נתניהו חסר העצמות

את יכולתו הרטורית המופלאה, ניצל וינסטון צ'רצ'יל לא רק לנאומים בלתי נשכחים, אלא גם להתנגחות בבכירים אחרים בפוליטיקה הבריטית. כך היה למשל עם שר האוצר וראש הממשלה לעתיד, ג'יימס רמזי מקדונלד, אותו ביקר על מה שזיהה כחוסר אומץ פוליטי.

כדי להדגים זאת, הוא סיפר סיפור שלקח אותו שנים רבות לאחור: "כשהייתי ילד, לקחו אותי פעם לראות קרקס מפורסם. המופע כלל מגוון תצוגות מפלצות מחרידות. הדבר שהכי רציתי לראות בקרקס היה האיש שזכה לכינוי 'פלא נטול העצמות'. הוריי החליטו שמופע זה יהיה מבחיל מדי לעיניי הרכות. חיכיתי 50 שנה וכיום סוף סוף זכיתי לראות את ה'פלא נטול העצמות', יושב על כס שר האוצר".

גם בישראל יש לנו פלא נטול עצמות ואצלנו הפלא גדול אף יותר, שכן חוסר האומץ הפוליטי בא בניגוד מוחלט לתדמית שאותו פוליטיקאי רכש לעצמו לאורך השנים. הכוונה היא כמובן לבנימין נתניהו, שחרף מעמדו כמומחה בינלאומי מוערך ללוחמה בטרור, הוא שוב התקפל, כאשר שחרר לאלתר את כל פעילי המשט, אפילו אותם אלה שימים ספורים קודם לכן ניסו להרוג חיילי צה"ל, מעשה חסר תקדים אולי בתולדות ישראל.

את הירידה (הנוספת) הזו מעץ גבוה אל העמוק שבשורשים, ניתן להבין באחת משתי דרכים: או שישראל מאמינה בצדקת פעולתה, אך "השתפנה" לגמרי אל מול לחץ בינלאומי, שכבר היו קשים ממנו, או שחרף ההצהרות, ממשלת ישראל חושבת שפעולתה כה נפשעת, כפי שטוענים בעולם.

למצער, ההשלכות של ההתקפלות הסדרתית של נתניהו הן מעשיות בהחלט. בניגוד להצהרותיו, ראש ממשלת טורקיה, רג'יב טאיפ ארדואן, כנראה לא משנה דרמטית את עמדות טורקיה כלפי ישראל כתוצאה מהתנהגות האחרונה, אלא כחלק מבחירה אסטרטגית, לפצות על איבוד האפשרות להצטרף לאיחוד האירופי, בהתקרבות לגורמי קיצון בעולם המוסלמי.

אלא שממשלת ישראל בראשות נתניהו עוזרת לו פעמיים להצדיק את בחירתו, באופן שנתפס טוב יותר מבחינתו: פעם אחת כשהיא נוקטת פעולה חריפה (מדי) ובפעם השנייה כשהיא נכנעת/מתנצלת באופן מוחלט, משל גם היא מסכימה שהצדק עימו. ארדואן שואב עידוד להקצין את עמדתו מכמה גורמים, אבל בל נפקוד מהם את נתניהו, שפעם אחר פעם מעניק לו הישגים על מגש של כסף, פשוט כי הוא לא עומד בלחץ.

את ההתקפלויות של נתניהו בתוך הזירה המקומית, אפשר עוד להבין בגלל השיטה הפוליטית הבעייתית בישראל, שלא מאפשרת לו לוותר, ולו לרגע נתון אחד, על תמיכת חברי הקואליציה. אפשר גם קצת להבין את כניעתו במשבר הכסא הנמוך מול טורקיה. אבל כיצד נסביר את ההתקפלות מהשבוע האחרון?

ממתי ישראל משחררת תוך ימים ספורים אנשים שניסו להרוג את חייליה? הזהו אותו נתניהו שהתנגד נחרצות ובאופן כה משכנע לשחרור מחבלים במסגרת הסכם אוסלו? כן, זהו אותו נתניהו, אבל אז הלחץ לא היה עליו.