המינוף הוא המנוע

השבועיים האחרונים הפעילו תהליכים אשר קרו ב-2008. אתרכז הפעם באחד מהמנגנונים הללו המכונה באנגלית Deleveraging. כמונח כלכלי משמעות המילה היא היפוך פעולת המינוף הפיננסי.

כאשר גוף קונה או מוכר במכפלה כלשהיא מההון העומד לרשותו, הוא מבצע פעולה ממונפת, אשר רווחיה או הפסדיה יכולים להיות הרבה יותר גבוהים מהתמורות אילו היה בשימוש ההון המקורי בלבד.

לדוגמא: אם ברשותי 100 שקל ואני קונה בעזרתם משהו השווה 1000 שקל, הפוזיציה הזו תוגדר כממונפת פי 10. שינוי באחוז אחד, לכל כיוון, תשנה את מצבי הכספי ב-10%, ולא ב-1%, כפי שהיה קורה אם הייתי פועל אך ורק לפי יכולתי המוגבלת ב-100 שקלים.

המינוף הפך מזמן ללחם חוקם של סוחרים ואפילו לגבי חלק ממשקיעים לטווח ארוך, וזאת על ידי שימוש בכלים פיננסיים המאפשרים זאת - הנגזרים. אופציות, חוזים עתידיים, מסחר במט"ח, ועוד רבים וטובים, מאפשרים מינופים אדירים, אשר מהווים בימים אלו, כלים סטנדרטיים למסחר והשקעה.

וורן באפט תיאר את הסכנה המתגברת בהפצה ובשימוש בכלים אלו והגדירם "נשק להשמדה כלכלית המונית", עוד לפני אירועי 2008. חלק נכבד מהתנפחות בועת האשראי למימדים אדירים שאליה הגיעה, נובע מהתפתחות כלים אלו, הן במורכבותם, והן בהפצתם להמונים.

כל עוד המערכת הפיננסית פעלה היטב והתנודתיות לא היתה רבה מדיי, לא היה צורך לבצע שינוי בשימוש בכלים ממונפים, וניתן היה להמשיך כרגיל. אולם כאשר התחיל להתערער האמון הבסיסי ביכולת התשלום של הצד הנגדי בעסקה וביכולת סוחר לתחזק פוזיציה בצורה מסודרת, נכנסהו למשוואה ה"פאניקה" והרצון לצמצם את המינוף וכך נולד ה-Deleveraging.

במצב כזה, אין נכס "טוב" או "לא טוב" להחזקה, לא לטווח הארוך או הקצר. יש נכס שניתן לממשו למזומן ונכס שאי אפשר לממש. אם אין שוק יציב לנכס, חייב הסוחר למכור נכס אחר כדי לכסות בטחונות הנדרשים ממנו בשל המינוף הגבוה אשר הוא נמצא בו.

ב-2008 ראינו דוגמא מובהקת לכך כאשר הכול ירד חוץ מן הדולר (הנדרש כאמצעי תשלום) והאג"ח הממשלתי לטווח הקצר (המהווה חנייה זמנית בטוחה). והנה שוב זה קרה בשבועיים החולפים.

לפניכם שלושה גרפים יומיים: של מדד S&P 500, הזהב, ותעודת הסל USO המייצגת את הנפט:

 משה שלום אפקט המינוף

כפי שניתן להבחין, כל הנכסים שמתוארים בגרפים לעיל עלו יפה מתחילת פברואר (05-02-2010) עד סוף אפריל (26-04-2010) (תקופה מסומנת ב-1 סגול). כאשר הופיעה הבעיה האירופאית, שווקי המניות והנפט (המייצג את ההתפתחות הכלכלית) מתחילות להראות סימני חולשה, ולבסוף קורסים (תקופה מסומנת ב-2 סגול).

אבל הזהב מתנהג אחרת. הגיוני שאם הבעיה מתרכזת בבעיה מוניטרית קשה (של האירו במקרה זה) יש כל הסיבות לזהב לעלות דווקא, וכך אמנם היה עד ה-14-05-2010. אולם אז מתחילה פאניקה להסתנן, וה-Deleveraging מתחיל לפעול במלוא עוצמתו.

הירידה הראשונה הגדולה, אשר הובנה תחילה כ"טעות אצבע", איננה יותר נתפסת ככזו, והזהב מאבד את מעמדו כ"כסף האמיתי" והופך לעוד נכס שניתן למכור כדי לכסות הפסדים ולמלא בטחונות. נפילתו (תקופה מסומנת ב-3 סגול) מדהימה רבים, כי היא מופיעה בשיא הירידות, ואיננה תואמת את המצופה מן המתכת המשמשת לאחרונה ל"מפלט בטוח". דרך אגב, במסגרת זו אנו שוב חוזים בעלייתם של הדולר והאג"ח הממשלתי הקצר, בדיוק כמו ב-2008.

לסיכום:

בתקופה הנוכחית, כמו בתקופות משבר כלכליות אחרות, מייצר מנגנון סגירת פוזיציות ממונפות תהליכים אדירים, המתגברים על כל שיקול של ערך, ביחס לנכסים פיננסיים. מה שחשוב בזמנים כאלה, היא היכולת של הסוחר או המשקיע (פרטי או מוסדי), לצמצם את החשיפה לנעשה בשווקים, ולכן "הכול" מתחיל לרדת בתאום, והמזומן והאג"ח הממשלתי הקצר הופכים להיות המלכים בזירה.

לאחר אירועי השבועיים האחרונים, התבהרו דברים רבים בנוגע למצב השוק האמריקאי. לכן החלטתי להביא שוב בפניכם את הגרפים היומי והשבועי של מדד ה-S&P500, כפי שאני רואה כעת:

 משה שלום סנופי

1. לדעתי, שלב B (העולה) של המשבר הסתיים כאשר הושלם הזיגזג השלישי בסדרה (Z). הספרור הפנימי של Z היה לי קצת קשה, ולמעשה אני מציג לכם כאן ספרור אשר הוצע לי על ידי מכותב שלי, ואשר כנראה לא הייתי מגיע אליו לבד.
2. שבירת הגבול התחתון של התעלה, אשר הכילה את כל העלייה מאז מרץ 2009 (גרף שבועי), והעוצמה שבה זה נעשה, מבטלת את האפשרות לראות בכך גל פנימי של Z.
3. בגרף היומי מוצג לכם הספרור של הירידות, אשר לדעתי יצרו חמישה גלים יורדים מאז השיא של אפריל, ולכן צפויה כרגע תקופה של עליות לכיוון השליש-שני שליש (מלבן סגול).
4. תיקון טכני זה יהיה גל 2 של שלב C. אני מזכיר לכם שמפת המשבר צופה יעד סופי של שלב C באזור ה-400-450 וזאת ב-2012-3.
5. הגעת המדד לאזור תמיכה אדיר (1050-60) מחזק אותי לחשוב ששוב נשמע עכשיו שה"משבר חלף" וש"הכול עדיין תחת שליטה". על הקוראים להחליט בעצמם אם ברצונם להתכונן לבאות או לא. סיבתו של שלב C כבר ידועה לנו: התפתחות הדרגתית ורציפה של "משברי חוב מדינתיים".

בהקשר זה הוזכרו כבר מדינות מרכז אירופה (הונגריה), דובאי, יוון, ספרד, פורטוגל, אירלנד, ואיטליה. בריטניה, המדינות הבלטיות, יפן, ולבסוף ארה"ב יתחילו להיכנס אט אט לתודעה, ככול שהתהליך הבלתי נמנע הזה יגיע לסיומו. במהלכו התהליך יהיו תקופות דפלציה, שבהן ה-Deleveraging ישלוט בגדול ותקופות אינפלציה גדולה אשר תהיה הכלי העיקרי של המדינות להיפטר מחלק מחובותיהן.

לפנינו זמנים מעניינים. בסופו של דבר יעשה "ניקוי" העוולות הפיסקאליות, אשר נעשו במשך כל כך הרבה זמן, וזאת במסגרת התשתית הכלכלית שנבנתה על פי הסכמי Bretton Woods.

• משה שלום הינו מנתח שווקים פיננסיים בכיר, וחלק מצוות אתר "הכול בגרפים" (http://www.grafim-online.com)
• המספק שירותים למשקיעים וסוחרים. ניתן ליצור קשר במייל Moshe.Shalom@gmail.com.
• משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המעוניינים להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת אתראות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכולים לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com עם "אני מעוניין להצטרף" בנושא או בתוכן.