הפחד המשתק

הוועדה הבודקת הצבאית, בראשות האלוף (במיל') גיורא איילנד, תבדוק על-פי ההבטחות את כל לובשי המדים שיש להם נגיעה לפרשת המשט מול חופי עזה, מהחיילים בשטח ועד הרמטכ"ל.

ועדת המומחים המשפטיים, בצירוף המשקיפים הבינלאומיים, שעל הקמתה החליט השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו הבכירים, אמורה לדון בהיבטים המשפטיים בתחום המשפט הבינלאומי, וליתר דיוק בדיני הלחימה הימיים, כדי לבחון האם פעולות ישראל תאמו את המשפט המנהגי.

דומה כי ממשלת ישראל עושה שמיניות באוויר וממציאה עוד ועוד וריאציות על נושא ועדות חקירה - כדי להימנע מהקמת ועדת חקירה אמיתית, שיהיו לה סמכויות של ממש לזמן עדים, לחקור, להשיג ראיות ולהסיק מסקנות נגד מי שכשלו - בכל ההיבטים של הפעולה הישראלית, כולל הדרג המדיני.

לא לוועדת איילנד, ובוודאי שלא לצוות המומחים המשפטיים, לא יהיו סמכויות כאלה. צוות התחקור הצבאי יבדוק עד כמה לוחמי השייטת מאומנים, עד כמה תודרכו לקראת הפעולה, האם הוכנו תרחישים חלופיים, והאם השימוש בכוח, לאחר ההפתעה הראשונית על סיפון ה"מרמרה", היה מידתי ומחוייב המציאות.

צוות המשפטנים יהפוך בכללי סן-רמו, בפרוטוקולי ז'נווה ובמגילת האו"ם, כדי להוכיח בצורה מתמטית שאין מדינה המקפידה יותר מישראל על עמידה בכל כללי המשפט הבינלאומי.

ומה כל זה ישיג? הממשלה הקודמת, בראשות אהוד אולמרט, עשתה כל שביכולתה כדי לחמוק מהקמת ועדת חקירה ממלכתית בעקבות מלחמת לבנון השנייה. הממשלה הנוכחית עושה הכל כדי להימנע אפילו מהקמתה של ועדת בדיקה ממשלתית, בראשות שופט ומצוידת בסמכויות חקירה של ממש, לחקר כישלון פעולת המשט.

הפחד המשתק שאוחז בשרים מהמחשבה שמא מישהו יבדוק גם את התנהלותם שלהם איננו משדר תחושה של ניקיון כפיים.

הקרב המתנהל כעת הוא קרב תודעתי. סירובה של ישראל להקים גוף שיחקור כדבעי מלמדת כי הנהגת המדינה מבקשת להבטיח מראש, אם לא אילו מסקנות יוסקו בסיום התחקירים השונים, לפחות אילו מסקנות לא יוסקו.

אפשר לומר בוודאות כי הצוותים הבודקים לסוגיהם לא יחוו את דעתם על מידת התבונה בהתנהלות הישראלית, על הנזקים המדיניים והדיפלומטיים ועל תהליך קבלת ההחלטות.

נתניהו יכול איפוא לנשום לרווחה: בקרב התודעתי הוא קרוב לניצחון. בתנאי, כמובן, שאזרחי ישראל כולם, וגם מדינות העולם, מגבשים את תפיסת עולמם רק על סמך דבריו של האלוף (במיל') איילנד.