זהו ודאי לא הגמר שכולם ציפו לו. בלי ברצלונה, ריאל, צ'לסי או מנצ'סטר יונייטד. בלי קבוצה מאנגליה או מספרד, אלא מאיטליה וגרמניה, שתי ליגות שנפלו ביכולתן בעשור האחרון, והתרחקו מאוד מהצמרת הזוהרת של הכדורגל האירופי - ועכשיו עושות קאמבק בברנבאו. הכל הפוך על הפוך: ז'וזה מוריניו השנוא הוא תקוותם של האיטלקים, ודווקא הולנדי הביא את באיירן מינכן לפסגה.
בדקות הסיום בתבוסה שהנחילה באיירן בגמר הגביע הגרמני לברמן, החל הקהל לקרוא בשמו של מאמן באיירן לואיס ואן חאל. רק כשעוזרי המאמן הפנו את תשומת ליבו, הוא שמע את הקריאות. ואהב אותן. אבל הוא לא הגיב. "אם הקריאות יחזרו במשחק הבא, אני אגיב, אולי אנפנף. להגיב לקריאות העידוד הראשונות זה פשוט מדי". זה מפתח להבנת הפסיכולוגיה של אחד משני המוחות שנפגשים בשבת עם קבוצותיהם כדי לקבוע מי הקבוצה הטובה באירופה השנה.
השוליה ורבו, מוריניו ו-ואן חאל (בתמונה, יחד על ספסל ברצלונה). כשהחליף ואן חאל את בובי רובסון כמאמן בברצלונה ב-1997, הועבר רובסון להיות הסקאוט, תפקיד שהיה של המתורגמן לשעבר מוריניו. הפורטוגלי התנגד בנחרצות, מה ששכנע את ואן חאל לקחת אותו כעוזר. "ידעתי שיש לו את זה בגלל התשוקה. אני שמח לראות שהתפתח לאישיות", אמר ההולנדי. למרות זלזול ראשוני, כי מוריניו לא היה שחקן, קלטו כוכבים כמו רונאלדו, סטויצ'קוב וגווארדיולה את המקצוענות של הפורטוגלי.
מוריניו עצמו ציין כי "ואן חאל נתן לי אחריות, וגם איפשר לי לנהל את הקבוצה מדי פעם. הוא חלק חשוב בהתפתחות שלי". נדיר שמוריניו, לא בדיוק חנפן, מחמיא למישהו מלבדו. "הוא היה המורה והבוס שלי שלוש שנים, אבל ביתר 44 השנים שלי למדתי בעצמי", הוא הודיע. והחמיא לו בטלוויזיה הגרמנית: "הוא הגיע להישג נדיר, אליפות בשלוש מדינות שונות", מה שמוריניו השיג בעצמו כבר בשנה שעברה...
***
יש ביניהם הרבה מן הדומה. קודם כל, לשניהם יש ביטחון עצמי, ויש אומרים: מידת שחצנות שמספיקה לעיר ממוצעת. שניהם מנתחים ומכינים קבוצה בדקדקנות, הם טקטיקנים מושבעים ושאפתנים עד כדי פנאטיות. הם אשפי פסיכולוגיה שמנסים תמיד הפתעות טקטיות וחילופים בתפקוד השחקנים. יותר מכל משותף לשניהם ששחקניהם מעריצים אותם, ועובדים עבורם על המגרש קשה יותר מבכל קבוצה אחרת.
מצד שני, מוריניו עזב מזמן את כנפיו של ואן חאל. יש לו תפיסה משלו. בזמן שה"גנרל" עובד עם שחקניו על האלמנט הטכני, הימנעות מטעויות וקבלת החלטות נכונה ומהירה, "המיוחד" עובד על ארגון דפנסיבי, על פעולה קבוצתית מתואמת והימנעות מצורך בקבלת החלטות.
ואן חאל עובד אישית עם השחקנים ומשפר אותם, הוא מעלה שחקני נוער והרכב שני, מבריק אותם והופך אותם לכוכבים - תומאס מולר, הולגר באדשטובר, דייגו קונטנטו ודויד אלאבה הן דוגמאות לעונה אחת בבאיירן. מוריניו מנקה תפקידים, הופך אותם טהורים ומדויקים יותר עבור שחקניו, שבנוסף משקיעים הכל למען הצלחת הקבוצה. כך עשה עם דרוגבה בצ'לסי, וכך גם עם מייקון או אטו באינטר "שהוא חלוץ, ושחקן מיוחד, אבל כשהוא רואה שהקבוצה צריכה עזרה הוא ראשון להגיע", כדברי המאמן.
מוריניו מתאים לכל יריב טקטיקה ומכין את השחקנים אל השיא לקראת כל מפגש. פרנק למפארד אמר עליו: "הוא מכיר את התשוקות והחלומות הנסתרים של שחקניו, והוא מתעל אותם לאנרגיה ומוטיבציה, אל הנוסחה המנצחת". לקראת המפגש בשבת שלח מוריניו סקאוט לגמר הגביע הגרמני. הוא ראה את ברמן מתרגלים את השיטות הדפנסיביות "שלו" ונכשלים.
***
לכל מי שחושב שאינטר שוב עומדת לתת משחק כמו המשחק הבלתי נשכח ההוא בקאמפ נואו בחודש שעבר, הרי ברור שאינטר לא תשחק כך. אחרי הכל, שם היא הפסידה, מה שלא יעזור לה בגמר. אפשר לצפות למשחק דומה לזה שנערך במילאנו מול ברצלונה: עבודה הגנתית של כל הקבוצה, והתקפות מהירות וחדות כתער באמצעות סניידר, אטו, מיליטו ופאנדב. בייחוד לאגף שמאל של הגנת באיירן, שם נקודת התורפה העיקרית של הבווארים.
לוואן חאל יש ביקורת על מוריניו: "הוא מאמן כדי להצליח, אני כדי לשחק יפה ולהצליח. הדרך שלי יותר קשה". לכן ואן חאל עובד על טקטיקה ונשאר איתה, כשהקבוצה שלו היא הפעילה ולא המגיבה. גם בגמר באיירן תחזיק בכדור, תשלוט במשחק ותהיה דומיננטית. משחק המסירות האטרקטיבי שלה יימשך בחיפוש אחרי האפשרות להבקיע. זה ההיפך מהיעילות הקרה שבאיירן היתה רגילה לה במשך שנים כנוסחה להצלחה, כמו שנכתב ב"זידדויטשה צייטונג": "במשך שנים היתה באיירן תחת כישוף. הכיעור שלט, וגם אם באיירן קטפה ברחבי גרמניה פרח מלבלב, הוא נבל בידיה".
ההולנדי שינה הכל. "כל קבוצה נשחקת על ידי הנעת הכדור שלנו והרדיפה אחרינו", מתגאה הנשיא אולי הנס. צריך היה להתרגל אל הסגנון של ואן חאל, הוא לא מוכן לפשרות וסומך על דעתו בלבד, ולא על דעתם של מומחים כאולי הנס וקרל היינץ רומיניגה.
שני שחקנים מייצגים יותר מכל את ההצלחה של ואן חאל. אחרי שבוע בתפקיד, הגיש ההולנדי דו"ח ראשון על שולחנו של אולי הנס. הנקודה המרכזית: בסטיאן שוויינשטייגר. "הוא יהפוך לשחקן המפתח, לציר של הקבוצה", הבטיח המאמן. וקיים. שווינשטייגר הוסב למרכז, כקשר דפנסיבי, התפקיד לו ייחל. משם הוא שולט בקצב של באיירן, משתלט על כדורים ומעביר אותם בחכמה הלאה - לאידיאל שלו קוראים למפארד, אם כי הנס טוען ששוויינשטייגר כבר עובר אותו, ומצהיר "אני כבר לא קורא לו שווייני, הוא בשבילי בסטיאן, הוא הפך לגבר".
***
למרות כל התשבוחות, בבחירות הבאות לשחקן השנה של פיפ"א - אלא אם יקרה משהו לא סביר במונדיאל - לא יהיה זה שוויינשטייגר שייצג את באיירן. אלא אריאן רובן. האיש שחתום תוך עונה אחת על אליפות, גביע וגמר האלופות. הוא פתח את העונה עם פציעות, אבל אחרי המחזור ה-15 הוא התפוצץ. ב-36 משחקים עבור באיירן הוא כבש 23 שערים ובישל שמונה. יש לו ממוצע מדהים של שער כל 111 דקות בליגה וכל 150 בליגת האלופות. אבל הסטטיסטיקות מטעות, כי ההשפעה של רובן על באיירן גדולה הרבה יותר. לזכותו 13 שערים מכריעים ושלושה בישולים לשערים מכריעים, שהביאו לבאיירן ניצחונות חשובים. זכורים בעיקר השער בפירנצה בגומלין שמינית הגמר, שהעלה את באיירן שלב. את השער מול מנצ'סטר יונייטד בגומלין רבע הגמר, ששוב העלה את באיירן, ואת שער הניצחון מול ליון בחצי הגמר. בחצי גמר הגביע נעץ רובן את השער בלב של שאלקה לקראת סוף ההארכה והכריע את סיפור הגביע, ובדיעבד גם את הליגה.
מוריניו יודע על איכויותיו של ההולנדי, אחרי שהיה מאמנו שנתיים. "ככה זה כשאריאן משחק ששה חודשים רצוף, הוא שחקן לא ייאמן. כמו רונאלדו ומסי, הוא כל הזמן בתנועה, ולא באיזור מוסגר. אנחנו משתמשים בהגנה אזורית, אבל נכפיל את תשומת הלב היכן שהוא נמצא" מבטיח מוריניו.
רובן עצמו לא תיאר לעצמו "שכבר בשנה הראשונה נצליח להגיע לגמר", על אחת כמה וכמה שהגמר ייערך במדריד. נקמה מתוקה, אחרי שריאל חיפשה להיפטר ממנו למרות שהצטיין בהכנה לליגה. זה מה שבנייה נכונה עושה לשחקן מסוגו. רק כשהוא כשיר לגמרי הוא הורשה בהדרגה על ידי ואן חאל לשחק. אצל מוריניו בצ'לסי, מספר רובן, "אם הרופא רצה תקופת ההחלמה של שלושה שבועות, דרש המאמן חזרה אחרי שבוע וחצי. ככה הוא, דורש תמיד מאה אחוז, בכל אימון, בכל משחק".
***
איך זה ייגמר? ההיסטוריה מראה שבאיירן מנצחת גמרים כשלא מגיע לה, ומפסידה את הגמרים בהם היא שולטת במשחק - מול מנצ'סטר, פורטו ואסטון וילה. כך שכל ניסיון לחזות את התוצאה הוא סיפור של כישלון ידוע מראש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
