים, שמגדירים עצמם "פעילי ירושלים הצודקת (שיח' ג'ראח)" ושלפחות חלקם היו בין מארגני ההפגנות בשיח ג'ראח בחודש שעבר.
במכתב לוויזל, שמתפרסם באתר של כתב-העת היוקרתי ניו יורק ריוויו אוף בוקס, נאמר, בין היתר: "אנו כותבים לך מירושלים כדי להביע תסכול, אפילו זעם, ממכתבך על ירושלים. אנו תושבים מתוך בחירה חופשית בעיר החבוטה הזו, עיר מנוצלת ועיר שנוצלה לרעה, עיר שנבזזה פעם אחר פעם ע"י כובשים זרים ועתה ע"י הפוליטיקאים שלה עצמה. איננו יכולים לזהות את העיר הזו בישות המופשטת הסנטימנטלית שאתה מכנה בשם ירושלים".
"ירושלים שלנו היא עיר של בטון, גבעותיה מכוסות בבתי אבן ובעצי אורן; רחובותיה משופעים בבתי-כנסת, מסגדים וכנסיות", כותבים הירושלמים. "ירושלים שלך היא אידיאל, מושא לתפילות, שנושא את הזיכרון הקולקטיבי של עם שלם... ירושלים שלנו מאוכלסת באנשים, זקנים וצעירים, נשים וגברים, ששואפים לכך שעירם תהיה סמל של כבוד, לא של יוהרה, אי-שוויון ואפליה. אתה מדבר על ירושלים השמימית. אנו חיים בירושלים הארצית, הגשמית".
"מכתבך מטריד אותנו לא רק מפני שהוא משופע בשגיאות עובדתיות ומצגי שווא אלא מפני שהוא מעלה על נס התמכרות לירושלים של מעלה, התמכרות שמתיימרת לתפוס את מקום האינטרסים של אלה שחיים בירושלים של מטה", ממשיכים החותמים ופונים לוויזל: "מבחינת כל יהודי, אתה אומר, ביקור בירושלים הוא שיבה הביתה, אבל המחויבויות שלנו הן אלה שהופכות את השיבה שלך הביתה לאפשרית. אנו מעדיפים את המצוקה שכרוכה במגורים בעיר הזו על פני הנוחות של השתוקקות אליה ממרחקים".
"למעשה, טענתך שירושלים היא מעל לפוליטיקה מכעיסה כפליים", נאמר עוד במכתב. "ראשית, משום שירושלים העכשווית היא יציר של החלטה פוליטית ורק הפוליטיקה מוסיפה לקיים אותה כעיר מאוחדת. הגבולות המוניציפליים הנפתלים של ירושלים העכשוית שורטטו ע"י גנרלים ופוליטיקאים ישראליים זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים. הם יצרו מפלצת אדירת ממדים ומסורבלת, שקווי המתאר שלה חובקים עשרות כפרים פלסטיניים שמעולם לא היו חלק מירושלים... עיר שגדולה (עתה) יותר מפריס..."
הגרעין הקדוש של העיר, טוענים הכותבים, אינו אלא אחוז אחד מכל האזור הזה, אבל ממשלת ישראל מכנה את "הפבריקציה המלאכותית" הזו ירושלים כדי לסכל כל הזדמנות לשלום.
"ושנית, מאמציך להגדיר את ירושלים כעיר 'מעל לפוליטיקה' שוללים מאיתנו את העתיד", נאמר במכתב. "המשמעות של להיות מעל לפוליטיקה היא להיות משולל יכולת לעצב את חייך שלך. כירושלמים אמיתיים, איננו יכולים עוד לעמוד מהצד ולראות כיצד העיר האהובה שלנו, שחלקים ממנה נזנחו לחלוטין, משמשת כקרש קפיצה לפוליטיקאים ערמומיים ופופוליסטים סנטימנטליים שטוענים שירושלים היא מעל לפוליטיקה ומעל למו"מ, ובה בעת הם מוסיפים לייהד בקדחתנות את מזרח ירושלים כדי לשנות לבלי הכר את המציאות הגאו-פוליטית שלה".
הכותבים מזמינים את ויזל לבוא לירושלים כדי לראות במו עיניו את "התוצאות ההרסניות של הבניה הקדחתנית". בניגוד למה שמתפרסם בכלי תקשורת מסוימים, לערבים אסור לבנות בכל מקום בירושלים, הם אומרים.
"אנו שחיים בירושלים, שוב לא נסכים שיעלו אותנו קרבן על מזבח הפנטזיות של אלה שאוהבים את העיר מרחוק", נאמר במכתב. "ירושלים של העולם הזה חייבת להיות נחלה משותפת של שני העמים שמתגוררים בה... כפי שאנו קוראים בהפגנות השבועיות שלנו בשיח' ג'ראח: 'אין שום דבר קדוש בעיר כבושה'".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
