שטייניץ: "ההחלטה שמונעת תכנון ובנייה במרכז הארץ היא לא ההחלטה הכי נבונה - אני בוחן לבטל אותה"

"בנושא הפשרת הקרקעות, עמדתי היא שהחלטה שמונעת תכנון ובנייה במרכז הארץ היא לא ההחלטה הכי נבונה ואני בוחן בהחלט לבטל את ההחלטה הזו ולאפשר גם תכנון ובנייה והפשרת קרקעות במרכז הארץ. המצוקה היא מספיק גדולה כך שיש לבנות גם בפריפריה וגם במרכז. זוהי עמדתי העקרונית", כך אמר הערב שר האוצר, יובל שטייניץ, בכנס השנתי של התאחדות הקבלנים שנערך במלון הנסיכה באילת.

שטייניץ התייחס בדבריו גם למצוקה שנוצרה בענף הבנייה בעקבות ההחלטה לקצץ את מספר העובדים הזרים מ-8,000 ל-5,000, שאמורה לצאת אל הפועל ביולי הקרוב. "דבר אחד ברור, ואני גם משוכנע שאני מדבר לאוזניים קשובות ומטיף למי שלא צריך להטיף לו. יש עובדים זרים חוקיים וזה בסדר גמור אבל מי שמעסיק עובדים באופן לא חוקי, דאגנו לכך שזה לא ישתלם. הצעד הראשון, שהתחלנו ליישם מאז תחילת ינואר, הוא שמס הכנסה לא יכיר יותר כהוצאה מוכרת בשכר של עובדים זרים שאין להם רישיון כחוק. אני לא מבין איך זה לא נעשה בעבר. כולנו מחויבים לחוק ועובדים לפיו. לגבי העובדים הזרים החוקיים, אני מודע לכך שיש מצוקה של עובדים בענף ולא נפתור אותה כאן הערב. אבל יש מצוקה וזה לא נעלם מעינינו. המצוקה הזו מטרידה אותנו לא בגלל הפגיעה בכם, הקבלנים, אלא בגלל הפגיעה בכלכלת ישראל ובגלל תחושתנו הברורה שחייבים לבנות יותר בארץ ואנחנו בהחלט נדון בדרכים השונות שבאמצעותן ניתן לאפשר להוסיף עובדים בענף הבנייה".

בנושא קבוצות הרכישה אמר שטייניץ כי "יש אצלנו דיונים קדחתניים בנושא קבוצות הרכישה והנחיתי לפני כחודשיים שאם אכן יש פערים בלתי הגיוניים עד מצב של אפליה, עד מצב של פגיעה בתחרות ובהוגנות, אז צריך לבדוק את הנושא ואכן יושבים אצלנו באוצר על המדוכה. היו פרסומים והדלפות אך עדיין אין הכרעה סופית. לפני חודשיים נתתי הנחייה ומאז יש עבודה אינטנסיבית לבדוק מה אנחנו עושים עם קבוצות הרכישה ועוד לא החלטנו".

שטייניץ ציין כי "אכן ישנה עליית מחירים והיא מדאיגה אותנו, לצד מצוקת הדיור שקיימת. אין בועת נדל"ן בישראל גם היום כי יש עליית מחירים אמיתית. הרי בועת נדל"ן משקפת עליית מחירים שאין לה סיבות ריאליות, שמבוססת על הציפיות. המחירים לא עלו כמו בחלק גדול ממדינות המערב. אבל אליה וקוץ בה, יש מצוקת דיור, אנחנו לא עומדים בקצב של הגידול הטבעי וזה לא קל להתמודד עם הסוגיה הזו. הרפורמה בתכנון והרפורמה במינהל יזרזו שתיהן תהליכים ויקטינו שחיתות אבל על כל רפורמה יהיו ויכוחים על פרמטרים כאלה ואחרים ואף פעם לא כולם יהיו מרוצים".

שטייניץ פנה אל הקבלנים ואמר כי "הארץ הזו חייבת להמשיך להיבנות והיא נבנית בקצב שאינו מספק, אבל אנחנו נדבר עם ראשי ההתאחדות ונמצא את הדרכים לסייע כדי שתוכלו לבנות יותר ושתוכלו לבנות מהר יותר לטובתכם, לטובתנו ולתפארת מדינת ישראל".

המשבר הכלכלי באירופה: הסערה עדיין לא שככה

בהתייחס למשבר הכלכלי באירופה אמר שטייניץ בכנס כי "היתה כבר תחושה בעולם כאילו המשבר הגלובלי, ומדינת ישראל אכן יוצאת מהמשבר בצורה טובה אבל כשמסתכלים מסביב, הרי שמסביב יהום הסער. אנחנו מסתכלים על אירופה, לא רחוק מכאן, ותאמינו לי שאני לא מקנא בשר האוצר של יוון ולא בקבלנים שלהם. הסערה עדיין לא שככה, אנחנו עדיין בסערה. זה משבר שלא היכה בכל העולם אלא בעולם המפותח, שאנחנו חלק ממנו".

שטייניץ הוסיף כי "את 2009 פתחנו בנתונים קשים ביותר, כי הנתונים בישראל לא היו פחות קשים משאר מדינות המערב. נכון שבישראל לא היתה בועת נדל"ן וגם הבנקים וכל המערכת הפיננסית לא קרסו, אבל המשבר היכה בנו בצורה אחרת ולא פחות מסוכנת - אנחנו מדינה מוטת ייצוא, אנחנו אחת המדינות הבודדות בעולם שהייצוא שלה שקול כמעט לחצי מה-GDP, ובמדינות כמו ארה"ב וגרמניה עם ייצור וייצוא חזק, הייצוא מהווה רק 20%. עם ההתמוטטות של ליהמן ברדרס נפגענו כך שאיבדנו שליש מהייצוא. זה היה קטסטרופה ואם זה היה נמשך לא היינו יושבים פה ומחייכים.

מבחינת הנתונים האובייקטיביים מצבנו לא היה יותר טוב מארה"ב, צרפת, בריטניה ואיטליה. יחד עם זאת, סיימנו את 2009 בצורה שונה מרוב העולם. נכנסנו בצורה דומה אך סיימנו בצורה שונה. רוב המוסדות הכלכליים הבינלאומיים הגדירו את ישראל כהתאוששות, והיו כאלה שהציבו אותנו בין שלוש המדינות הראשונות מתוך 60 המדינות שהיטיבו להתמודד. בנק Barclays עשה דוח על התאוששות העולם בסוף 2009 וישראל היתה שם במקום הראשון".

שטייניץ ציין כי "יש דבר חשוב שלא תמיד מבינים אותו, והוא מצב החוב הלאומי של המדינה, אבל עכשיו, אחרי דוגמאות יוון, מתחילים להבין את חשיבותו. יוון ממש פושטת רגל ומה שאנחנו רואים באירופה, אני לא יודע אם חבילת ההצלה תצליח או לא. אירופה הצפונית מקריבה עצמה למען אירופה הדרומית. החבילה הזו הרי נועדה לייצב גם את איטליה, ספרד ופורטוגל והרי אירופה הצפונית לוקחת על עצמה חלק עצום של החוב של אירופה הדרומית. אלף מיליארד דולרים - מאיפה מביאים את הכסף הזה? אפילו באירופה הגדולה. בסוף, כך או אחרת צריכים להדפיס אותו.

"במידה מסוימת גרמניה, צרפת, שבדיה והולנד לקחו על עצמן במידה לא מבוטלת את הצרות של דרום אירופה. זה מראה עד כמה עלינו להיות זהירים כי עם כל הכבוד ליחסינו עם ארה"ב וקבלת סיוע צבאי, אך אם חס וחלילה היינו נקלעים למצב היווני, אני לא מכיר מקור שיכול לתת לי 200 מיליארד דולר. אנחנו לא חלק מארה"ב או מה-Euro Zone ואם הייתי נקלע לחדלות פירעון וזקוק ל-200 מיליארד דולר בחודשים הקרובים, אין לי מושג מאיפה להביא אותם - הייתי צריך להתפלל בכותל".