טורקיה תסתדר בלעדינו

על רקע שבר הברית האסטרטגית בין ישראל לטורקיה, ממתינות להתפתחויות החברות הישראליות, שרקמו לאורך השנים קשרים עסקיים מהותיים עם האחרונה. כלפי חוץ אנו זוכים לשמוע מבכיריהן ובכירים אחרים בתעשייה המקומית הצהרות אופטימיות, כולל כאלו שמייחסות חשיבות רבה לקשרים הכלכליים הבילטרליים, גם מבחינת טורקיה עצמה. כך למשל, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, לאחר אירועי המשט, כי "טורקיה היא שותפת סחר חשובה לנו ואנחנו לה".

אלא שהאמת נמצאת במרחק גדול מטענות מעין אלו. הנה כמה נתונים:

ב-2009 הסחר בין ישראל וטורקיה היה בהיקף 2.5 מיליארד דולר, לעומת היקף היצוא הטורקי למשל שעמד על 111 מיליארד דולר והייבוא עמד על 134 מיליארד דולר. כלומר, כ-1% מסך היקף הסחר הטורקי. המגמה, אגב, היא הצטמצמות, הסחר כבר בירידה - ב-2008 היקף המסחר בין המדינות היה גבוה כמעט בעוד מיליארד דולר.

מי שהופכים את העסקים עם ישראל לשוליים עוד הרבה יותר, אלו הפרטנריות החדשות של טורקיה. כך למשל, ההשקעות הזרות ממדינות המפרץ הפרסי והמזרח התיכון זינקו מ-495 מיליון דולר ב-10 החודשים הראשונים של 2007, ל-1.9 מיליארד דולר בשנה שלאחר מכן. גם הסחר עם אפריקה מזנק. אם היקף הסחר בין טורקיה ליבשת השחורה הסתכם ב-2005 ב-2.5 מיליארד דולר, ב-2008 הוא כבר הגיע ל-9 מיליארד דולר.

שלא במפתיע, במקביל לברית הפוליטית ההדוקה עם איראן, מתהדקת גם הברית הפיננסית. אם לפני עשור עמד המסחר בין המדינות על מיליארד דולר בלבד, ב-2005 הוא הגיע ל-4 מיליארד דולר ועתה עומד היקף העסקים בין המדינות על 10 מיליארד דולר. המדינות הכריזו לא מזמן כי בכוונתן עוד לשלש את הסכום הזה. לא פחות.

הסיפור המעניין ביותר מגיע מעיראק. שורו הביטו וראו איך יכולים עסקים לקרב לבבות:

בהתחלה היה חשש מצד טורקיה, בשל נוכחותם של כורדים בממשלה העיראקית, אבל זה התפוגג ופתח שער לביזנס. ב-2008 המסחר בין המדינות הסתכם ב-6 מיליארד דולר. בשנה שעברה הוא כבר צמח ל-9 מיליארד דולר, והשנה מעריכים שיחצה את רף ה-10 מיליארד דולר.

בתחילת השבוע נערך מפגש ידידותי וחם בין מסעוד ברזני, מנהיג הכורדים בעיראק ועד לאחרונה יריב מר של השכנה מצפון, לבין יו"רית איגוד התעשיינים ואנשי העסקים הטורקים (TÜSİAD), בה נידונה העמקת הקשרים הכלכליים בין המדינות.

נכון, העימותים בין המחתרת הכורדית לצבא טורקיה נמשכים גםב ימים אלה, אך נראה ששתי המדינות לומדות לנהל עסקים לחוד ורגשות לאומיים לחוד.

לחיזוק הדרמטי בקשרים אלו יש בראש ובראשונה סיבה כלכלית. הפרטנרים החדשים של טורקיה, הם מדינות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה (ולגבי רובן, גם סיכון גבוה). אבל, בוודאי באופן מודע ומתוכנן, טורקיה בוחרת לה חברים חדשים, שיקלו עליה את הפרידה מרשימת החברים הישנים, שלמרבה הצער, ישראל ניצבת בראשה.