משרד התחבורה פורש שטיח אדום בפני יבואני הרכב החשמלי ובראשם בטר פלייס, שאמורה להיות היבואנית הראשונה של מכוניות חשמליות בייבוא סדיר ישראל. לפני מספר ימים פרסם המשרד את "נוהלי הייבוא הסדיר למטרות שיווק" של רכב חשמלי ומהם עולה כי הייבוא יכלול "חריגות" והכללות ייחודיות לקטגוריה.
בסעיף דרישות התקינה כותב המשרד במסמך כי "הרכב יעמוד בדרישות החובה הישראליות למעט דרישות למערכת ההנעה החשמלית. המערכת תעמוד בדרישות התקנים הבין-לאומיים או התקנים של יצרן הרכב בהתאם לאישור מעבדה מוסמכת המאושרת על ידי האיחוד האירופאי (EC) להנעה חשמלית".
מבדיקת גלובס עולה כי עד כה לא גובש באיחוד האירופאי תקן אחיד למערכות הנעה חשמליות ברכב. הצעה לתקן כזה, שעוסקת בעיקר בסוגיות בטיחות, נמצאת כיום בדיונים באיחוד ואישורה לא צפוי לפני 2011. המשמעות היא שגם לא קיימת מעבדה, שמוסמכת על ידי האיחוד האירופאי לאישור הנעה חשמלית לרכב, אלא לכל היותר מעבדות שמאושרות לבחון את הנושא זה במדינות נפרדות על פי התקנים הקיימים בהן.
בסעיף נוסף בהוראת רשות הרישוי נדרש היבואן להציג "אישור מטעם מעבד מוסמכת כי הממיר המחבר בין הרכב לרשת החשמל יותאם לסוג המצבר ברכב ולרשת החשמל הביתית "או אחרת" בישראל".
יצוין כי גם בנושא הטעינה לא קיים כיום למעשה תקן בין לאומי אחיד. בימים אלה יושבת ועדת מומחים בין משרדית בניהול מכון התקנים שמנסה לגבש תקן טעינה לרכב שיגיע ארצה ואחד הסייגים, שעליהם דנה הוועדה, היא לחייב יבואן להתאים את הרכב ביכולת טעינה מרשת החשמל הביתית הישראלית הרגילה כברירת מחדל ולא רק מעמדות טעינה ייחודיות שלו.
בענף הרכב אומרים בתגובה כי משמעות החלטת רשות הרישוי לאפשר ייבוא מסחרי סדיר של רכב חשמלי גם אם אינו מתאים לטעינה ברשת הביתית אלא "ברשת אחרת" היא למעשה סלילת "מסלול עוקף ועדה" בכל הנוגע לטעינה, שתאפשר ליצור תלות של הלקוחות ברשתות ייחודיות של ספקים. לנושא זה, אומרים בענף יש השלכות ישירות גם בנושא ההגבלים העסקיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.