לאחרונה הוטחה ביקורת רבה במעשי הפוליטיקאים האירופיים בקשר לניהול משבר יוון, ירידת ערכו הדרמטית של האירו והאפשרות שמשבר זה יוכל להתפתח ולהתרחב למדינות אחרות ובכך לגרום למפולת שלגים כלכלית.
בזמנו תיארתי איך מבנה גוש האירו, שבו קיימת הפרדה בין החלק המוניטרי והחלק הפיסקאלי, מהווה פגם מובנה אשר דורש הנהגה פוליטית חזקה ונחושה במיוחד בעת משבר.
בסופו של דבר, קריסת המטבע האחיד היא בלתי נמנעת בעיני, אלא אם יוגדר איחוד פיסקאלי ופוליטי של היבשת כולה. מה שקרה באחרונה ביוון, הוכיח את מה שהיה ידוע מזמן - דמוקרטיות רבות אינן יכולות לפעול, גם כשיש צורך דחוף בכך, באחידות ובמהירות.
מכיוון שדעתי היא שאיחוד פוליטי כזה אינו אפשרי במתכונת העמים המדוברת וברקע התרבותי השונה כל כך ביניהם, המסקנה היא שסופו של גוש האירו ייקבע במסגרת השלב היורד השני של המשבר, אשר החל כנראה באפריל השנה.
למרות כל זאת, עיקר סקירה זו עוסק בהערכה שאני חש לקאנצלרית גרמניה: אנגלה מרקל. החלטתה לאסור "שורט עירום (Naked)" על אג"חים, CDS ומניות פיננסיות מרכזיות, היא כפרה על חוסר האונות שלה לטפל בשלבים הראשוניים של המשבר באירופה.
אני סוטה לרגע מהנושא כדי להסביר את ההבדל בין שורט (מכירה בחסר) עירום, לבין שורט שאינו "עירום":
כשמישהו מאמין שלנכס מסויים צפוי 'עתיד שחור', יש לו אפשרות לבצע "שורט" - מכירתו במטרה לקנות אותו יותר מאוחר במחיר זול יותר. לפי החוקים הקיימים, אם אותו גורם לא מחזיק בנכס, הוא יכול "ללוות" את הנכס ממישהו - ולמכור אותו בשוק. בעל הנכס המקורי מקבל על כך עמלה או ריבית וה"מוכר" מחוייב להחזיר את הסחורה בסיום התהליך כולו.
שורט עירום הוא מכירה בחסר של הנכס מבלי ללוות אותו ממי שמחזיק בו בפועל. הגוף המוכר מוכר נכס שאין לו, ולפי החוק מותר לו במשך זמן מסויים להשיג את הנכס (מניות, אג"חים) הללו ממי שיסכים למכור לו אותן. האפשרות הזו היא פירצה שאיפשרה בעבר, ומאפשרת גם כיום, לגופים פיננסיים גדולים לייצר פוזיציות אדירות בנכסים שהם אינם מחזיקים בהם בכלל - מה שלא היה להם, ושאף פעם גם לא יהיה להם.
מהלכים מסוג זה החריפו את חומרתו של השלב הראשון של המשבר, ב-2008, אז הותקפו ב"שורט עירום" חברות פיננסיות וחברות נדל"ן ומחיריהן התדרדרו לשפלים חסרי תקדים. רשות ניירות הערך האמריקנית הבחינה בכשל, אבל זה היה מאוחר מדי. מאוחר מאד.
עכשיו, במשבר הנוכחי, מותקפות מדינות בשורט עירום על אגרות החוב שלהן ומנגנוני ה-CDS. אנגלה מרקל הייתה הראשונה, אשר לא הסתפקה בכך שהצביעה על הבעיה (יש רבים שעשו זאת באירופה ובארה"ב) אלא גם ניסתה לעשות משהו ממשי בנידון.
לדעתי, שילוב בעיית החוב המדינתי (Sovereign Debt) בכל העולם המפותח, עם חוסר המצפון ותאוות הבצע הלא מרוסנת של גופים פיננסיים אדירים בעולם, יהיה השבר שעליו יתרחש שלב C. אם אנגלה מרקל תדביק במדיניותה את המקבילים לה בפוליטיקה ובכלכלה העולמית, ויחד הם ייחלצו לחסום את תאוות הבצע והמכורים לה, יש סיכוי ששלב C במשבר הנוכחי, יהיה חמור פחות.
אם לא, אנחנו עומדים לפני סדרת התקפות מסודרות, ובעלות פוטנציאל רווח אדיר כנגד כל הכלכלות החלשות מבחינה גירעונית. אני מציע למי שמתעניין בתחום זה לקרוא את מאמר שפורסם באתר ProPublica, על האופן שבו קרן גידור בודדה תרמה למשבר 2008 ואיך הדבר יכול לקרות למדינות בצורה דומה. כמו כן, אני ממליץ למי שמעוניין לגלוש לקישור הבא כדי להתרשם מהיקף ה-CDS המוגדרים היום כנגד גופים ומדינות:
בחלק הטכני של הסקירה, אני רוצה לציין כמה נקודות המשוות בין הגרפים השבועיים של המדד שלנו ת"א 25 ומדד ה-S&P500:
משה שלום סנופי
שני המדדים שברו את גבולות התעלה אשר תמכה בעלייה מאז תחילת שלב B העולה. אבל כמה פרמטרים טכניים מדגימים לנו כמה המדד שלנו מראה חוזק יחסי לעומת חברו האמריקאי:
• עומק הירידה של השבועיים האחרונים הרבה יותר קטנה אצלנו.
• המחזורים אצלנו עולים בצורה מתונה מאוד אבל בכל זאת עולים בכל התקופה לעומת זאת, מחזורים יורדים בצורה עקבית מאז מרץ 2009 במדד S&P.
• המדד שלנו הגיע (בדיוק!) לשיא כל הזמנים שלו (1250) לפני סיום שלב B. בארה"ב המדד הגיע רק לרמת תיקון ה-61.8% פיבונצ'י בלבד.
• מבנה הגלים (זיגזג כפול במקום זיגזג משולש) ועוצמת המומנטום בכל הגלים העולים מבליטים גם הם את העוצמה היחסית של המדד הישראלי.
המסקנה מכל זאת היא שהמשקיעים (המקומיים והזרים) עדיין מוכנים לתת אמון בכלכלה הישראלית, ובשוק המניות שלה בצורה הרבה יותר משכנעת, מאשר בכלכלה האמריקאית בכללותה. נכון שאנחנו נראים כמדינה "טכנולוגית" ובעלת נזילות ועומק קטנים יחסית, אבל לדעתי, אמון המשקיעים מהווה גורם מכריע בהסבר של העוצמה היחסית המוצגת כאן.
האם בשלב C מדד המעוף יירד פחות או יותר מחברו שמעבר לים? מוקדם עדיין לדעת בוודאות אבל עד עתה, רואים שפחות. יש לקחת בחשבון שלעיתים הפרשי השעות, וימי המסחר משחקים כאן תפקיד.
-
-
-
משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המעוניינים להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת אתראות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכולים לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com עם "אני מעוניין להצטרף" בנושא או בתוכן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
