פרטיות זה לזקנים עם אאוט-לוק

‎‎הנרי בלודג'ט, אנליסט האינטרנט שקנה את שמו בהימור מוצלח במיוחד על מניית אמזון בעיצומה של בועת הדוט.קום, סיפק לאחרונה למארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, עצה מוזהבת. מדובר בעצה שכל יזם של חברה פורצת דרך שמשנה לחלוטין את כללי המשחק אוהב לשמוע: שים פס ארוך וצפצף על כולם.

לפי בלודג'ט, צוקרברג צריך פשוט להתעלם מ"גיהנום יחסי הציבור" שאליו נקלעה פייסבוק בעקבות עמימות יתר בהגדרות הפרטיות של מאות מיליוני משתמשיה. לדעתו, פייסבוק חייבת להמשיך לשמור לעצמה את הזכות לשנות את הגדרות הפרטיות ללא כל התרעה, ובעיקר - מבלי לבקש רשות.

רק כך, טוען בלודג'ט, תוכל פייסבוק להמשיך לצמוח באגרסיביות של "עשב שוטה", במעין ניסוי חי מתמשך, המתנהל על גבם של מאות מיליוני גולשים, וחרף גל מחאות קולני מאוד של עיתונאים, בלוגרים, מתחרים וכותבי סטטוסים בפייסבוק עצמה.

אני מהרהר כבר כמה חודשים בהצהרתו המפורסמת של צוקרברג, כי אם היה מקים את פייסבוק כיום לא היה טורח כל-כך על נושא הפרטיות - ולא מצליח לגבש עליה דעה חד-משמעית.

ברור לגמרי שלרוב הגולשים לא אכפת אם תדעו שהם אכלו פסטה אתמול בערב. לצעירים מביניהם לא אכפת גם אם תראו אותם מכל זווית אפשרית בביקיני, ולפעמים גם בלעדיו. מה גם שצוקרברג באמת חייב זה להתחיל למכור את אימא שלכם למפרסמים, כי הפרסום בפייסבוק ממשיך לקרטע. 6 דולר לגולש בשנה זו המחשה אינטרנטית למילה "פתטיות".

אז פייסבוק הנהיגה פיחות זוחל (במהירות של נחש אפריקני תוקפני) בשמירה על פרטיות הפרטים האישיים שלכם באתר; החלה להתאים לכם פרסומות, בדומה לגוגל, אך גם בשונה ממנה. גוגל, לפחות עד ה"באזז", עשתה זאת בעיקר באתרים זרים. פייסבוק עושה זאת בבית שלה. סליחה: בבית שלכם. בעמוד הכי פרטי שיש לכם ברשת האינטרנט כולה, שמרגיש לכם אינטימי לפחות כמו תיבת דואר אלקטרוני, ולמעשה יותר ממנה.

אז הנה, עכשיו פייסבוק נבהלה מהאגרסיביות שלה עצמה, או מעמידה פנים שנבהלה - ומתכוונת לקחת צעד אחורה. אתם, המשתמשים, תרוויחו קצת יותר בהירות שימוש, מעט יותר שליטה מדומה, אבל האמת היא שאין לכם שום סיבה טובה לחייך. הקרון הזה, שנקרא "מארק-צוקרברג-יודע-יותר-טוב-מכם-מה-טוב-לכם", יצא מזמן לדרך.

פייסבוק מאמינה, ממש כמו כמה מהמוסדות הפיננסים הבולטים בארה"ב, כי תמשיך להצליח גם אם תנפץ לרסיסים את האמון של משתמשיה/לקוחותיה. היא בונה ישות מידע בקנה-מידה היסטורי על הידיעה שקיימים המון אנשים שכבר לא אכפת להם מפרטיות, ועוד הרבה יותר מכך - אנשים שלא ממש מסוגלים להיכנס להגדרות באתר ולשנות אותן כרצונם. אם בכלל יש להם דבר כזה, רצון.

בקשת רשות, טבילת רגל מהוססת במים, ניסוי מקדים, סקר שביעות-רצון ובעיקר השאיפה שהלקוח ירוויח ויהיה מרוצה? כל אלה יצאו מהאופנה בארה"ב של גולדמן זאקס, ממש כמו בארה"ב של ילד הפלא מארק צוקרברג.

היו ימים שהיית נכנס לחנות ותמיד צודק. היום החנות נכנסת אליך, מפיצה אותך לכל דורש, מהמרת נגדך, גוזרת עליך מגוון קופונים - ואף מציגה אותך כליצן מטומטם וקצר-רואי אם העזת, חלילה, לעקם אף.