איך מזהים שבנק ישראל מודאג? כאשר הפיקוח על הבנקים מנחה את הבנקים להרחיב את הגילוי הנאות בנושא מסוים. הפעם האחרונה שהוציא הפיקוח הנחיה כזו הייתה באוקטובר 2008, לאחר קריסת ליהמן ברדרס. ב-16 במאי זה קרה שוב, כשהמפקח רוני חזקיהו הנחה את הבנקים לתת גילוי נאות לחשיפתם למדינות ה-PIGS (פורטוגל, יוון, אירלנד וספרד) - מדינות שמוגדרות כיום כבעייתיות.
ואלו התוצאות: חמשת הבנקים הגדולים חשופים למדינות ה-PIGS בסוף מאי בכ-2.6 מיליארד שקל, כשלפחות רבע מסכום זה מייצג חשיפה חוץ מאזנית. זאת, לאחר שבסוף הרבעון הראשון החשיפה הכוללת הייתה 3 מיליארד שקל. למעט דיסקונט ומזרחי טפחות, נותנים שאר הבנקים פירוט לפי ארצות, וכך אפשר לראות כי החשיפה לספרד היא 1.1 מיליארד שקל ולאירלנד 850 מיליון שקל.
החשיפה הכוללת של לאומי היא 778 מיליון שקל, מתוכה 533 מיליון שקל לספרד ו-225 מיליון שקל לאירלנד. לאומי היה בסוף מארס עם חשיפה של 1.07 מיליארד שקל, אך הקטין אותה, והפועלים היה חשוף בסוף הרבעון ב-992 מיליון שקל, ולא מסר נתון מעודכן. גם הפועלים חשוף בעיקר לספרד (384 מיליון) ואירלנד (585 מיליון, מתוכם 20 מיליון שקל מוגדרים כחוב בעייתי).
דיסקונט מדווח על חשיפה של 345 מיליון שקל, מתוכה 21 מיליון שקל ליוון. אגב, מדצמבר עד סוף מארס הוריד דיסקונט את חשיפתו ליוון ב-40%. מזרחי טפחות חשוף ל-PIGS ב-237 מיליון שקל, ולבינלאומי חשיפה של 217 מיליון שקל - לספרד 187 מיליון שקל ולאירלנד 40 מיליון שקל. רוב החשיפה לאירלנד, 28 מיליון שקל, מוגדרת בבינלאומי כחוב בעייתי. כמו כן, לבינלאומי חשיפה של 19 מיליון שקל לאיסלנד.
ומה עם הייצוא לגוש האירו?
שלוש מסקנות עולות מהנתונים:
1. בלי פאניקה - החשיפה הישראלית הישירה ל-PIGS מינורית, פחות מחצי אחוז מהאשראי העסקי.
2. כמחצית מהחשיפה היא לספרד, שגם אחרי הורדת הדירוג השבוע מדורגת AA - גבוה מדירוג מדינת ישראל.
3. הבנקים מגיבים במהירות. בסוף מארס הייתה החשיפה של המערכת כ-3 מיליארד שקל, ועד סוף מאי היא ירדה ל-2.6 מיליארד שקל. כלומר, תוך כמה שבועות סגרו הבנקים 15% מהפוזיציה.
אבל אין סיבה להיות שאננים. ניסיון העבר מוכיח כי תמיד יהיו הפתעות. הבעיה אינה מתחת לפנס של מדינות ה-PIGS, שם מתקיים גילוי נאות, אלא במקום אחר - במדינות עם קשיי נזילות מוכחים.
בסעיף זה הגילוי של הבנקים חסר. הבנק היחיד שמדווח כהלכה הוא לאומי, שמגלה חשיפה של עוד 1.65 מיליארד שקל ל-19 ארצות שונות המוגדרות כ"בעלות בעיות נזילות", כלומר מדינות המקבלות סיוע מקרן המטבע או בדירוג CCC ומטה. ומה קורה בשאר הבנקים? אנחנו לא יודעים.
ועוד מסקנה אחת: הבנקים לא חשופים למשבר באירופה בנגזרת הראשונה, קרי באשראי ישיר, אבל יש להם חשיפה בגובה לא ידוע לפירמות המייצאות לגוש האירו - כמעט שליש מהיצוא הישראלי.
כאן המנגנון פשוט - הבנק מממן את היצואניות, היצואניות נקלעות לקשיים כי מדינות היעד במיתון, הבנק נאלץ להפריש לחובות מסופקים. כמה? איך? בגין מי? עוד נגלה.
22
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.