חיים ישראל פסימי: "המחזורים בת"א ירדו והתנודתיות תגבר"

בכנס המקצועי של פורום CFO בו משתתפים כ-200 מסמנכ"לי הכספים של החברות המובילות במשק, המתכנס במלון הנסיכה באילת התקיים היום (ד') פאנל אנליסטים, בו השתתפו חיים ישראל, ראש מחלקת המחקר במריל לינץ', אביבית מנה-קליל, מנכ"ל משותף באופנהיימר, אורי ליכט, ראש מחלקת המחקר בבית ההשקעות IBI ואורי הרשקוביץ, שותף מנהל בספרה גלובל הלת'קר.

חיים ישראל נשמע פאסימי במיוחד כשאמר כי "לאחר המעבר של ישראל לשוווקים המפותחים, אנו צפויים לראות ירידה משמעותית בהיקפי המסחר, עברנו למדדים אחרים ומשקלנו במדדים החדשים רק 0.3% במדד ה-MSCI וורלד ובשני המדדים הנוספים של השווקים המפותחים אמנם המשקל גבוה אך עדיין נמוך ממה שהיה המשקל בעת שהשתייכנו למדדי המשקים המתפתחים".על היום הדרמטי בו חל השידרוג לפני כשבוע ציין ישראל כי " 89% ממחזורי המסחר האדירים שראינו היו ב-5 המניות הגדולות בעיקר בטבע, כל השאר לא עניין אף אחד".

"אנחנו נמצאים במשבר מדינתי אדיר, והמשקיעים אומרים לעצמם "לא עכשיו" אין לנו זמן להתחיל ולהכיר כלכלה של מדינה המהווה 0.3% מהמדד. המשבר דוחה את ההתעניינות של הזרים בשראל עוד", הוסיף ישראל.

ישראל ציין כי "השחקנים הזרים שהיוו בין רבע לשליש מהיקפי המסחר בבורסה יצאו החוצה, והשחקנים הזרים החדשים בינתיים לא ממש מוצאים פה עניין, כך שהפגיעה תהיה בהיקפי המסחר בבורסה בת"א. מתחילת השנה היינו במשקל חסר בקרב הזרים, לעומתינו רוסיה, דרום אפריקה טורקיה ומדינות נוספות דווקא נמצאות בתשואת יתר בקרב המשקיעים הזרים. היחס היום בתיקים של מריל לינץ' ביחס למניות הישראליות הוא 1:18, על כל מניה שקונים מוכרים 18 מניות, ז"א בהחלט יוצאים מהשקעות בישראל. היחס הזה הוא כפול מהיחס שהיה בשיא משבר ההיי טק בתחילת העשור".

"הריכוזיות בשוק אשר גדלה בעקבות יציאת השחקנים הזרים מהשוק הישראלי, ריכוזיות זו גורמת לעלייה בתנודתיות, ולכן ישראל בעצם תהפוך לשוק פחות משוקל. ישראל תמיד נחשבה לשוק דפנסיבי יחסית, כאשר ב-7 תקופות משבר מאז 1994 ישראל עשתה תשואת יתר של 24%", הוסיף ישראל (בהדגישו את משקלה של טבע).

מנה-קליל: הישראלים חושבים שישראל הוא המקום המרכזי בו צריכים להשקיע

מנה-קליל אמרה בפתיחת דבריו "הישראלים לא מתלבטים הם חושבים שישראל הוא המקום המרכזי בו צריכים להשקיע". החשיפה של חברות הביטוח ביחס לחו"ל הינה כ-25% והם המובילים מבין הגופים המוסדיים, בעוד שבקופות הגמל משקיעים רק 5% בחו"ל ובקרנות הפנסיה כ-12%. "זוהי רמה נמוכה ביותר של השקעה אשר ממש מומלץ שתעלה, ולו בכדי לפזר את הסיכונים". מנה קליל הדגישה - "לא בכל מקום זה כך, למשל ברוסיה, טורקיה, אינדונזיה מצריים יוון היקפי השקעה מעבר לים גבוהים יותר ביחס לחשיפה הישראלית לחו"ל", ואמרה כי מי שחושש מפני תנודות המט"ח, צריך פשוט ללמוד לעבוד עם גידור של החשיפה.

מנה קליל קראה לסמנכ"לי הכספים להבין כי שם המשחק בשוק הוא "לרכוש או להירכש, לא לדגור על קופות המזומנים הדשנות, פיתוח פנימי בלבד לא יגרום לצמיחה המשמעותית הנדרשת מהחברות כיום".

אורי הרשקוביץ הסכים עם הדברים שהעלו הקולגות אך הוסיף פן נוסף ואמר כי מדינת ישראל צריכה לפזר סיכונים, הסיכון הגיאו פוליטי הוא אדיר פה, ישראל צריכה לפעול יותר בעולם. מציין כי ישראל נמצאת במקום הראשון בין מדינות ה-OECD בהשקעות במחקר ופיתוח בתעשיית ההלת'קר, אנחנו טובים מאד בלפתח את הטכנולוגיות אבל גרועים מאד בלנהל אותם ולהנות מהפיתוחים לאורך כל הדרך, יש משהו במנטליות הישראלית - לעשות את הכסף המהיר, לתת מכה ולברוח, ובתחום הפארמה לפתח תרופה או מוצר ה דבר יקר וממושך ולצערי אין הרבה אנשי חזון כמו אלי הורוביץ שידע לקחת את הפיתוח ולהנות מפירות המוצרים המוגמרים. יש הרבה מאד פיתוחים שיכלו להיות כמו קופקסון ומצויים כיום בידיים זרות.

לצורך כך יש להמשיך את ההשקעה ב-R&D, לתת תמריצים ממשלתיים לחברות, והדבר החשוב ביותר הוא להעניש בכבדות את מי שמעוניים לבצע אקזיט מהיר.

אורי ליכט מ-IBI אומר כי הוא פחות פאסימי מאביבית ומחיים ישראל ולדעתו רוב הכסף שרצה לצאת מישראל כבר יצא וכעת הסיכוי גבוה יותר כי יכנס כסף חדש. קורא למשתתפי הכנס להיות השגרירים של החברות הישראליות בחו"ל. לטעתו המעבר ל-MSCI הסבלנות כלפי חוסר שקיפות או פאשלות בדוחות נמוכה בהרבה כי הרבה יותר אלטרנטיבות.

לדבריו, כיום הדרישה מהאנליסטים היא להגיב בצורה מהירה מאד לדוחות, מצד שני הדוחות הפכו להרבה יותר מסובכים וליכט קורא למציאת פיתרון על ידי הקמת גוף משותף שיבחן את האופן בו ניתן לפשט את הדוחות של החברות. "אני לא חושב שדו"ח הדירקטוריון משקף נאמנה את מה שקורה בדירקטוריון בפועל. אני מקווה שבדירקטוריון של חברה בה ירדה הרווחיות ב-30% לא מקבלים בקלות תירוץ כמו - תמהיל המכירות השתנה".