היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ממליץ לבית המשפט העליון לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לאשר תביעה ייצוגית בסך 7 מיליארד שקל נגד 3 הבנקים הגדולים בישראל בגין הסדר כובל ולהחזיר את הדיון למחוזי לשם השלמת הבירור בנושא ומתן החלטה חדשה - כך עולה מעמדת היועמ"ש שנכתבה על-ידי הסגנית לפרקליט המדינה, עו"ד אביה גולדין-טשיל, במסגרת הליך הערעור של הבנקים בבית המשפט העליון.
"החלטת שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, נסים ישעיה, לאשר תביעה ייצוגית בסך 7 מיליארד דולר נגד הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים ודיסקונט - בגין הסדר כובל בנוגע לשיעור הריבית בחשבונות עסקיים ופרטיים שגבו הבנקים בשנים 1998-2005 - אינה יכולה לעמוד כפי שהיא", נכתב בנייר העמדה של היועמ"ש שיוגש היום (ב') לעליון.
עוד נכתב כי "לעמדתנו, ההחלטה לא נשענה על סטנדרט הוכחה מספק. זאת, באשר אין בזהות מחירים בין הבנקים, כשלעצמה, כדי לבסס אפשרות סבירה לקיומו של הסדר כובל, ומשכך אין בה כדי להצדיק אישור הגשת תביעה ייצוגית. אישור הגשת תביעה ייצוגית אפשרי רק במקרה שבו בנוסף על ההתנהגות המקבילה יצביע המבקש על ראיות נסיבתיות נוספות התומכות בקיומו של הסדר".
"משכך", נכתב בנייר העמדה, "יש להשיב את העניין לבית המשפט המחוזי על מנת לאפשר לו, בהתאם לשיקול-דעתו, לבחון 'גורם או גורמים מצרפיים', שטיבם יובהר ושבהתקיימם ניתן יהיה לאשר את הגשת התביעה כייצוגית".
עוד מפרטת עו"ד גולדין-טשיל בנייר העמדה כי "על מנת שתאושר תביעה ייצוגית בגין קיומו של הסדר כובל בשוק אוליגופולי אין להסתפק בהצגת התנהגות מקבילה של פירמות (כפי שעשה המחוזי במקרה זה. ח.מ.), אלא יש להציג ראיות נוספות התומכות לכאורה בקיום הסדר כאמור. ראיות נוספות אלה לא נדונו במסגרת החלטת המחוזי".
תיאום מחירים
בינואר 2008 אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה ייצוגית בסך 7 מיליארד שקל נגד 3 הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי ודיסקונט - וקבע כי הם תיאמו לכאורה את שיעורי הריבית שהם גובים. מדובר בתביעה הייצוגית בסכום הגדול ביותר שאושרה בישראל.
"בהיעדר נתונים עובדתיים וטעמים של ממש שיצביעו אחרת, הדעת נותנת כי שיעורי הריבית הזהים והאחידים באו לאוויר העולם של עסקי הבנקאות כתוצאה מתיאום מחירים בין הבנקים, שתכליתו 'למנוע' או 'להפחית' ככל האפשר תחרות אמיתית ביניהם בתחום הענקת אשראי", קבע שופט המחוזי נסים ישעיה.
ישעיה הוסיף כי "רווחי-העתק של הבנקים הנובעים, בין השאר, משיעורי ריבית גבוהים ומופרזים, מאששים הנחה לכאורית זו".
"אחידות זו כשלעצמה", קבע ישעיה, "מצביעה - לכאורה לפחות - על קיומו של הסדר כובל ועל הגבלה או כבילה עצמית מתואמת ואסורה. לא יעלה על הדעת להניח כי שיעור הריבית האחידים והשינויים הכמעט זהים שהונהגו בידי 3 הבנקים במשך השנים בכל מרכיבי הריבית על האשראי אינם תולדה של 'תיאום מחירים', או הסדרים כובלים, בין מפורשים ובין משתמעים".
השופט דחה את טענת הבנקים כי אישור התביעה תפגע ביציבותם, וציין כי רווחיהם בשנים 2000-2005 היו 18 מיליארד שקל, ובצירוף ההון העצמי שלהם, "הנזק" שעלול להיגרם להם הוא מקסימום "הקטנת רווחיהם בתקופה מסוימת בכמה מיליארדי שקלים".
התביעה, שהגישה חברת "שרנוע מכונות ממוחשבות", עוסקת בשיעור הריבית בחשבונות עסקיים ופרטיים שגבו הבנקים בשנים 1998-2005. באמצעות עוה"ד יצחק אבירם ונועם שכנר טענה שרנוע כי המחירים שקובעים הבנקים בנוגע למרכיבי ריבית הפריים - התוספת המרבית בעו"ש, תוספת החריגה, עמלת הקצאת האשראי ודמי הניהול בחשבון חח"ד (חשבון חוזר דביטורי) - שהם המרכיבים המרכזיים בכל חשבון עו"ש וחח"ד - זהים לחלוטין.
הבנקים גייסו את מיטב עורכי הדין בתחום ההגבלים העסקיים: בנק הפועלים יוצג בידי משרד צבי אגמון, בנק לאומי יוצג בידי משרד קנטור-אלחנני-טל, ואילו בנק דיסקונט יוצג בידי משרד פישר-בכר-חן, שמיהרו להגיע ערעור על החלטת המחוזי לעליון.
כעת, לאור עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, רבים הסיכויים שהחלטת המחוזי תבוטל על-ידי שופטי העליון והתיק יוחזר למחוזי, כדי שיבדוק שוב אם אכן מדובר במקרה שבו ניתן לאשר הגשת תביעה ייצוגית.
"הישג לבנקים"
לדברי בא-כוח בנק הפועלים, עו"ד יואב הירש ממשרד עוה"ד אגמון ושות', "נייר העמדה של היועץ המשפטי לממשלה מהווה הישג גדול לבנקים".
עו"ד הירש ציין כי "היועמ"ש קובע בעמדתו כי התשתית הראייתית שעמדה בפני בית המשפט המחוזי לא הספיקה לאישור תביעה ייצוגית, וסביר שהתיק יוחזר למחוזי - שיצטרך להתחיל את בחינתו מחדש". (רע"א 3313/08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
