שטיח אדום במדבר

פסטיבל "קולנוע דרום" שנפתח הערב נהנה, ולא במקרה, מתדמית איכותית במיוחד. הפסטיבל, מיסודה של המחלקה לקולנוע במכללת ספיר בשדרות, מציג את תוצרת בוגרי החוג לצד סרטים ישראליים חדשים וסרטים ממדינות מתפתחות העוסקים בסוגיות חברתיות.

לאלו המתכננים להדרים לשדרות, מומלץ כמובן לשהות לפחות לילה אחד באזור שדרות, כדי לחוות כהלכה את אווירת הפסטיבל, שבוע שבמהלכו מתחם הסינמטק העירוני הופך לאתר התרחשות הומה סטודנטים, בוגרי החוג לקולנוע, יוצרי קולנוע ותושבים, הנהנים ממוזיקה חיה ומדוכני אוכל ושתייה, וכן מכניסה חופשית לכל הסרטים המוצגים בפסטיבל. כולל סרטים ישראליים חדשים שזו להם הקרנת הבכורה.

הקהל הגדול נמצא בפריפריה

הסרט שיפתח את פסטיבל קולנוע דרום הוא "המדריך למהפכה" - סרט המחאה של דורון צברי, המספר ומתעד את מאבקו חסר הסיכוי להביא להבראת השידור הציבורי הישראלי. צברי מגדיר את סרטו כסרט מסע הנפרש על תקופה בת שמונה שנים, הבנוי כמעין מדריך למהפכה - "כל מהפכה, שמבקשת לערער את הסדר הקיים.

חוקים פשוטים שמתאימים לכל מאבק אזרחי ברשויות אטומות, ששכחו שמטרתן לשרת את האזרח ולא להפך". למרות הסוף הידוע מראש (את הגוף החולה - רשות השידור, לא ניתן להציל), הסרט בהחלט מעורר סקרנות, ולו בשל השילוב הניסיוני בין חומרים תיעודיים לבדויים. לא נותר לנו אלא להמתין לפתיחת הפסטיבל על מנת לתהות על קנקנו.

מזה שנים שהבמאי אבי נשר עושה לעצמו מנהג ועורך את הקרנות הבכורה של סרטיו בפסטיבל קולנוע דרום. אמנם התווית של הקרנה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים או בפסטיבל חיפה נחשבת כיוקרתית יותר, אבל נשר שומר אמונים למפעל הצנוע של המכללה בשדרות, כשהוא יודע היטב מה שהפנימה לפני שנים רשת בתי הקפה של "ארומה" - הקהל הגדול נמצא בפריפריה.

השראה ספרותית. מתוך הסרט "פעם הייתי" של אבי נשר

את "פעם הייתי", סרטו החדש, כתב נשר בהשראת הספר "בשבילה גיבורים עפים" של אמיר גוטפרוינד. סיפור המסגרת של הסרט מספר על יחסיהם של נער וניצול שואה בחיפה של שנת 1968. בסרט, שינעל את הפסטיבל, משתתפים בתפקידים ראשיים אדיר מילר, דרור קרן, מיה דגן, דב נבון, ירדן בר כוכבא, יעל לבנטל, קובי פרג', תובל שפיר, נטע פורת ואלי יצפאן.

סרט חדש נוסף שזו לו בכורתו, הוא "המשוטט" של אבישי סיון. עלילת הסיפור היא על יצחק, תלמיד ישיבה בן 19, בן יחיד להורים חוזרים בתשובה, שלא ממש מתפקדים כהורים. כשיצחק מגלה שהוא עקר, הוא עוזב הכול ומתחיל לשוטט. בסביבתו הקרובה ואל סביבה חדשה ורחוקה, מן ההווה ואל העבר ובחזרה. בלי שום קשר ל"המשוטט", יוקרן "עוד אני הולך", סרטו החדש של יקי יושע, הזוכה בפסטיבל זה לרטרוספקטיבה על פועלו הקולנועי. ברטרוספקטיבה יוקרנו סרטיו "הר האושר", "הסוף", "כביש ללא מוצא", "שלום תפילת הדרך", ו"סוסעץ".

בדידות, זרות ונכות רגשית

סרט שלעולם לא תראו על המסך הגדול, אם לא תבקרו בשבוע הבא בשדרות הוא "סרביס", סרטו המשובח של הבמאי הפיליפיני ברילנטה מנדוזה (פיליפינים), הנחשב, ובצדק, לאחד הבמאים הצעירים המוכשרים של זמננו, שיתארח בפסטיבל ואף יעביר סדנת אמן לילית ב-1 ביוני. בנוסף ל"סרביס" יוקרנו אחדים מסרטים מוערכים אחרים שיצר, ביניהם "המעסה", שעמו זכה ב-2005 בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בלוקארנו, וסרטו האחרון "קינטאי", שעליו זכה בפרס הבימוי בפסטיבל קאן אשתקד.

כיתת אמן נוספת יעביר ביום למחרת הבמאי והמפיק הארמני הרוטיון חצ'אטוריאן, שהוא האורח המעניין ביותר בפסטיבל. בין אם מדובר בסרט דוקומנטרי (וחצ'אטוריאן הוא דוקומנטריסט מחונן, חוקר בעל סקרנות רבה להיסטוריה ולנפש האדם) ואם בסרט עלילתי, חצ'אטוריאן מיטיב להנחיל את שפתו הקולנועית, שהינה חובקת עולם - כמו בכל יצירה קולנועית איכותית.

המבע הקולנועי של הבמאי אסתטי, עשיר בדימויים ובפסקול שמבטא טוב מכל את שלא נאמר במילים. סרטיו של חצ'אטוריאן שיוקרנו בפסטיבל: "חזרה לארץ המובטחת", "חזרתו של המשורר", "דוקומנטאריסט" ו"גבול", סרטו האחרון מ-2009.

בדידות, זרות, נכות רגשית וגופנית, אלו בעיקר הם הנושאים של סרטי בוגרי המחלקה לקולנוע בשנה הנוכחית - ולא שבשנים עברו היו בנמצא דרמות קומיות. קולאז' הסבל מונה יותר מ-20 סרטים, שמתוכם אפשר למצוא ולכאוב את "צרכים" התיעודי (בימוי: הדר קורין) המספר על רחל סוויסה, כבת 50, שבבקרים עובדת כמנקת תאי שירותים ובערבים מופיעה בתיאטרון הקהילתי בשדרות.

היא חולמת להיות שחקנית בקולנוע הרפרטוארי, והחלום הולך ומתפתח, וכך גם השאיפות, על אף המציאות שאינה משתנה. "מעברים" (ליאור פלר), אף הוא תיעודי, הוא יומן מסע פנימי מצולם, שבו הבימאית מתעמתת עם בדידותה, ומנסה להעמיק את העיסוק בסוגיה אשר מהווה את מהות חייה.

"איבן", סרט עלילתי דובר רוסית שביים אנטון צ'יקישב, מביא את סיפורו של איבן, ילד שהופקר על-ידי אביו בלב עיר. כשאיבן מבין שאביו לא ישוב לקחת אותו, על אף שהבטיח, הוא נחוש לחפש אותו בעצמו. "בין השורות" (סמדר זמיר) נע בין ק צוות היומיום של אלה, שחקנית תיאטרון הנופלת קורבן לתקיפה מינית של גורם בכיר בתחום הבמה, ובמקביל מנסה שלא לאבד אהבה חדשה שצמחה לפתע. צפייה נעימה.