"מעבירים למשקיעים מסר שישראל לא מכבדת זכויות קניין"

יו"ר חברת דלק אנרגיה, ד"ר יורם טורבוביץ', מעיד על עצמו שאיננו חובב הימורים, אבל משחק קלפים אחד הוא דווקא מכיר. "זה נקרא פוקר יהודי. זה משחק שהולך ככה: קודם אתה צריך לחשוב על מספר, להיות בטוח בו ולומר אותו, ורק לאחר מכן אני אומר. מי שאומר את המספר היותר גבוה מנצח. העלאת התמלוגים בדיעבד זה אותו סוג של משחק לא הוגן. באים ברבע השלישי של המשחק ומשנים את הכללים. סיכמנו על יחס מסוים של סיכון לעומת סיכוי. אני מצאתי גז ועכשיו המדינה באה ורוצה לשנות את היחס לטובתה".

טורבוביץ' התראיין פעמים ספורות, בסוף שנות ה-90. הפעם השנייה הייתה השבוע ל"גלובס", חצי שנה לאחר כניסתו לתפקיד. לא מדובר בשינוי מדיניות אלא בצעד חד-פעמי, הוא מבהיר בפתח השיחה.

מה שגרם לטורבוביץ' לחרוג ממנהגו היא היוזמה להקמת ועדה ציבורית בראשות פרופ' איתן שישינסקי, שתבחן מחדש את המדיניות הפיסקלית לגבי גילויי נפט וגז. על הפרק: העלאת שיעורי התמלוגים שהמדינה גובה ממפיקי הגז והנפט, העומדים כיום על 12.5% ברוטו.

"שבע שנים רעות"

משרד התשתיות, קבוצת דלק ושותפותיה לתגלית תמר ביקשו להוסיף לכתב המינוי של הוועדה משפט הקובע כי ההמלצות יחולו על רישיונות גז עתידיים. אבל כשפרסם משרד האוצר, בראשות יובל שטייניץ, את ההודעה על הקמת הוועדה, התברר שהמשפט המדובר נשמט מכתב המינוי והוא מופיע רק בנוסח ההודעה לעיתונות המצורפת אליו. טורבוביץ' טוען שהרחבת המנדט של הוועדה לרישיונות ותגליות קיימים עומדת בניגוד לחוק, להגינות ולעמדת הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה. טורבוביץ' מסרב להתייחס אישית לשר האוצר יובל שטייניץ, אף שהוא האיש שיזם את הוועדה והחליט על כתב מינויה.

אתה מכיר פוליטיקאים היטב. יש כאן, לדעתך, רצון לגרוף רווח פוליטי?

"ב-2002 קרה אותו 'רפלקס של פוליטיקאי' ודיברו על העלאת שיעור התמלוגים. בסופו של דבר הוחלט פה אחד שלא יהיה שינוי, אבל הנזק כבר נותר ואי-ודאות גרמה לעצירת השקעות שנמשכה שבע שנים רעות. מי שחושב שהיום אחרי תמר אנחנו נמצאים במקום אחר, צריך לשאול את עצמו למה חברות הענק לא נוהרות לישראל. איפה החברות מהשורה הראשונה שמוכנות לבוא לכאן ולהיכנס לשותפויות בפרויקטים? מה שבנינו עם נובל אנרג'י הוא מכונה שבירה שקל מאוד להרוס אותה".

אתה מרגיש שכבר נגרם לכם נזק כתוצאה מהמהלך?

"נגרם נזק בעל הרבה ראשים שקשה לאמוד את ההיקף שלו, כי הוא עדיין בהתהוות, אבל עיקר הנזק הוא תדמיתי כי הצעד הזה שם אותנו בחבורת מדינות שלא כדאי לנו להיות בה".

"זכויות נפט קיימות"

חוסר הוודאות שיצר כתב המינוי המעורפל של הוועדה הכניס את השותפות הישראליות בתמר למצב לא נעים מול הבנקים הזרים המלווים את פרויקט הפיתוח של תמר. הבנקים - HSBC, ברקליס ודויטשה בנק - כבר היו מוכנים לחתום על הסכם הסגירה הפיננסית כשלפתע צץ עניין התמלוגים. "אילו אני במקום הבנקים", אומר טורבוביץ', "ואני צריך להעריך את שווי הנכסים שמשמשים כביטחון להלוואה שאני נותן - אז הערך של הנכסים האלה נגזר, לטוב ולרע, מכל המשתנים הכלכליים ובכלל זה משטר התמלוגים". מעבר לכך, טוען טורבוביץ', כי במהלך פגישות שקיימו עם בכירים באוצר בשלב הדיו-דיליג'נס (בדיקת נאותות) נאמר לבנקים הזרים במפורש כי אין סיכוי לשינוי רטרואקטיבי במשטר התמלוגים.

"מעבר לציפייה להתנהגות הוגנת מצד המדינה, יש כאן גם עניין של הבטחה שלטונית. בפברואר השנה מופיע הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות בפני ועדת הכלכלה של הכנסת ואומר: 'נשאלת השאלה האם נכון וראוי לקבוע כללי משחק חדשים עתה, כאשר רוב השטחים משווקים'. והוא בוחר לענות על השאלה הרטורית הזאת בעצמו ואומר 'למותר לציין כי אין זה ראוי במדינה מתוקנת לשנות תמלוג למפרע לבעלי זכויות קיימים".

יש לכם זכויות ביותר מ-20 רישיונות. האם על כולם אתם דורשים להגן?

"אני מדבר על זכויות נפט קיימות, תגליות ורישיונות שבהן כבר השקעתי סכומים ניכרים באקספלורציה (חיפושים) ובסקרים סיסמיים. מדובר על בערך 50% מהרישיונות. ברישיונות שבהם לא השקעתי הטיעון שלי יותר חלש, אבל במקום שבו באתי והסתמכתי על המדינה והשקעתי כספים, לא מתקבל על הדעת שיבואו עכשיו וירצו לשנות".

אז מה היה מספק אתכם?

"הבהרה שאתה לא פוגע בזכויות נפט קיימות. זה יכול לבוא מהממשלה או משר האוצר. הפה שאסר הוא הפה שהתיר. זה היה מתיר את הסבך שנקלענו אליו באבחת חרב, ונדמה לי שגם הדרגים המקצועיים במשרד התשתיות ואפילו באוצר יסכימו איתי. המסר שמעבירים למשקיעים הוא שישראל היא מקום שאיננו מכבד זכויות קניין. שזהו מקום שבו אתה עלול למצוא את עצמך חשוף להלאמה זוחלת, כפי שמקובל במשטרים אפלים שאיננו רוצים להידמות להם".

שינוי רטרואקטיבי יעמוד בבג"ץ?

"כל פעולה כזו מנוגדת לחוקי היסוד. מעבר לכך יש עניין ההגינות. אנחנו לא יכולים לצהול על התקבלותנו ל-OECD שמקדש את ההגנה על קניין ובמקביל לדבר על פגיעה רטרואקטיבית בזכויות קניין. יש כאן התנגשות עם שורת אמנות בינלאומיות".

מצד שני נטען, שהתמלוגים שמשלמים כאן נמוכים מאוד יחסית למקובל בעולם.

"אנחנו נמצאים במקום טוב מאוד באמצע, אף שמאוד החמיא לי כשראיתי שהשוו אותנו לקטאר, ששם המדינה לוקחת 90%. רק שכחו לציין ששם כל הסיכון על המדינה. ברור שבמקומות שבהם המדינה עושה הכול בעצמה אתה מגיע ל-90% פלוס. בנורבגיה או ברוסיה יש חברה ממשלתית שמנהלת את החיפושים, לוקחת חברות זרות כקבלנים ומשלמת להם לפי 'קוסט פלוס'. אם היינו הולכים באותה השיטה, המדינה הייתה צריכה לשלם על כל 507 הקידוחים שנעשו כאן והיו יבשים. המערכת שלנו מזמינה את היוזמה הפרטית לקחת סיכונים אדירים, ובלי מיטב המומחים הסיכוי למצוא כאן תגלית מסחרית הוא אפסי. עובדה שרק נובל אנרג'י הצליחה עד היום וזה לא מקרי. זה לא עניין של מזל אלא של מומחיות".