יו"ר התנועה לחופש המידע, העיתונאי רביב דרוקר, אמר אתמול (ד') כי התנועה תפנה בבקשה לוועדת הבדיקה בעניין המשט לעזה - כאשר זו תקום - לחשוף את העדויות שיימסרו בפני הוועדה ואת פרוטוקלי הדיונים שיקיימו חברי הוועדה.
דרוקר אמר את הדברים בכנס השנתי השישי של התנועה לחופש המידע, בשיתוף בית-הספר למשפט של המסלול האקדמי המכללה למינהל.
"גופי הביטחון אינם מוכנים לתת לתנועה לחופש המידע לכרסם בפריפריה של שירותי הביטחון, כי אם הפריפריה תכורסם - בסוף התנועה תכרסם גם במהות", הוסיף.
חבר השביעייה, השר דן מרידור, אמר בכנס כי "בעיקר בשעות שבהן הביטחון חשוב, רוב הציבור לא רוצה לדעת כלום. את הרוב זה לא מעניין, כי דמוקרטיה היא לא שלטון הרוב. ככל שהמתח הבטחוני עולה, הציבור אינו רוצה לדעת. אלא שזכות הציבור לדעת לא באה לרצות את מה שהוא רוצה - היא באה לתת זכויות לכל אדם, גם כשהרוב לא רוצה את הזכויות הללו. בסוף מדובר בשאלה של איזון, אבל גם באיזון יש נוסחאות שונות. בסופו של דבר חופש המידע הוא קריטי לחברה אינטליגנטית, וצריך להבין שהוא מאוד חשוב גם בשעות קשות".
מגישת "עובדה", אילנה דיין, הוסיפה: "אני לא חושבת שאנחנו, העיתונאים, יכולים להתפרק מהאחריות לביטחון הלאומי. כאשר צנזורית מנומנמת אישרה במהלך מלחמת לבנון השנייה ל'עובדה' לשדר קטע שבו מספר קצין בצה"ל על מחסור בפגזים בגזרה מסוימת, החלטנו בעצמנו לא לשדר את הקטע כדי לא לסכן חיי חיילים.
"כשם שאנחנו לא יכולים להתפרק מהאחריות הזו, אני רוצה לדרוש את אותה אחריות מסוכני הממלכה. אני רוצה שהם יבינו את מחיר החשיכה, את מחיר ההסתרה, את מחיר אי-הפרסום. הסכנה האמיתית לא נמצא בהכרח בצווי איסור הפרסום ובחוקי הצנזורה, אלא ברווח שבין החוק לבין הנהלים המופעלים במחשכים על-ידי כוחות הביטחון".
לדברי דיין, "אישיות בטחונית בכירה סיפר לי שעם פרוץ האינתיפאדה השנייה צו השעה היה להגיד שהיא פרצה בגלל ערפאת, למרות שדו"חות המודיעין הראו שזה לא נכון. אמרתי לו שהאינפורמציה הזו אמורה להיות בסיס לדיון ציבורי, וחבל שלא כך היה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
